בסוף השבוע הקרוב, או ליתר דיוק ביום שבת, עדן אלנה תעלה על מטוס לרוטרדם, הולנד, לקראת תחרות האירוויזיון שתחל ב-18 במאי. עד שזה יקרה, היא נלחמת בעצמה כדי להשתלט על הלחץ שפוקד אותה.
"אני בסטרס של החיים", מודה אלנה בריאיון ל-ynet, “למה אני בסטרס? זאת תחרות, נורא קריטי לי להגיע למקום הראשון, ויש פחדים. מפחדת לפשל, מפחדת אולי ליפול מהעקבים. בניגוד ל'כוכב הבא', לדוגמה, ששם ייצגתי את עצמי בתחרות, באירוויזיון אני מתחרה בשביל המדינה".
כלומר, יש לך אחריות.
"יש לי אחריות יותר גדולה על הכתפיים. הלחץ שם ידבר. כשאתה מתחרה בשביל עצמך זה משהו אחר. פה יש מדינה שלמה בסיפור הזה. אני אוהבת את עם ישראל, אני מקבלת המון תמיכה מהרבה אנשים ואני ממש מקווה שאצליח להביא את הניצחון לארץ".
אלנה, שתעלה לבמה ברוטרדם כבר בחצי הגמר הראשון עם השיר Set Me Free, יודעת היטב למה היא חוששת מהתחרות הזאת. על פי אתרי ההימורים בחו"ל היא ממוקמת רק במקום ה-17.
למרות ההימורים, את מאמינה שתוכלי לנצח?
"אני צריכה להאמין בעצמי גם אם אף אחד לא מאמין בי. בעזרת ה' נקווה שננצח. אני מאמינה שזה אפשרי".
לא הצלחת לטפס בחודש האחרון מהמקום ה-17.
"אני בחיים לא אגיד שאני לא יכולה לנצח. אני מאמינה".
כאמור, אלנה צפויה להמריא ביום שבת לרוטרדם, שם היא תיכנס למשטר הגבלות מוקפד במיוחד בעקבות מגפת הקורונה שעדיין משתוללת באירופה. "אני לא מפחדת", היא אומרת בביטחון, "קודם כל, אנחנו מחוסנים. נראה לי שהמשלחת הישראלית היא היחידה, או לפחות בין הבודדות, שמחוסנות. תראה מה קורה במדינות אחרות - זה לא מה שקורה בארץ. כאן חזרנו לשגרה כמעט מלאה. אבל נשים מסכות ולא נחבק אף אחד".
את יודעת מה תהיה הפרוצדורה שם?
"אמורה להיות לנו בדיקה כל בוקר או כל כמה ימים. אבל זה לא בדיקה של מטושים כמו שהתרגלנו. אני חושבת שמדובר בבדיקות ינשוף כאלה. הבנתי שאסור לנו לצאת מהמלון, אלא רק לחזרות".
מבאס קצת?
"לא באתי לעשות צחוקים או ללכת לשופינג. באתי לעבוד. אני חושבת שיש משהו נורא חיובי בכל ההגבלות האלה בסוף".
מה עובר בראש לפני שהולכים לישון בלילה?
"אני חושבת מה נשאר לעשות לפני שטסים. יש המון דברים שצריך לעשות ולהספיק".
על פי אלנה, ההשתתפות באירוויזיון מגיעה אחרי שנה קשה במיוחד. זה התחיל עם ביטול האירוויזיון הקודם והחשש כי תפסיד את הזכות לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית, המשיך עם ההחלטה של תאגיד כאן להעניק לה הזדמנות נוספת, ומגיע לשיא בימים אלה של קיום התחרות עצמה. היא רק בת 20 והשתחררה השנה מצה"ל, והיא יודעת, כאמור, שהסיכוי לזכייה לא גבוה. "אבל אם אזכה", היא אומרת בנחרצות, "אקדיש את הניצחון לעצמי".
תסבירי.
"זה לא מתוך התנשאות. פשוט עברתי דברים השנה שאף אחד לא רוצה לעבור".
בשלב הזה אלנה פורצת בבכי. "זאת הייתה שנה קשה שלמדתי בה מלא דברים. למדתי להאמין במה שאני חושבת ובמה שאני רוצה. למדתי לתת לעצמי תוקף, למדתי לא לוותר על עצמי".
נשמע שעברת תהליך.
"כן. עברתי תהליך בשנה הזאת. מהביטול של האירוויזיון ועד כל הדרך. הקורונה התחילה את התקופה הקשה הזאת שלי. אבל אני שמחה שעברתי את התהליך הזה. היו לי המון תקופות קשות בחיים. עברתי תקופה קשה. הסיכום של התקופה הזאת זה בכי".
