המשפט "עומק העקירה כעומק החקירה", שהזכויות עליו שייכות ליוסי שריד, הוא מסוג המשפטים שיישארו רלוונטיים כל עוד פוליטיקאים יסתובבו באזור. אז זאת הייתה עקירת ישובים במסגרת ההתנתקות שנועדה, אליבא דשריד, להסיח את תשומת הלב מפרשיות פליליות שבהן היו מעורבים אריאל שרון ובניו, היום אלה שלל מהלכים שקשורים או לא לקורונה, ושנועדו לעכב את משפטו של ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו. פינוי הישובים החד צדדי מיהודה ושומרון, שאפשר להתווכח על נחיצותו ובעיקר על הדרך בה בוצע, הותיר שריטה עמוקה בחברה הישראלית. אם המוטיבציה של שרון, ראש הממשלה שהוביל את המהלך, היה הימנעות מעמידה לדין, מעולם לא שילמו רבים כל כך מחיר גבוה כל כך עבור מטרה אגואיסטית כל כך. מצד שני, חייבים להודות שנתניהו מעמיד לשרון תחרות הגונה במקצה הנוכחי.
מתוך "שרון"
(באדיבות כאן)
תשובה אפשרית לשאלה אם קיים קשר בין העקירה לחקירה לא תקבלו בסדרה התיעודית החדשה "שרון", שעלתה אתמול (ד') בכאן. למעשה, בכל שלושת הפרקים הארוכים שמוקדשים לטרנספורמציה הפוליטית שעבר שרון בשנותיו האחרונות כפוליטיקאי מוזכרות שתי הפרשיות שרדפו אותו - התרומות מסיריל קרן ופרשיית דודי אפל והאי היווני - בפחות משתי דקות מסך וללא פירוט. היעדרן של הפרשיות הללו מקורות החיים הפוליטיים של שרון ומתקופת הכהונה שלו כראש ממשלה בשנים 2001-2005, השנים בהן מתמקדת הסדרה, הוא רק דוגמה אחת לשטחיות האקראית בה היא לוקה.
אריק שרון הוא אחד הפוליטיקאים המסקרנים והמורכבים ביותר בתולדות המדינה. קורות החיים שלו מורכבים מנקודת שפל כמו הכניסה הפרובוקטיבית להר הבית, חלקו בכישלונה של מלחמת לבנון הראשונה, ומצד שני, הצלחות כמו חציית התעלה במלחמת יום כיפור והמאבק בטרור בעזה. לכהונה שלו כראש ממשלה בתחילת שנות ה-2000 הוא הגיע כברירת מחדל, כשנדמה היה שהקריירה הפוליטית שלו כבר גוועת. התקופה שכיהן כראש ממשלה מטעם הליכוד ובהמשך כראש סיעת קדימה הרחיבו את הטווח הפוליטי שלו יותר מכל פוליטיקאי אחר - מאבי ההתנחלויות שצידד בימין הכמעט קיצוני הוא הפך לאיש שמפנה התנחלויות, מבטיח לפלסטינאים מדינה משלהם ומניח את גדר ההפרדה.
3 צפייה בגלריה
מהפוליטיקאים המסקרנים והמורכבים בתולדות המדינה. מתוך "שרון"
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
לפי הגדרתו של לוי זיני, יוצר הסדרה ודוקומנטריסט ותיק (הפרויקט האחרון שלו היה "ימי בגין", סדרה ששודרה גם היא בכאן), "שרון" אמורה לספר את סיפור כהונתו כראש ממשלה ולזלוג מדי פעם לילדותו, לימיו כאיש צבא מהולל וכמובן לקריירה הפוליטית שלו. אבל להבדיל מסדרות דוקו כמו "הקברניטים", שהצליחו לשרטט פרופיל רב רבדים, רלוונטי ומעורר מחשבה על מנהיגי עבר ישראלים, "שרון" מסתפק בסקירת ציר הזמן של שרון, ראיונות עם קולגות, חברים קרובים ובני משפחה, וכל זה תוך דילוגים לא קוהרנטים בין התקופות השונות בחייו, דילוגים שאין להם דפוס קבוע והם בעיקר מבלבלים את הצופה. למרבה הצער, אפילו הראיונות עם בנו גלעד לא מספקים נקודת מבט חדשה ואינטימית על האיש.
בהיעדר אבחנות שמפצחות את דמותו, מציגות צדדים שלא הכרנו או גילויים חדשים ששופכים אור על תהליך קבלת ההחלטות שלו (ולא, "נכנסה בו רוח רעה" הוא לא הסבר לגיטימי), הצפייה בסדרה היא המקבילה של קריאת ערך הוויקיפדיה של שרון. על הנייר, סדרה כמו "שרון" היא הלחם והחמאה של ערוץ ציבורי, אבל חומרי הגלם מהם נטוו חייו של אריק שרון עשויים להרכיב יצירה מרהיבה, קולחת ומרתקת פי כמה, והלוואי שזאת לא הפעם האחרונה שמישהו מרים את הכפפה.
