מה עושה ארגון מחתרת שמעוניין להעביר את מסריו לציבור הרחב אך תקוע באמצע המאה ה-20? האינטרנט עוד לא הומצא, הפצת תעמולה ב"דארק ווב" לא אפשרית ופתיחת חשבון טוויטר ויראלי אפילו לא באה בחשבון. השלטון לעולם לא יאשר לארגון להדפיס עיתון רשמי, וגם אם הארגון היה מצליח להפיק שידור טלוויזיה - קהל היעד לא מחזיק מכשירים כאלה. אך לבסוף, ארגון ההגנה, שנלחם למען תקומתה של מדינה עברית, מצא פתרון: כרוזים.
ההגנה הפיצה לא רק כרוזים רנדומליים או פשקווילים שהגיבו מיידית לענייני השעה. במשך יותר משלוש שנים - מסוף שנת 1944 ועד קום המדינה - מלאו הכתלים בערי ארץ ישראל בפרסום מיוחד, עלון שלם בן עמוד אחד עד שניים, מעין עיתון קיר. העלון נקרא "החומה - לענייני ביטחון והגנה", וכמה עותקים מגיליונותיו הרבים שמורים באוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.
העלון הופיע באופן לא סדיר מטעמים מובנים. את הפרסום המחתרתי הדביקו על לוחות המודעות ברחבי הארץ נערים ונערות שהתנדבו להגנה במסגרת הגדנ"ע, והיו צריכים ודאי לפעול בהיחבא ובחסות החשיכה. זמני הפרסום השתנו לפי צרכי השעה והיכולת המחתרתית להפיק את העלון, גודלו ואורכו השתנו בהתאם למסרים שביקשו להעביר, וגם הפורמט השתנה מעת לעת. מדי פעם הופיע תחת השם "החומה" גיליון של ממש, לפי תאריך, עם מספר טורים ועדכונים בנושאים שונים. פעמים אחרות, היה "החומה" ממש פשקוויל - הודעה באורכים משתנים שהגיבה לענייני השעה או מסרה מידע, ידיעות וחדשות עבור אנשי היישוב היהודי.
אילו מסרים היה חשוב לארגון ההגנה להעביר לציבור ההולכים ושבים ברחובות? עיקר התעמולה הופנתה נגד השלטון הבריטי ופעולותיו - הארגון תקף את שלטונות המנדט על פעולותיו נגד היישוב, על פשיטותיו ואוזלת ידו בשמירה על הביטחון של היישוב היהודי. בהגנה האשימו את הבריטים בבגידה בעקרונות הצהרת בלפור 30 שנה קודם לכן.
העלון החל להתפרסם ב-1945, אותה השנה בה הוקם ארגון הגג של המחתרות היהודיות, תנועת המרי העברי. ואכן, בתחילת תקופת הפרסום, היו יכולים קוראי העלון ללמוד על פעילויותיה השונות של התנועה. מאוחר יותר, עם פירוקה, התמקדו הכרוזים בפעילות ההגנה בלבד, ובעיקר בסוגיות הנוגעות למפעל ההעפלה הבלתי לגאלית.
מדוע הגיעה פעילות תנועת המרי העברי לסופה? למי שזוכר קצת את לימודי ההיסטוריה, שיתוף הפעולה בין המחתרות הופסק לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים על ידי האצ"ל, והאבדות הגדולות שנרשמו בעקבותיו. על גבי הקירות הופיע מיד כרוז שכותרתו מעידה על שינוי כיוון חיצי התעמולה - "כלפי פנים". בארגון החלו לתקוף יותר ויותר את ארגוני הפורשים, האצ"ל והלח"י, ופעולותיהם.
לא רק הודעות מסוג זה מילאו את עמודי "החומה". מדי פעם הופיעו בו גם טקסטים מסוגות אחרות. כך, למשל, בעלון המתוארך לחודש טבת תש"ו (דצמבר 1945) מופיע בעלון שיר החתום על ידי אדם בשם "נתן א.". אתם אולי יכולים לנחש באיזה משורר מדובר. השיר, שנקרא "הצי שלנו", מדבר גם הוא על נושא ההעפלה, תחום שהעסיק מאוד את נתן אלתרמן באותן השנים.
"אוניות־הגולים, אוניות הרעב,
אוניות החולי וצלמוות,
כאילו הנן
אוניות-הקרב
של ציינו בן־האלמוות"
מעניין, אגב, לראות כי בחלק מהמאמרים שנכתבו על השיר בדיעבד, מצוין שתאריך פרסומו היה רק כמה חודשים אחר כך, במאי 1946. האם עוברי האורח שטרחו לעצור ולהסתכל בכרוזי ההגנה בימי החורף זכו לפרסום מוקדם?
העלון ניסה לא פעם להביך את השלטון הבריטי. הוא פרסם מחדש קריקטורה נגד השלטון, שבעטיה נסגר העיתון "דבר" למשך שבוע. הוא הדפיס הודעת רדיו שהעבירו מעפילים בדרכם לארץ ישראל והופנתה אל אנשי האו"ם. טור אחד השווה בין הצבא הבריטי, המבצע מעצרים ביישוב היהודי, לבין הלגיונות הרומאים של כמעט 2,000 שנה לפני כן. גיליון אחד הוקדש כולו להודעת יזכור עבור ברכה פולד, לוחמת הפלמ"ח שנהרגה מאש הבריטים בעת מבצע שנועד להנחית מעפילים בחוף תל־ברוך. אירועים היסטוריים נוספים שמוזכרים בעלון הם ביקור ועדת האו"ם, שבעקבות עבודתה נקבעה תכנית החלוקה, וכמו כן, הגעתה של אוניית המעפילים אקסודוס - במת העלון נוצלה כדי להזמין את הקוראים להאזין להודעת רדיו מיוחדת מפי נוסעי הספינה.
לעלון "החומה", כמו להגנה עצמה, היו כמובן מתחרים. האצ"ל הוציא עלון משלו שנקרא "חרות", שעם קום המדינה הפך לעיתון יומי לכל דבר, שראה אור עד שנת 1965. ארגון הלח"י הקטן הפיץ גם הוא עלון קיר, "המעש", על שם עיתון שהוציא האצ"ל ביידיש בפולין מסוף שנות ה-30 עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בעלון הזה התפרסמו גם מכתביהם של בכירי הכותבים של הלח"י: נתן ילין־מור, ישראל אלדד ויונתן רטוש. את הקריקטורות צייר לא אחר מקריאל גרדוש (דוש), תחת השם המחתרתי "שיר".
"החומה" עצמו נתן את שמו גם לעלון קיר שהוציא צה"ל בראשית ימיו. גיליון מצויר וחגיגי כזה הופיע על קירות ארצנו ביום השבעת צה"ל, ביוני 1948. באופן אירוני, קבוצה נוספת שהשתמשה בשם "החומה" על נטיותיו השונות עבור עלון הקיר שלה היא נטורי קרתא, הקבוצה החרדית שרחוקה מרחק רב מכל העקרונות שארגון ההגנה מייצג.
8 צפייה בגלריה
גיליון מס' 2 של "החומה" מאת צה"ל פורסם ביולי 1948, כמעט חודשיים אחרי הקמתו
(באדיבות הספרייה הלאומית)
לא הרבה נכתב על "החומה לענייני ביטחון והגנה", עלון הקיר שאפשר להעביר מסרים ליישוב היהודי מתחת לאפו של שלטון המנדט הבריטי. על כן הספרייה הלאומית מבקשת גם מכם, הקוראים, לעזור במציאת מידע נוסף: האם ידוע לכם דבר מה על העלון, יצירתו, הפקתו, דרכי הפצתו ותכניו? אולי אתם סייעתם להדביקו על קירות ועמודי חשמל? אולי מישהו מבני משפחתכם? אם כן, אנא צרו קשר עם הספרייה הלאומית.
