בוקר טוב, מוטציות חיוניות שכמוכם. משהו נכון קורה בשרשרת ההדחות בעונה הזאת, מה שלצערי עדיין קשה להגיד על העונה עצמה. נדמה שהצופים מתבגרים בקצב מהיר יותר מהפקת "האח הגדול", ומדיחים האחד אחרי השנייה את האנשים שעל הנייר היו אמורים לייצר את רוב הכאוס בבית, אבל לא מהסיבות שמביאות נחת לצופה ומייצרות את עונג הספה המיוחל. בגדדי הלך כי היה מקרה מובהק של בולמיית אונות, משמע אכל את הראס רק כדי להרגיש את הטעם ואחר כך הקיא אותו כדי לפנות מקום בקיבה לראס אחר. דיוויד הלך למרות שניהל רומן פוטוגני עם קארין ויחסים נפיצים עם שאר הדיירים, כי הצופים ראו גם את הצד המיזוגני, האלים והמכוער שלו.
אמש זאת הייתה מור ששחררה את נווה אילן מנוכחותה למרות פוטנציאל סכסכנות מרהיב ועימות ישיר שלה עם מי שהפכה להיות הדיירת הפופולארית בבית, גל. זה קרה כשהאנשים עם היד על האפליקציה מאסו בסגנון המריר שלה. בהתחשב בפרסומים באינטרנט על הבחירות המקצועיות שעשתה, יכול להיות שההפקה לא יצאה מגדרה כדי להציל אותה בניסיון לחסוך מעצמם עוד פורענות א-לה אלימלך קשתי. יש גבול לכמה אפשר לעצבן גם את המפרסמים.
הפרקים עצמם, למרבה הצער, הם עדיין מהומה רבה על לא דבר. את רוב המהומה מייצר בחור בשם יהודה, אבל מתחת לכל השאגות והעימותים אנחנו מקבלים נגיפים מוחלשים, שלא לומר פלסבו. המנעד הרגשי שלי כצופה ב"האח הגדול" נע בין סלחנות ואמפתיה לשיפוטיות, ובעונה הזאת אני מוצאת את עצמי הרבה יותר שופטת מאשר אמפתית, בין היתר כי הפרקים נעדרים נרטיב רהוט שמאפשר לבנות סיפור. מה קרה בפרקים השבוע? לינור, שלדעתי עדיין משוטטת בבית האח בניסיון למצוא את הדרך החוצה, נכנסה עם הכוס שלה לשירותים - אקט שהדליק את כל החיישנים הלא מכויילים על העור של יהודה שהגיש לנו סשן צרחות ברגיל. גל ותום שחזרו במשך דקות ארוכות מהנצח, שאיש לא ישיב לכם לעולם, קטע מהסרט "גריז". שעות יקרות נוספות הוקדשו לשתי משמרות של הפרסרים, שהאביסו את עצמם באמצע הלילה משל היינו ב"מאסטר שף" ולא בבית האח.
ימית נבחרה לראשת הבית ופטרה את זהבה הרגישה מהצורך להעמיד להדחה - למרות שאם למדתי משהו מהצפייה ב"האח", זה שאין בעיה להעמיד להדחה. כל מה שצריך לעשות זה להוסיף בסוף את המילה "באהבה", ואף אחד לא יכול לבוא אליך בטענות. מעמד שליפת העצם מהגרון של הדיירים בהדחות הפומביות הפך להיות מגוחך ממש. כולם מעמידים להדחה באהבה או מאהבה או כי מחכה לדייר המועמד המון אהבה בחוץ. תרימו טלפון לגינס שיעלה על הטיסה הראשונה, התגלתה מכונת הכביסה הגדולה ביקום והיא ניצבת בנווה אילן.
וזהבה לא מסוגלת לעשות אפילו את זה. היא רצתה להגיע ל"אח" כדי שנכיר זהבה אחרת, אבל בינתיים נראה שהיא ממש מתייסרת מכל מה שדורש הפורמט. כלומר היא בדיוק הזהבה שחשבנו שהיא - אישה שמסרבת להתעמת, לעמוד על דעתה או לקחת את הסיכון שמישהו לא יאהב אותה. לא שיש עם זה משהו רע, אבל בינתיים היא רק מקבעת את הדימוי שלה במקום להחליף אותו. בינתיים היא רצה על טיקט האימא המתגעגעת, ותודה לבן-בן, שהקים התנחלות קטנה מחוץ לנווה אילן. יהיה קשה לפנות אותו משם גם כשהעונה תסתיים. רק אומרת.
את מערך הכוחות בבית ומי נגד מי כבר מזמן הפסקתי לנסות לפענח, אבל יכול להיות שזוט עני ופשוט פספסתי את הניואנסים העדינים בין הדיירים. אני מזהה שג'וזי ויהודה אחים, שולה לפעמים האמא המאמצת ולפעמים המכשפה הרעה, הביביסטית ולינור מקיימות סוג של מערכת יחסים, רמי וליאור ניטרליים, קארין עדיין מתקשה לנפק משפט קוהרנטי אחד, אילון מתקשה לסמן את משבצת ה"אני לא רובוט" ותודה לאל על דרור שמחזיקה אותי ערה.
יהיה מעניין לראות איך ימית תתמודד עם התקציב הבסיסי, בעיקר כשזה יגיע לסעיף הסיגריות. שולה, שהודתה השבוע לאח הגדול על ההזדמנות לשרת עוד בוס גדול ולענות לטלפונים בלשכה, סיפרה איך השתמשה בסיגריות כמטבע עובר לסוחר בכלא, ניסיון שיתברר כשימושי במיוחד בשבוע הקרוב בבית "האח". תום וגל מסתגרים בסוויטה, המלכוד הנצחי של הפורמט - האם הפוקוס של המשימה יעשה טוב למעמד שלהם בבית או דווקא ישאיר אותם בחוץ? - ויהודה ימשיך להוכיח ש"השתק" הוא המצב הזה שבו אתה לא נותן לאף אחד להשחיל מילה. בברכת "דבורה זה זבוב" חמה וסגר נעים, תהיו חזקים.
פורסם לראשונה: 09:45, 27.12.20