"הלכנו לישון יחד. בבוקר קמתי, אמרתי לדניאל – 'תשמעי, את בהיריון'. הרגשתי אותה. היא אמרה שאני מדבר שטויות. אחר כך היא הלכה וקנתה את הבדיקה, ויצא חיובי. ואין מאושר ממני".
ואתה מוכן לזה? להחליף חיתולים בגיל 50?
"אלה הדברים שאני הכי אוהב, לקלח ולהחליף חיתולים".
הכירו את אייל גולן, מודל 2020. לפני כשבועיים חגג 49. חודש לפני כן נשא לאישה את דניאל גרינברג, בת זוגו מזה כשנתיים. בעוד כמה חודשים צפויה לצאת לאוויר העולם בתם המשותפת הראשונה. "אני במקום מאוד טוב בחיים", הוא מעיד על עצמו בריאיון בלעדי ל-ynet, "אני הכי בוגר שיש בעולם. רוצה את החיים שלי, את הבית שלי. בשנתיים האחרונות אני איש של בית כמו שלא הייתי מעודי. וכשאתה איש של בית אתה לא מייצר כותרות".
איש של בית או לא, אין ספק שגולן ממשיך לתפוס כותרות גם היום: הסכסוך המתוקשר עם אופירה אסייג, הקרב המשפטי בינו לבין שותפו לשעבר בני פרץ, וגם אותה פרשה שנסגרה, אך ספיחיה שבים ומתעוררים אחת לכמה זמן – פה עוד עדויות, שם עוד פרטים מחדרי החקירות. אבל אם תשאלו אותו, זה לא מבחירה. "מייצרים כותרות על חשבוני", הוא טוען, "זה לא אני מייצר. לך אחורה, תראה מאיפה יוצאים כל הסיפורים האלה".
אז למה תמיד אצל אייל גולן יש שערוריות?
"כל מה שקשור בי זה אש".
למה?
"ככה זה יוצא".
ובאמת, נראה שהשערוריות מסרבות לדעוך אצל גולן. על הפרק כרגע – הקרב הכספי, המשפטי והתקשורתי בינו לבין מי שהיה מנהלו ושותפו לאורך עשור, בני פרץ. בכתבה שפורסמה בסוף השבוע האחרון במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", נחשפו הפרטים מאחורי הקלעים של הסכסוך: בין השאר, עלו בין השניים טענות הדדיות על חובות אסטרונומיים, וצפו עדויות על התנהלות בזבזנית והשקעות כושלות. ניסיונות הסולחה - והיו כמה כאלה, עם מתווכים שונים – לא צלחו. כעת נמצאים השניים בעיצומו של הליך בוררות בניסיון למנוע הסלמה משפטית נוספת.
גולן נזהר בלשונו כשהוא מדבר על החבר והשותף שהפך לאויב. הוא מסביר שכל דבר שיגיד עלול לפגוע בהליך הבוררות, אך ניכר בו שהפיצוץ ביניהם הותיר גם משקעים רגשיים שלא נעים לו לפתוח.
אתה יודע לקחת אותי לרגע הזה שבו הכול מתחיל?
"בני אמר שהוא רוצה שאהיה קצת יותר מעורב, שאדע ואראה. זה קרה אחרי שאמרתי לו, 'מה יש לנו בכלל? אנחנו קונים שם וקונים פה'. הוא אמר לי 'או, תשאל ותברר'. אז הלכתי איתו אל מנהלת הכספים במשרד, ישבנו אצלה, והמספרים לא היו כמו שבני חשב. מול פניו, מול עיניו, לא מאחורי הגב".
גילית שיש פחות ממה שחשבת?
"לא יודע אם פחות. נקרא לזה אי סדרים".
לפני הריאיון צפיתי בסרטון מלפני כמה שנים, כשנתת לו חופשה בקאריביים כמתנת יום הולדת. אתה זוכר את זה?
"כן".
אתה קורא לו שם 'אבא, אח, החבר הכי קרוב'. מה קרה?
"עשינו דרך ארוכה ויפה יחד, אבל אתה יודע, קורה שבין בני זוג דברים לא מסתדרים. הגענו למקום של מיצוי, גם אני וגם הוא, וזהו. אני לא איש של מלחמות ולא מחפש לריב עם אף אחד. אני רוצה טוב לכל אדם באשר הוא. בתוך לבי אני עדיין מקווה שהכול ייגמר במהרה על הצד הטוב ביותר".
כמה זמן הייתם ביחד?
"כמעט עשר שנים, ועוד עשר שנים לפני זה היינו חברים טובים".
החברות נגמרה?
"לצערי כן".
למה?
"כי נכנסנו לאיזשהו מקום כספי וכשאתה נכנס לקטע כספי אתה מאבד את החברות האמיתית, לצערי. באמת החזקתי ממנו כחבר, והיו תקופות שהרגשתי שהוא אפילו אבא - אבל זו דרכו של העולם. אני מקבל הכול, לטוב ולרע" (בני פרץ סירב להגיב לדברים).
אתה אוהב אותו היום?
"אני אוהב את בני כבן אדם ואני אוקיר ואעריך את כל מה שהוא עשה בשבילי לעולמי עד. אף פעם לא אשכח, אני לא בן אדם ששוכח".
אז אייל גולן הוא לא בן אדם ששוכח – ומתברר שהוא גם לא בן אדם ששוכחים לו. כמעט כל הישג, כל הופעה, כל פרויקט, מעוררים תגובת נגד. כך היה כשהוזמן להופיע בכנסת, כשבתיאטרון הקאמרי החליטו להעלות את "זה אני", מחזמר המבוסס על שיריו, וכך קרה גם עכשיו, סביב שידור המופע המשותף שלו עם עומר אדם ברשת. ולגולן נמאס.
"כל החיים שלי אני מנסה לעשות דברים טובים", הוא אומר, ומתייחס גם לאותה פרשה שמבחינתו נשארה הרחק מאחור – אבל לא כך מבחינת מבקריו. "תוציא רגע שעה דפוקה בחיים שלי, ובוא תראה אם עשיתי משהו נגד החוק. אני לא מעשן סמים, לא רצחתי, אני לא אלכוהוליסט. בסדר, אז טעיתי שעה בחיים שלי, במהלך 49 שנים שאני חי – טעיתי והתנצלתי. פלילית, היה משהו? לא. מוסרית, היה משהו לא בסדר? התנצלתי. מה עוד צריך לעשות? לעמוד מול כיתת יורים? אנשים עשו דברים הרבה יותר גרועים ושכחו להם. אז היום יש את ה'מי טו', ואני הכי בעד זה, והכי תומך בזה. ותאמין לי שאין צדיק ממני בקטע של נשים".
היום.
"תמיד. אז אני אומר – הייתי בעבר פה לא בסדר, וכאן לא בסדר, אבל בחיים לא הכיתי נשים. יש אנשים שמכים נשים, מבחינתי זה יותר גרוע. לא זוכר אם אפילו הרמתי קול על אישה. בשבילי אישה זה קדוש. אז יכול להיות שטעיתי – והתנצלתי. חאלס, שחררו. מה אתם רוצים? שאני אמות ואז תגידו איזה זמר טוב הוא היה ואיזה בן אדם טוב הוא היה?"
גולן משרטט גבול ברור בין האופן שבו רוב הקהל שלו מתייחס אליו – לבין האופן שבו הממסד והתקשורת שופטים אותו. הקהל - או כמו שהוא מגדיר זאת, "90 אחוז מהציבור" – נאמנים ומפרגנים. הם אלה שהצביעו לו במצעדים השונים, והכתירו אותו ל-"זמר ה-70 של ישראל" במצעד של מוסף "7 לילות" שהתפרסם סמוך ליום העצמאות לפני כשנתיים. "הייתי בטוח שזה יהיה אריק איינשטיין או שלמה ארצי", הוא נזכר. "ואז אומרים לי – אתה מקום ראשון, לפניהם, הקוראים בחרו בך. אתה יודע מה זה עשה לי בגוף, בנשמה?"
ומצד שני – התקשורת. המבקרים. הממסד. ה"עשרה אחוזים" שמונעים ממנו, לתחושתו, את ההכרה שהוא מבקש. "אם הייתי מתייחס לביקורות של התקשורת לא הייתי מוציא אלבומים. עד היום, מתוך 23, פסלו 22", הוא אומר.
למה לא קיבלו אותך?
"כי קשה להם שתימני מרוקאי מרחובות משתלט להם".
גם היום?
"ברור".
אבל איך אתה יכול להגיד את זה? עשית הופעות ענק, קיבלת את 'אייל גולן קורא לך', חזרת ל'כוכב הבא', עצמאות ברשת.
"בזיעה קיבלתי את כל זה. אנשים קצת שוכחים, ומתייחסים אליי כזמר, כעוד זמר. אבל לא הקהל שלי. הקהל שלי - בשבילם אני הכי גדול שיש. התקשורת מתייחסת אליי כעוד זמר. אז בוא נעמיד את הדברים על דיוקם: נבחרתי פעמיים לזמר העשור, 13 פעמים לזמר השנה, אני הזמר המושמע באקו"ם. עשיתי דברים".
לא נותנים לך את הכבוד מגיע לך?
"לא חושב", הוא חוזר, ואז מטיל את הפצצה: "יש לי שאלה אליך, כשאתה רואה את רשימת ההישגים הזו, אתה - כאדם וכעיתונאי – חושב שאני צריך להדליק משואה ביום העצמאות?"
התחושה היא שמה שגולן באמת שואל, השאלה שלא מרפה ממנו, היא אם התקשורת והממסד מתייחסים אליו באופן הוגן. אם שופטים אותו כמו ששופטים אחרים. ומבחינתו, התשובה ברורה. "טעיתי והתנצלתי", הוא אומר, "שחררו אותי, תנו לי לחיות את החיים".
לא נותנים לך?
"לא".
מה היית רוצה שיהיה אחרת? יש לך ילדים, אישה שאתה אוהב, מעמד, אהבת הקהל. מה היום היית רוצה שיהיה אחרת כדי שאתה תרגיש שהעסק נקי כלפי אייל גולן?
"אמרת את זה: שהעסק יהיה נקי".
אז אתה אומר – מגיע לי להדליק משואה ביום העצמאות?
"אני אף פעם לא מדבר על עצמי, אבל בדבר הזה – כן, מגיע לי, כזמר הנבחר של שני עשורים, כזמר ה-70, כזמר המושמע ביותר של השנים האחרונות. אם תעשה היום סקר, תשים עשרה מועמדים ותשאל אנשים מי הייתם רוצים שידליק משואה ביום העצמאות הבא של ישראל - אני מוכן להתערב איתך שאם השם שלי שם, אני אהיה במקום הראשון".
ניסית לשאול את מירי רגב?
"אני לא אעשה את זה למירי. אני לא אגיד לה דבר כזה, אני לא אתן שאותם יפי נפש יבואו עליה. אני מספיק אוהב אותה כדי שזה לא יקרה לה".
אתה חושב שאפשר עוד לתקן את זה, מצד המתנגדים לך?
"לא יודע. יש אחוז מאוד מאוד קטן של כאלה שחושבים ככה, ומבחינתי הם תמיד יחשבו ככה. אני גם לא בא לשנות את דעתם, אני עשיתי כל מה שיכולתי. אלוהים נתן לי קהל שיילך איתי באש ובמים. נעים לאנשים לצעוק אייל גולן ככה וככה – שיבושם להם".
כפי שהוא רואה זאת, השנאה כלפיו מייצגת תופעה רחבה יותר בחברה הישראלית. תופעה שחורגת מתחומי המוזיקה. "שני שקי החבטות הכי גדולים במדינה זה אייל גולן וביבי נתניהו", הוא מכריז. אלה שמרכיבים את מחנה "רק לא ביבי" – זו מבחינתו "אותה אוכלוסייה שלא תקבל את אייל גולן לעולם".
על פרשת "משחקי חברה" הוא לא מעוניין לדבר. מבחינתו התיק נסגר, פלילית וציבורית. העובדה שהיא חוזרת שוב ושוב לתודעה ולכותרות, ומשמשת בסיס מוסרי להתנגדות הקבועה לנוכחות שלו בתרבות הישראלית, לא מרשימה אותו. "זה לא נעים לי", הוא אומר, "אבל שום דבר לא מפחיד אותי".
הסיבוב האחרון של הפרשה בכותרות היה במסגרת תחקיר ששודר ביולי 2019 - ותפס אותו בברזיל, שם הצטלם לעונה הבאה של "גולסטאר". זו גם הייתה הפעם האחרונה שבה הוא מעיד שנשבר ובכה מול אנשים: "הכינו לי שם סרטון שהילדים שלי שרים בו, וכל החברים באים לאולפן, והקרינו את זה מול כל השחקנים – ראיתי את זה והתפרקתי, זאת הייתה תקופת לחץ מטורפת".
לא הצלחת לבנות לעצמך חומה? אתה בפסגה 25 שנה.
"בסופו של דבר יש פה בן אדם. יש פה נפש. אני חושב שהרבה אנשים אחרים לא היו עומדים במה שאני עובר. חוץ מרכבת הכול עבר עליי. תחשוב מה אני עובר ביומיום, מה הילדים שלי עוברים. זה דברים שאתה סופג וסופג. אנשים כותבים לי - 'איך אתה מסוגל לעמוד בזה, או שתיקח את עצמך ותלך למקום אחר ותחיה את החיים או שתתאבד'".
ובאמת חשבת לעבור מפה?
"הרבה פעמים. לא כי אני לא אוהב את המדינה, אני חולה על המדינה הזאת. אבל האנשים במדינה הזאת עסוקים במה שיש לך יותר מאשר במה שיש להם עצמם. אני בן אדם שמבקר במקומות בעולם, לונדון למשל זה כמו בית שני בשבילי. ואתה נמצא שם, ורואה אנשים שמתעסקים בחיים שלהם, וזה לא מעניין אותם".
שם אתה לא אייל גולן.
"אני מסתובב שם וכל שנייה עוצרים אותי ברחוב. תאמין לי, יש שם מספיק ישראלים. אבל בכללי - כשאתה נמצא שם, כל אחד מתעניין במה שיש לו ואף אחד לא מתעניין במה שיש לזה שלידו. אין פה אהבת חינם, וזה מה שהכי חסר במדינה הזאת. ברגע שתהיה פה אהבת חינם, הכול יהיה בסדר".
"אהבת חינם" - זה גם מה שהוא מבקש לספק לקהל הישראלי, לדבריו, במופע המשותף עם עומר אדם ברשת בערב יום העצמאות. "זאת אהבת חינם כי אם אני אופיע עם עומר, כל התקשורת תבין שאין מלחמות, ואף פעם לא רבנו באמת", הוא אומר.
אבל כן הייתם חברים והתרחקתם. מה היה שם?
"כלום, התרחקנו. הוא בקריירה שלו ואני בקריירה שלי, אנחנו לא בגיל המתאים להיות חברים, הוא בן 25 ואני בן 50, הוא עם החברים שלו ואני עם שלי".
ומה הסיפור עם איתי לוי? היה שם סכסוך?
"הכול בסדר עם איתי. הזמנתי אותו למופע לייב שעשיתי ברשת, והוא החליט שהוא לא רוצה לבוא. זאת זכותו. הוא אמר שפחות מתאים לו. הייתי מעריך אותו פחות אם הוא היה יס-מן. לא נפגעתי וזה לא עצבן אותי. הוא עדיין חתום בליאם הפקות לעוד שש שנים קדימה, וחסר לנו שהיחסים לא יהיו טובים".
החודש הוציא אלבום חדש (ה-23 במספר), "מכאן ועד הנצח". שיר הנושא הוא זה שהקדיש לבת זוגו, דניאל גרינברג בת ה-26 בטקס הנישואים שלהם, שנערך בחודש שעבר בצל מגפת הקורונה והפך ברגע האחרון מחגיגה גרנדיוזית לאירוע מצומצם וצנוע - במונחים שלו (במקור הוזמנו יותר מאלף איש – אך יומיים קודם לכן נכנסה לתוקפה ההגבלה ל-100 איש בלבד באירוע. בדיעבד, אפילו אירוע של 100 איש נשמע כמו פסטיבל המוני במציאות הישראלית הנוכחית).
מתי ידעת שהיא תהיה אשתך?
"האמת היא שאתה אף פעם לא יודע. אני מת על אלה שאומרים - 'ביום שראיתי אותה ידעתי שהיא תהיה אשתי'. אתה לא יכול לדעת. בהתחלה אתה אוהב את איך שהאדם נראה, זה הרושם הראשוני, ואחר כך כשאתה מקלף ומקלף אתה אוהב את הבפנים בבן אדם. אני יודע שאני נמצא במקום טוב כשאני ודניאל יכולים לשבת על כוס יין בבית בשעה עשר בלילה, ולמצוא את עצמנו בארבע בבוקר עדיין מדברים. זו חברה. שותפה".
הרבה זמן לא היה לך כזה דבר?
"המון שנים לא היה לי דבר כזה. יש זוגות שמסיימים אחרי חודש את השיחות. אצלנו, גם אחרי שנתיים של זוגיות, אנחנו יכולים לדבר שעות על גבי שעות".
הזוגיות החדשה מוציאה מגולן לא רק שירים חדשים, אלא גם התנהגות שונה. כזו שמצד אחד מציגה אותו כמי שהתבגר, שנרגע – אך מצד שני, גרינברג גם סומנה במדורי הרכילות כגורם לפחות לחלק מהסכסוכים וניתוקי הקשרים שלו בתקופה האחרונה.
גולן מתייחס בביטול לשמועות הללו. "לאנשים לא טוב עם זה שאני נמצא במקום טוב בחיים שלי", הוא אומר. "אני בן אדם של בית היום, של משפחה. עם הילדים, עם דניאל. לא תראה אותי מסתובב במועדונים, לא יוצא. אם בעבר הייתי יכול לשתות שלוש וארבע כוסות וודקה, היום אם אני טועם וודקה אני נהיה שיכור. לאנשים חורה. אומרים שהיא סגרה אותי. היא לא סגרה אותי – זה הכיף שלי. אתמול יאן (בנו בן ה-5 מרוסלנה רודינה – ר.ב) היה אצלי מהבוקר, ואחר הצהריים באו ליאם ואלין (ילדיו הגדולים – בני 16 ו-13, מנישואיו לאילנית לוי) ונשארו עד הלילה. וזה הכיף שלי. אנשים מרגישים שאני לא מבלה איתם אז חורה להם. אל תדאג, ישימו פלסטר, יעבור להם. הכול טוב".
גולן חוזר ומדגיש את ההתבגרות שלו. את היותו איש שלום. לא מחפש כותרות, לא מחפש מלחמות. כך הוא גם מתייחס לסכסוך עם אופירה אסייג, מי שהייתה חברתו הקרובה עד לא מזמן, והפכה ליריבה שלא חוששת לשפוך את ליבה וטענותיה בתקשורת, כולל ריאיון נרחב במוסף "7 לילות", שחלק גדול ממנו עסק בגולן ובפיצוץ ביניהם. פיצוץ שנולד מאירוע קטנטן: אייל גולן הפסיק לעקוב אחרי חברתו באינסטגרם.
אסייג לא נשארה חייבת. "אחרי שהבנתי שהוא השאיר את איתי לוי, נסרין קדרי, עדי ליאון ועוד כמה שמות של אנשים שאני באופן אישי יודעת את דעותיו עליהם ושהם רחוקים מלהיות חברים טובים שלו, אמרתי הופה", סיפרה באותו ריאיון. "התקשרתי אליו ואמרתי לו, 'תקשיב אייל, אם את כל אלה השארת, ואני יודעת מה אתה חושב עליהם ועדיף שלא אגיב, ואותי הוצאת, סימן שאני לא חברה טובה שלך. ועם כל מה שבינינו אני לא נחשבת לחברה טובה ועשית את זה מול כל עם ישראל, אני אחזיר לך מול כל עם ישראל. קבל חסימה'".
גולן מצידו חושב שכל הסיפור נופח ופורש לא נכון. "פשוט לא מעניין אותי מה ההוא האכיל את הילד שלו ומה נתן לשתות, ואיפה ההוא בילה וכמה שתה במועדון", הוא מסביר. "באמת, לא מעניין אותי. וציפיתי שאנשים יבינו אותי".
אבל המשכת לעקוב אחרי אחרים.
"המשכתי לעקוב אחרי הילדים שלי, אשתי, אמא שלי שמעלה תמונה פעם באף פעם - ואיתי ונסרין, שמיוצגים במשרד והם כמו הילדים שלי, מעניין אותי מה הם עושים. אם איתי מעלה תמונה שאני חושב שלא צריכה להיות, או שנסרין מעלה תמונה – אני יכול להעיר להם. כמו הילדים שלי, שאני יכול להעיר להם. לאופירה אני לא יכולה להגיד 'העלית תמונה לא טובה, תורידי'. אני לא מתערב. זה לא מעניין אותי".
האמנת שזה יגיע לממדים כאלה - שתאבד את החברה הכי טובה שלך?
"לא. אבל לא באתי לדבר בריאיון על אופירה".
למה?
"כי היא לא מעניינת אותי".
היא אמרה – "אייל גולן לא בן אדם רע, הוא נגרר".
"היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה".
יש מצב לסולחה?
"אני אפילו לא חושב על זה".
היא כן ניסתה, שלחה רמזים. שלחה מזל טוב בחתונה.
"עניתי לה תודה. מי ששולח לי מזל טוב אני עונה תודה".
כשאנחנו מדברים עליה אתה נאטם. אתה כועס?
"אני לא כועס, פשוט אין מה לדבר על אופירה. אני, בשונה מאופירה, כשאני עושה ריאיון – מדבר על עצמי, לא שלושה עמודים על אייל גולן".
אופירה אסייג מסרה בתגובה: "אני מאחלת לאייל גולן לעבור את כל המשברים הקשים שהוא עובר ולהישאר בריא ובעיקר מאושר. אני מודה שאני מודאגת כשאני מסתכלת ושומעת מהצד את כל מה שאני יודעת. ובקשר לעוקב-לא עוקב - אני והוא יודעים את האמת וזה מספיק לי".
מלבד בני פרץ ואופירה אסייג, סכסוך מתוקשר נרשם לאחרונה גם עם אחותו למחצה, מיה גולן, שעבדה אצלו במשך שנים ב"ליאם הפקות" אך פוטרה לא מזמן וגם לא הגיעה לחתונה.
איך קורה שאחותך מפוטרת מהחברה שלך?
"היא לא עשתה את עבודתה – ופוטרה. מה זה משנה מי היא? בן אדם שלא עושה את העבודה שלו יילך הביתה. אני מאוד הייתי שם בשביל אחותי, עשרות פעמים, והרבה אנשים יכולים להעיד על זה. כשבני רצה לפטר אותה בעבר אני לא הסכמתי, אבל כשהבנתי שהיא לא עושה את העבודה - היא לא יכלה להמשיך".
אתם בקשר כמו שהייתם עד היום?
"מן הסתם לא".
למה? מילא לא עשתה את העבודה, אבל בכל זאת אחות.
"זו החלטה שלה".
הזמנת אותה לחתונה?
"ברור. יומיים לפני החתונה היא הייתה אצלי בבית ואמרה שהיא באה. החלטה שלה".
ובינתיים, דווקא עם גרושתו אילנית לוי, נראה שהיחסים רק הולכים ומתהדקים. "הלוואי על כל זוג גרוש בארץ היחסים שלנו", הוא אומר, "היו לי חברים שסיפרתי להם הכול ובסוף התאכזבתי. אבל עם אילנית - היא הייתה אשת סודי עוד כשהתחלנו לצאת, והיא לא אכזבה אותי עד היום". גם עם בן זוגה הנוכחי אלירז שדה הוא מיודד, והוא בקשר הדוק עם הילדים המשותפים שלהם – ליאם ואלין. פעם בשבועיים, כשהם אצלו בסוף השבוע – הם גם עורכים קידוש יחד.
הילדים מייעצים לך על שירים?
"אני משמיע להם. בסופו של דבר אני מחליט, אבל הדעה שלהם מאוד חשובה לי. יש מצב שאם ליאם ואלין יגידו 'לא אהבנו את השיר', אני לא אקליט אותו".
ועד כמה מתייעצים איתך?
"ליאם מתייעץ איתי בעיקר, ואלין - יותר עם אילנית".
הוא שואל אותך איך להתמודד עם בנות?
"ליאם? יש לו 150 אלף עוקבים, הוא נהיה כוכב בעצמו. זה מוזר לי – פתאום ליאם עושה תיאוריה, רישיון, לפני חודש וחצי קיבלתי הביתה צו ראשון שלו לצבא. אתה יודע מה קרה לי? אין מרגש מזה".
ואם הוא ירצה לטוס עם חברים לאיה נאפה אחרי שהקורונה תיגמר, או שאלין תרצה לטוס עם חברות לאיה נאפה - תאשר?
"אחד הדברים שבורכתי בהם זה שיש לי ילדים מדהימים. צנועים וטובים. ליאם לא שותה, לא מעשן, שרק ימשיך ככה ויהיה ילד טוב כזה. אתה יודע איך אני בודק את זה? אבא שלו זה אייל גולן ואמא שלו זאת אילנית לוי – ואם הוא היה מדבר איתך עכשיו, הוא היה משפיל עיניים. בדרך כלל ילדים של הורים מפורסמים, יש להם את הקטע להגיד 'אבא שלי'. הוא? הכי לא. אלין בוגרת בנפשה, היא תיכף בת 14 וכשהיא הייתה קטנה הייתי אומר לאילנית, 'שמעי, היא בת 70'. היא כל כך חכמה וכל כך בוגרת שאני תמיד אסמוך עליה. מצד שני, אנחנו עם יד על הדופק. האינסטגרם שלה חסום, ואם היא פותחת אותו - היא עוקפת את ליאם. אילנית שומרת עליה ומכוונת אותה".
אמרת פעם שתעקור לה את הדלת בחדר. היום תגיד את זה?
"הדלת תיעקר, תאמין לי! יהיו לה בכניסה חרוזים כאלה".
אמרת שאתה סומך עליה.
"זה לא קשור. בבית של אילנית, שתעשה מה שהיא רוצה. אבל אצלי לא תהיה לה דלת. היא גדלה עם המשפט הזה. כל פעם היא אומרת לי, 'נו אבא מתי תעקור לי את הדלת'".
וכשהיא תגיד לך שיש לה חבר?
"אז אני אעקור לה את הדלת".
בזמן שילדיו הגדולים כבר בעיצומו של גיל ההתבגרות – גולן מחכה בקוצר רוח להולדתה של בתו הרביעית. והאמת היא שאין לו כוונות לעצור שם. "כמי שגדל בבית כבן יחיד, אני רוצה כמה שיותר ילדים", הוא מצהיר. "אני רוצה שבעוד 20 שנה, כשאהיה בן 70 כמעט - שיהיו מלא נכדים וילדים סביב השולחן. אני גדלתי לבד. רק אני ואמא שלי. בימי שישי היינו אוכלים לבד".
היה עצב?
"לא עצב, אבל בדידות. אתה רואה משפחות עם ילדים ונכדים, ואתה לבד עם אמא. אמא זה עולם, כל עוד אמא פה ונמצאת זה כבר טוב, אבל אני רוצה יותר. כשאני מסתכל בחזון שלי קדימה, אני רוצה שולחן מלא בילדים ונכדים".
תיקון.
"תיקון לעצמי, כן".
קרה לך גם אחרי הופעות שחזרת הביתה והרגשת בדידות?
"המון פעמים, ברור. בסופו של דבר, אתה יודע, האורות נדלקים, אתה עולה לבמה, וקהל וכל זה. ואז הכול נסגר ואתה חוזר הביתה, ופתאום אתה בודד. כל כך הרבה אנשים היו בקיסריה, ואהבו אותך, ופתאום אתה לבד בפינה שלך. ואתה לבד-לבד. עכשיו אני באמת מרגיש שאני במקום טוב. אבל הרבה פעמים, לפני דניאל, הייתי מופיע וממלא מקומות – ואז חוזר הביתה ואומר, 'מה זה שווה כל זה אם אני מרגיש בודד'".
