"ברוכים הבאים לבלומהאוס" הוא שיתוף פעולה בין חברת ההפקות בלומהאוס, בראשותו של מפיק האימה ג'ייסון בלום ("וויפלאש", "תברח") לאמזון פריים. מטרת הפרויקט היא לתת במה ליוצרים צעירים ומוכשרים מז'אנר סרטי האימה, שהרעיונות שלהם בעיקר מתאימים לסרטים למסך הקטן.
שיתוף הפעולה מביא לרשת הסטרימינג שמונה סרטים. ארבעה מהם יצאו במהלך חודש אוקטובר, ואילו ארבעת הנותרים ייצאו במהלך 2021. "השקר" ו"קופסה שחורה" כבר הספיקו לעלות בתחילת החודש, ואילו את "עין רעה" ו"נוקטורן" ניתן יהיה למצוא באמזון פריים היום (ג').
"נוקטורן" הוא סרט הביכורים של הבמאית הבריטית זו קווירק (שגם כתבה את התסריט) והוא מפגיש על המסך שתיים מהשחקניות הצעירות והמבטיחות בתעשייה: סידני סוויני ("סיפורה של שפחה", "חפצים חדים", "אופוריה") ומדיסון אייזמן (שני סרטי "גומנג'י" המחודשים). במעין גלגול מודרני לברית הפאוסטית, מגלמת סוויני סטודנטית ביישנית ומפוחדת למוזיקה, שלומדת באקדמיית עלית לאמנויות. בעזרת יומן מסתורי הנופל לידיה ושהיה שייך לבת כיתתה שנפטרה, היא מתחילה להתעלות על פני אחותה התאומה והמוכשרת ממנה (אייזמן), שגם לומדת איתה באותו המוסד.
סוויני ואייזמן חולקות דימיון פיזי אבל גם ביוגרפי. שתיהן בנות 23, הן למדו באותו תיכון במשך שנה בלוס אנג'לס והן נפגשות באופן קבוע בחדרי ההמתנה לאודישנים כי הן נופלות על אותו הטייפקאסט. "היה נהדר לעבוד עם מדיסון ולא להתחרות מולה בפרויקטים, זה כיף להיות ביחד על סט הצילומים ולא בחדר ההמתנה לאודישנים", אומרת סוויני בריאיון ל-ynet.
"זה מה שעשה את העבודה על הסרט הזה למיוחדת", מוסיפה אייזמן, שגם לוקחת חלק בריאיון. "סידני היא אחד האנשים שאני תמיד רואה בחדרי הליהוק ולא פעם אנחנו גם נבחנות לאותו התפקיד. הלכנו לבית ספר ביחד אז מלכתחילה הייתה לנו כימיה. לא אגיד שזה הזכיר לי ממש את התיכון, כי הדמות שלה בסרט פשוט מתעללת בי וסידני לא הייתה כזאת, אבל למצוא את עצמנו ביחד באותו מוסד לימודים הזכיר נשכחות. תחשבי על זה, לא רבים זוכים לעבוד עם חברים שלהם. הרגשנו כמו חברות ותיקות שפשוט התבגרו קצת ועכשיו עובדות ביחד".
"נוקטורן" מתמקד במרדף אחר מצוינות, בהקרבה אישית ובשאלה עד כמה רחוק אנשים מוכנים ללכת עבור האמנות שלהם. "הסרט עוסק ביכולת שלך לאבד את עצמך בתוך האמנות ועד כמה רחוק תהיה מוכן ללכת עבור הדברים שאתה רוצה", אומרת אייזמן. "הוא גם עוסק בתחרות ובקנאה. יש לזה צד חיובי של מחויבות ושל כישרון, אבל יש לזה גם צד מאוד-מאוד אפל, אותו הסרט בודק. מה קורה אם אתה מאבד את עצמך קצת יותר מדי בתוך האמנות? לדעתי, כל אחד מאתנו אשם בזה בנקודה כזו או אחרת. אני יודעת שאני יותר מדי אובססיבית עם העבודה שלי. זה משפיע על מערכות יחסים שאני מנסה לתחזק ואפילו על היחסים עם המשפחה והחברים. כרגע רוב האנרגיה שלי מופנית לכיוון אחד".
גם סוויני שותפה להרגשה שהיא הקריבה לא מעט עבור החלום שלה להיות שחקנית. "לדעתי הסרט מדגיש שאפשר לתת יותר מדי מעצמך עבור חלום או עבור אמנות. אישית, הקרבתי את העיר ממנה באתי, את המקום שבו גדלתי ואת הנורמליות של המשפחה שלי שעזרה לי לרדוף אחר החלום. וויתרתי על קריירה בתחום ההיאבקות כי משחק והיאבקות מקצועית לא ממש הולכים יד ביד. אין ספק שיש פה המון ויתור והקרבה".
אייזמן, אולי הפחות מוכרת מבין השתיים, החלה את דרכה בהוליווד ב-2013 כשהייתה בת 16. היא השתתפה בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה שונות, בהן "משפחה מודרנית", אולם החשיפה המשמעותית שלה הגיעה עם התפקיד של בת'אני ווקר (האוואטר של הדמות אותה מגלם ג'ק בלאק) בשני שוברי הקופות האחרונים מבית "ג'ומנג'י".
השחקנית שמנגנת על כינור, יוקליילי ופסנתר, שמחה על ההזדמנות להפגין את כישורי הנגינה שלה ב"נוקטורן". גם התחרותיות הבלתי מתפשרת המתוארת בסרט לא זרה לה. "אני חושבת שאחת הסיבות ששרדתי עד עכשיו בלוס אנג'לס היא כי אני עושה עבודה מאוד טובה בלנסות לא לתת לראש שלי להתבלבל לגמרי ולהיתפס לחלוטין בתוך העולם המפחיד הזה", היא מסבירה. "התחרותיות והקנאה קיימות בכל מקום בהוליווד. אני פשוט מנסה לשמור על חיוביות ועל הכרת תודה על המקום שבו אני נמצאת. אם קורה שמישהו מקבל תפקיד שמאוד רציתי, וזה קורה לא מעט אגב, אני מנסה לחשוב בהיגיון למה היא קיבלה את התפקיד ולמצוא בזה שקט נפשי, אחרת זו דרך מאוד תלולה אפלה".
לעומת אייזמן, הרגשנית והתמימה יותר, סוויני נשמעת הרבה יותר משופשפת וממוקדת. בגיל 12, על מנת להתכונן לתפקיד של שבויה, היא נעלה את עצמה במרתף. כמה שנים אחרי, כאשר החליטה שהשאיפה שלה היא להיות שחקנית, היא הציגה בפני הוריה תוכנית פעולה לחמש שנים והבטיחה שאם התוכנית לא תעלה יפה היא תשאיר את החלום מאחור. השכנוע עבד והמשפחה העתיקה את מקום מגוריה ללוס אנג'לס על מנת לעזור למתבגרת חדורת המוטיבציה. "עברו שמונה-תשע שנים מאז ואני פה מתראיינת, אז אני מניחה שהתוכנית עבדה לי לא רע", היא צוחקת. "האמת שההורים שלי עוזרים לי לשמור על יציבות. הם לא יהססו לבעוט לי בתחת אם הם יחשבו שאני מתנהגת לא כמו שצריך או מאבדת את הראש. חשוב מאוד שיהיה מצפן כזה בתחום, בטח אם מתחילים בגיל צעיר".
לאחרונה היא הכריזה על הקמת חברת הפקה משלה בשם 50:50. הפרויקט הראשון שנקשר לחברה הוא אדפטציה לרומן של ג'סיקה גודמן שיבוים על ידי ז'ן מארק וולה, במאי "שקרים גדולים קטנים". סוויני תככב בו לצד הזמרת האלסי בבכורת משחק (השתיים הכירו על סט הצילומים לקליפ של הזמרת בו השתתפה השחקנית). "תראי", מסבירה סוויני את ההחלטה השאפתנית להקים חברה משל עצמה, "אני מודעת לכך שהוליווד הפכפכה. נכון שכרגע הולך לי, אנשים מדברים עליי, אני מקבלת תפקידים טובים ומגיעות אליי המון הצעות, אבל כל זה יכול להתהפך בשנייה. הכול יכול להיעלם. לא אהיה הראשונה ולא האחרונה שזה קורה לה. לכן, הקמתי את חברת ההפקות שלי, על מנת שלא אהיה תלויה בתפקידים שהוליווד מציעה לי. אוכל לשלוט בפרויקטים בהם אשתתף. אני קריאייטיבית ואוהבת לשתף פעולה עם אנשים, אוהבת לפצח דמויות ותסריטים ואני מרגישה שאני לומדת מכך המון וממש רוצה להמשיך לצלול לתוך התחום. השלב הבא מבחינתי הוא בימוי. אני רוצה לספר את הסיפורים".
סוויני עובדת מגיל צעיר. בגיל שבו בנות עסוקות לרוב בצילומים לבוק בת מצווש היא כבר דפקה קילומטרז' הופעות בטלוויזיה. לאורך השנים היא הופיעה בתפקידי אורח בסדרות רבות דוגמת "גיבורים", "שקרניות קטנות" ו"האנטומיה של גריי", אולם הפריצה הגדולה הגיעה בשנתיים האחרונות עם התפקיד של עדן ספנסר בסדרה המצליחה "סיפורה של שפחה" ומאז נדמה שהיא לא עוצרת. היא הופיעה ב"חפצים חדים" לצידה של איימי אדמס וב"היו זמנים בהוליווד" המדובר של קוונטין טרנטינו, ויש מי שטוענים שהיא גנבה את הפוקוס מזנדאיה, כשגילמה את קאסי הווארד בגרסה האמריקנית ל"אופוריה". "את יודעת שלא הצלחתי למצוא אף פרק של 'אופוריה' הישראלית ברשת?", היא משתפת. "לפני שהתחלנו את הצילומים של העונה הראשונה ממש רציתי לצפות בה או לפחות בכמה פרקים ממנה אבל לא מצאתי אותה בשום מקום. זה מבאס כי שמעתי עליה דברים מצוינים".
סוויני משתדלת לגוון כמה שיותר בתפקידים שלה כדי לא לחזור על עצמה ולא להכניס את עצמה למשבצת מסוימות. "אני מאוד ערה לסוג התפקידים שאני בוחרת ולכן מצליחה לברוח ממלכודת הליהוק כי התפקידים שלי מאוד שונים. אני ממש עובדת בזה. אין שום דבר משותף לדמויות שגילמתי ב'חפצים חדים', 'סיפורה של שפחה' או 'אופוריה'. המשוואה היא די קלה עבורי כשאני באה לבחור תפקיד. אם הוא מפחיד אותי או מאתגר אותי אני נמשכת אליו".
עם הצלחה באה אחריות. את פעילה ברשתות החברתיות, בעיקר באינסטגרם. את לא חושבת שנשים, בדגש על נערות צעירות מרגישות שהן צריכות לעמוד בקריטריונים של מראה שהרשת מציבה להן?
"האמת שהרשתות החברתיות מפחידות אותי ואני לא באמת חופשיה ורגועה איתן. אני כן מקדישה זמן ומחשבה למה אני הולכת להעלות והאם התוכן הוא נכון או לא נכון ומה ההשפעה שלו. אני מנסה להישאר כמה שיותר אותנטית ומנסה שלא לחשוף יותר מדי מהחיים האישיים שלי. אני מקווה שאני עוברת מקצועית ואמיתית ומצליחה לשמור על איזון נכון. לצערי, אני כן חושבת שנערות צעירות מרגישות שהן צריכות לעמוד בסטנדרטים מסוימים ואני מוצאת שאני חוטאת באותו הדבר. אני משווה את הגוף שלי וסגנון החיים שלי לאחרים, דבר שהוא מאוד לא בריא. אבל אין לי באמת מושג איך לשנות או לתקן את זה. אני מודעת לסכנה ולכך שאני נגררת שלא בשונה מרבים אחרים.
