האם יכול להיות שקניה ווסט מעתיק מנועם ענבר? בחודשים האחרונים הראפר האמריקני מטפח מסורת שנקראת סאנדיי סרוויס (בתרגום חופשי, "תפילת יום ראשון") במסגרתה הוא משלב בין שיריו, מוזיקת פופ וגוספל, יחד עם מקהלה גדולה ומתחלפת של זמרים. החוויה הרוחנית הזו, המתרחשת לכאורה הרחק מעיני הציבור, מוצאת לא פעם את דרכה לאינסטגרם של אשתו, קים קרדשיאן, ובינתיים גם הולידה את אלבומו האחרון, Jesus is King. אבל נועם ענבר וההרכב שהקים, מקהלת גיא בין הינום, עשו את זה קודם. שנים קודם.
"קניה ווסט כמובן העתיק את זה ממני", ענבר אומר בנימה משועשעת, "שמע, יש משהו טרגי בזה שכל פעם אתה מתחיל איזה טרנד, ואז... למשל, אני וימי (ויסלר – י.פ) מהבילויים היינו הראשונים שהסתובבו עם זקנים בתל אביב. זה היה לפני עשרים שנה, כשהיינו בני שמונה עשרה. כשכתבו על הבילויים, כשרק התחלנו, קראו לנו 'המזוקנים', ואז התחילה האופנה ההיפסטרית של לחזור לזקנים. אף אחד לא נתן לנו קרדיט. באותו אופן, קניה ווסט גנב ממני את הסאנדיי פריצ'ינג".
אז ככל הנראה הקשר בין הפעילות של אמן ההיפ הופ הפרובוקטיבי וסולן הבילויים הוא לא יותר ממקרי, אבל דבר אחד בטוח: נועם ענבר עושה משהו יוצא דופן וחסר תקדים בזירה המקומית. הפרויקט, שהוקם בשיתוף קבוצת "מעמותה" הירושלמית, התחיל כמקהלה קטנה, יחד עם עמית פישביין, פיי שפירו, דור מגן ויוצרים נוספים, ובהדרגה גבולותיו התרחבו למה שהיום ענבר מכנה "קולקטיב". ההשראה הראשונית נלקחה ממסורת אמריקנית בשם "הנבל הקדוש", המהווה מעין גרסה אנרכיסטית ואלטרנטיבית לניהול טקסים דתיים, אך היום הקולקטיב כבר פועל על פי חוקים משל עצמו, ובשיתוף פעולה מלא בין החברים בו. בניגוד ללהקה או מקהלה, שיש לה ראש אחד מובהק, אנשי הקולקטיב שואפים להתחלף תדיר מאחורי ההגה. כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם.
מאז הפכה לקולקטיב לפני כשנתיים, הקבוצה מעלה מופעים מוזיקליים מסקרנים ומפתיעים, שמצליחים לסחוף את הקהל באמצעות הכלי הבסיסי ביותר, זה שדווקא בימינו נראה לפתע בלתי קונבנציונלי: הקול האנושי, עם ליווי כלים מינימלי. אם זה נשמע שורשי, קמאי או פולחני – מעולה, זו בדיוק המטרה. גם שם ההרכב מכוון לשם: גיא בן הינום, הנמצא בירושלים מדרום לעיר העתיקה, הוא אתר מקראי שאף נתן את שמו לגיהינום. לא פחות. "חיפשתי שם למקהלה כשזה עוד היה משהו ירושלמי כזה, ולא ידעתי לאן זה הולך. אהבתי את זה שהשם הזה נשמע כמו גוף ירושלמי מכובד, 'מקהלת הר ציון' כזה, או אפילו סחי למדי. אבל יש בו טוויסט אירוני, למי שמכיר את המיתוס לגבי גיא בן הינום. גם קווי שישים ושבע עוברים שם באיזשהו אופן, אז זה מקום של מורכבות ירושלמית", ענבר אומר ומוסיף: "יש שם אנרגיה חזקה".
בראש ובראשונה, לענבר פשוט התחשק לכתוב למקהלה, זה הכול. הוא הבין שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת בלי לאבד זיקה עם היצירה, תהיה להקים אחת משלו. אבל בו זמנית, הוא מצא דבר נוסף בחזרה למקום הקדום והשיתופי הזה – התנגדות למגמות עכשוויות. בעוד שאצל הבילויים עיקר המחאה נמצא בטקסטים עצמם, במקהלה עצם ההתנהלות מתפרשת כאקט רדיקלי. "זיהיתי שיש צורך באמנות שמשדרת על תדר גבוה מבחינה חברתית. שתהיה אלטרנטיבה לקפיטליזם הטוטליטרי הזה - שהוא סוג של דת שכולנו הולכים אחריה, מתוך מחשבה שבעצם היום כחברה, יש לנו צורך בשיתופיות יותר מאי פעם", הוא אומר.
"שמעתי למשל את הפודקאסט Think&Drink different עם המדען עילם גרוס, שהוביל את אחד הפרויקטים במאיץ החלקיקים בז'נבה, והוא אמר שבמדע כבר תם העידן של הגאונים היחידים כמו איינשטיין, ניוטון וכל אלה. על המאמר שהם הוציאו אחרי גילוי החלקיק האלוהי, חתומים אלפי אנשים. ההתקדמות של האנושות היום היא קולקטיבית". אז אם אפילו חזית המדע הגיעה למקום הזה, חשב ענבר, למה לא האמנות?
בין דוד אבידן וטווין פיקס
המופע העדכני של המקהלה The Very Eye of Night , יעלה הערב (ה') לראשונה במסגרת פסטיבל הג'אז במוזיאון ישראל בירושלים. הוא משלב שירת מקהלה, מוזיקה אלקטרונית שינגן גדעון לוי וקטעי וידאו, והוא מתבסס על יצירתה של מיה דרן – מחלוצות האוונגרד של הקולנוע האמריקאי. את המופע יצרו עמית פישביין ונעם אחדות, והוא הראשון שבו ענבר לא ישתתף בעצמו, אלא רק כמלווה – צעד נוסף של התבגרות בהיסטוריה של הקבוצה. המופע עוסק בטבע על גווניו ומרכיביו, ומושפע ממושג שדרן תבעה אי שם בשנות הארבעים, "זמן אישה", המתייחס לתהליך ולהתהוות עצמם כנושאים ליצירה.
כמו יצירתה של דרן, שהרבתה לעסוק בחלומות ובתת מודע, גם היצירות של מקהלת גיא בין הינום מדלגות לא פעם מעל ההיגיון, הישר אל הנשמה. מי שיתמזל מזלו לנכוח בהופעה של הקולקטיב, ייקלע לחוויה חושית ורוחנית, שאינה תמיד מובנת בהאזנה ראשונה. "זה משהו שהוא קדוש בעיניי, חוויה של מטא-שפה שפועלת עליך בלי להיות כבולה לתוכן מקובע, מין קסם כזה", ענבר אומר, "זה מתחבר לאנרגיה דאדאיסטית, של פריצת גבולות, בעיטה במה שמקובע ומת, במה שקליפתי. לשבור אותו בכל אופן אפשרי". כך למשל, המופע "תיקון חצות" שילב בליל של טקסטים, מיצירות דויד אבידן ועד ציטוטים מטווין פיקס, והמופע הפסיכדלי "ע-צ-ו-ם", שעלה בפסטיבל מקודשת, הוליך את הקהל בעיניים עצומות במעבה יער ירושלים. אזהרה: גם הציניקים עלולים להתמסר.
על פניו, נדמה שפרויקט כמו מקהלת גיא בן הינום צפוי לפגוש כמה מכשולים בדרך להגיע לקהל הרחב, אבל ניתן היה לומר זאת גם על הלהקה המפורסמת של ענבר וימי ויסלר – ולבסוף התגלה ההפך. "להבילויים היה רגע של ממש פלרטוט עם המיינסטרים, אבל זה קרה מעצמו, בלי שכיוונו לשם. כמובן ששמחנו על זה", ענבר אומר. גם לחברי מקהלת גיא בן הינום יש חלומות גדולים, ובשנה הקרובה הם צפויים להוציא קליפים ובתקווה, אפילו אלבום. "החלום שלי זה שהגוף הזה יהיה כמה שיותר עצמאי ורווחי, יסתובב בעולם ויפיץ את עצמו ואת צורת העבודה הזו. הרי יש למקהלה יש מסר לאנושות. וכשזה מצליח, זה מורגש מאוד חזק".
המופע The Very Eye of Night יעלה הערב (5 בדצמבר) בפסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים, המתקיים במוזיאון ישראל בתאריכים 6-4 בדצמבר.
חברי וחברות מקהלת גיא בן הינום הם נעם אחדות, לילה בטרמן, רות דנון, אלה דניאל, גדעון לוי, אמיר מאיר, דור מגן, תמרה נשרי, אילנה סניטמן, נתן סקופ, נועם ענבר, עדו עקוב, עמית פישביין, תמיר פרידריך, שירי רייזמן, פיי שפירו ומיכל תמרי.
פורסם לראשונה: 08:16, 05.12.19
