הגבלות הקורונה ממשיכות להקשות על עולם הספרות, ובשנה האחרונה יצאו פחות ספרים מהרגיל. בניסיון לפצות על כך, ועד שהאור יזרח שוב על עולם התרבות, קמים מיזמים ספרותיים יפים ומעניינים שכדאי לעקוב אחריהם, ואפשר ליהנות מהם גם מהבית: שעות סיפור ופעילויות מקוונות של ספריית בית אריאלה, סדרת המפגשים המקוונים "סופרים מילים - מועדון קוראים צעירים" של בית אבי חי בירושלים, פרויקט "סיפורים מחדר הילדים", שבו סופרות וסופרי ילדים קוראים ספרים חדשים בחנות "המגדלור" ילדים, מיזם "עידוד בבידוד", שבו סופרות וסופרים ממליצים על ספרי ילדים מעודדים במיוחד לתקופת הסגר (גילוי נאות: אני אחת מיוזמותיה) - ועוד. וכעת, חמש המלצות על ספרים ומהנים שמחזירים לנו את חדוות הקריאה, ומעל לכל - מעוררים אופטימיות.
בוא, בוט!
מאת: ג׳יימס יאנג | מאנגלית: מאירה פירון | הוצאת טל מאי | 2020
ספר חמוד להפליא, אשר כבר זכה בפרסים מעבר לים וכעת מוגש לקוראים הישראלים. זהו פיקצ׳ר בוק קלאסי, אשר כיף לקרוא עם הילדים ולפענח איתם ביחד את הסיפור. העלילה כאן פשוטה ומינימליסטית: אמא, אבא, ילד וילדה הולכים ברחוב. לילדה יש בלון ביד, הילד משחק בצעצוע המופעל באמצעות שלט וקורא לו ״בוא, בוט!״ הם נעצרים ליד בנין רב קומות כי ה״בוט״ התחיל להתעופף למעלה בלי שליטה. השוער (שעבור ילדים ישראלים הוא פשוט: איש במדים) נחלץ לעזרה ומנסה להחזיר אותו בעזרת הדיירים. בכל כפולת עמודים אנחנו פוגשים דמויות אחרות אשר מנסות לתפוס את ה״בוט״, כל אחד בהתאם ליכולתו, אך הבוט מתחמק ועולה מעלה-מעלה עד לסוף המפתיע אשר גרם לשומע הצעיר לפרוץ בצחוק.
מה מרגיש הילד שאיבד שליטה על הצעצוע שלו? האם יצליחו לתפוס את ה״בוט״? מי גר בכל קומה? כמה קומות יש בבניין? כמה אנחנו סומכים על מכשירים אלקטרוניים? אלו מקצת השאלות שעולות בזמן הקריאה, גם אם לא באופן מודע. העיצוב של הספר מאורך, כמו בניין רב קומות, ומתאים לסיפור ולאיורים, אשר מזכירים מגזרות נייר משנות השבעים. לסיכום, ספר שקוראים פעם אחת בזריזות ופעם שניה (ושלישית) בנחת ובהנאה מרובה.
שורה לציטוט: "צריך עוד בננות..."
מתאים לגילאי 6-3, מנוקד.
מכונת העננים של לונה
מאת: ג׳ני מייליכוב | הוצאת ספריית פועלים | 2020
ספר ביכורים מתוק למאיירת ג׳ני מייליכוב, המוכרת מספרי ילדים כמו: ״העוגה של סבא אליהו״ (מאת נגה אלבלך, הוצאת מטר), ״פיות האותיות״ (מאת עדי רמבה ארז) ועוד. זהו סיפור שנע על גבול מחוזות החלום ומסופר מבעד עיניה של ילדה בשם לונה, הגרה בעיר ואוהבת עננים כמו אמה וסבתה. היא חולמת להכין בעצמה עננים. כאשר לונה בונה מכונה ויוצרת שלושה עננים משלה, היא חשה אחריות הורית ללמד ולהכשיר אותם לעולם, ולכן כאשר ענן אחד נעלם היא מיד יוצאת לחפש אותו. לונה ושני העננים האחרים מחפשים את הענן פה ושם, ולמרבה השמחה מוצאים אותו בסוף כשהוא ממלא את תפקידו נאמנה ומוריד ״מיץ גשם״. בעמוד האחרון יש מחווה לסיפור ״מיץ פטל״ (מאת חיה שנהב, איורים: תמרה ריקמן), באיור שבו רואים את לונה, אמה וסבתה, שותות מיץ גשם בכוסות גבוהות.
האיורים הם ללא ספק חגיגה צבעונית ומקסימה, וכראוי לספר של מאיירת תופסים את רוב הנפח של היצירה. נסו לדפדף בספר מבלי לקרוא את הסיפור, וראו זה פלא, כיצד הילדים יספרו סיפור משלהם רק על פי האיורים. זה היופי של ספר מאויר, או באנגלית: פיקצ׳ר בוק.
שורה לציטוט: "היום זה יום טוב להגשמת חלומות!"
מתאים לגילאי 6-3, מנוקד.
לשחרר את קנגורו תום
מאת: יצחק זמיר | איורים: אורית ברגמן | הוצאת שוקן | 2021
ספר שהצליח להפתיע אותנו מהרגע הראשון. לקחנו אותו ליד בזכות איור הכריכה הנפלא של המאיירת אורית ברגמן, מלאי חשש כי מדובר בעוד ספר שסבא כתב לנכדיו והחליט שהוא ראוי לפרסום, אך מהר מאוד נסחפנו לקריאה. זהו סיפור שמתחיל עם ג׳חנון ומסתיים בדרמת בית משפט סוערת.
סבא וסבתא מתגעגעים לנכדים שיצאו לטיול של שנה בהודו, ושומרים איתם על קשר באמצעים אלקטרוניים. לאחר ששמע שהנכדים רצו לאכול ג׳חנון אך המסעדה הייתה סגורה, סבא יצחק מחליט לשמח אותם ולשלוח להם ג׳חנון בדואר. הוא יוצא לרחוב הסמוך לביתו בתל אביב לחפש אחר המאכל המיוחל, שם נתקל בפיל ששולח אותו לקנות ג׳חנון מאריה שהקים דוכן בלב כיכר המדינה. מכאן מתחילה עלילה מפותלת סביב קנגורו שנשלח להביא לסבא את הג׳חנון ונעצר על לא עוול בכפיו, ועל סבא יצחק שיוצא לחלץ אותו מהצרה. הסיפור מצליח לשלב פנטזיה עם מציאות באופן משכנע ולא יותר מידי דידקטי, הוא שופע הומור ואהבת אדם וחי, ועל הדרך אנחנו לומדים על מערכת החוק והמשטרה בישראל ועל מנגנון המשפט, על זכויות אדם בסיסיות, קבלת השונה וניצחון הצדק. אמנם היה אפשר להדק אותו ולקצץ כמה פרקים באמצע, אבל מי שצולח אותו יזכה ליהנות מהסוף הטוב המיוחל.
איוריה היפים של אורית ברגמן מלווים את הספר לכל האורך ומעוררים געגוע לאיוריו של נחום גוטמן (קרוב משפחתה), כפי שצייר את תל אביב הקטנה. המאיירת הצליחה לשלב את החיות והאנשים באופן טבעי בנופי תל אביב, וכן ללוות את עלילת הכלא ובית המשפט בצבעוניות מתאימה ומונוכרומטית. בסיום כל פרק מוצגות שאלות לילדים, אשר מעוררות מחשבה ודיון, ומתאימות יותר לשיחה בכיתה, אבל הורים משקיענים יכולים להתעכב עליהן.
את הספר כתב פרופסור יצחק זמיר, שהיה שופט בבית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, ונשמע כיף להיות אחד משמונת נכדיו להם הקדיש את הספר, אשר לבטח זוכים לשמוע ממנו סיפורים דרך קבע.
שורה לציטוט: ״גם לבעלי חיים יש רגשות ורצונות, והם סובלים ושמחים כמו בני אדם. הם לא חפץ כמו שולחן או נעליים. יש להם זכויות, ואסור לפגוע בהן.״
מתאים לגילאי 12-7.
כראמל + וִיש: היהלום האבוד - ספר חמישי בסדרה
מאת: מאירה ברנע-גולדברג | איורים: רמי טל | הוצאת כנרת 2020
בספר החמישי בסדרה המצליחה חוזרים כראמל החתול וחבורתו עם עלילה בלשית סוערת, משעשעת ומותחת, המצליחה להביא את הסיפור למחוזות חדשים של דמיון והומור, לשמחת המעריצים והוריהם. למי שהיו על הירח ולא שמעו על הסדרה, מסופר על שלושה אחים יתומים המקבלים ירושה מדוד עשיר, רובי האח הצעיר זוכה בחתול העונה לשם "כראמל", שיודע לדבר, לקרוא מחשבות, להפוך לרואה ואינו נראה ועוד. בכל אחד מהספרים עוברים הילדים הרפתקאות שונות ומשונות, הם פוגשים חברים חדשים ודמויות מרושעות, בעולם על-זמני שנוצק בהשראת אגדות דיסני וספריו של רואלד דאל.
בנקודת הפתיחה של ספר זה, וִיש ואביו, אלכסנדר, עברו להתגורר בבית הנמצא בשטח טירת ג׳רום ואחותו, מילה, האחראית על שלושת האחים ונספחיהם, מודאגת מכך שהוא לא מוצא עבודה. בשביל לפייס אותה, אומר אלכסנדר בלי מחשבה יתרה כי הוא פותח עסק חדש כבלש פרטי. הילדים וִיש, רובי וג׳יין מחליטים לעזור לו ותולים שלטים המזמינים להגיע אל ״הבלש הכי טוב בעולם״. כבר למחרת לקוחות מודאגים צובאים על ביתם של וִיש ואביו, והילדים מתחילים לעבוד על פתרון התעלומות, בעזרת כראמל, כמובן. מכאן מתחילה העלילה להסתבך כאשר חפצים נעלמים לאנשים, לטאה חצופה מופיעה בטירה ומחליפה זהויות מתי שמתחשק לה, ויהלום נדיר מתגלה בקופסת נעליים. וִיש, כראמל והילדים חייבים להציל את המצב, גם כשהם מגלים שפושעי "חבורת הנמנמנים" בעקבותיהם, בזמן שהאב אלכסנדר עסוק בדברים אחרים לגמרי...
את ארבעת הספרים הקודמים בסדרה ליווה קומיקס משעשע ושנון של המאיירת קרן מאי מטקלף, בספר החמישי נכנס לנעליה המאייר רמי טל, המנסה לשמור על האווירה הפרועה עם זווית משלו.
בספר השלישי בסדרה הכרנו את וִיש, ילד חדש שהגיע לטירה. בספר החמישי הוא הופך לדמות הראשית ומוביל את העלילה לצד כראמל. דמותו של וִיש מבוססת על אבישי, בנה של הסופרת מאירה ברנע-גולדברג, שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, ולמרות שהמילה אוטיזם על הטיותיה לא מוזכרת בספר אפילו פעם אחת, לומדים הקוראים להכיר, לקבל ולהוקיר את וִיש על כל מנהגיו המשונים, ובכך לפתח ולאמן את אחת התכונות החשובות לכל אדם – הומניות וקבלת האחר.
שורה לציטוט: ״את לא הולכת לשום מקום,״ וִיש חסם אותה ברגלו. ״כאן לא מפקירים חברים. ולכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה.״
מתאים לגילאי יסודי ומעלה.
פנתר שחור: סיפור חייו של ראובן אברג׳יל
מאת: תמר ורטה-זהבי | הוצאת הקיבוץ המאוחד | 2020
ביוגרפיה מרתקת של לוחם הצדק ומנהיג תנועת הפנתרים השחורים, ראובן אברג׳ל, מילדותו במרוקו, דרך העלייה הארוכה ומלאת התקווה לארץ הקודש ועד לאכזבה וחיי העוני שקיבלו אותם כאן, בתחילה במעברה ולאחר מכן בשכונת העוני מוסררה שבירושלים. הסופרת תמר ורטה-זהבי, אשר שמה לעצמה מטרה לכתוב ספרים משני תפיסה ועולם, בחרה להציג את חייו של אברג׳ל כדוגמה לסיפור שלא מסופר מספיק, ולתת קול לקהילה שלמה שסבלה מעוני וקיפוח שיטתיים עם עלייתם לארץ. דרך חייו של ראובן, הילד הנבון ואוהב הקריאה, שגדל להיות נער איכפתי ומנהיג מלידה, אנחנו מתוודעים מקרוב למצוקה ולקושי שהביאו אותו להקים את תנועת הפנתרים השחורים, ומה היה המחיר האישי ששילם על פועלו. כאשר נפגש הנער ראובן עם עובדת סוציאלית, אשר סופסוף באמת מקשיבה למצוקותיו ונזכרת בילדותה אשר בגטו, הוא מטיח בה: ״״את יודעת,״ אמר, מעודד ממבטה, ״אחותי, אודט, שגרה בקיבוץ, אומרת שהיא לא מבינה – אם אתם לא רוצים אותנו פה למה הבאתם אותנו ממרוקו? במרוקו אמא שלי הייתה מלכה וכאן היא משרתת.״״ זהו אחד מהחיבורים שרקמה הסופרת לתוך הסיפור, והם אשר הופכים את הסיפור האישי של אברג׳ל לסיפורה של מדינת ישראל כולה – הפליטים והניצולים מהשואה אשר פוגשים בארץ את העולים מארצות ערב, מול ״הספרדים הטהורים״ שגרו בירושלים מאות שנים והקיבוצניקים הגאים שמאמינים בשוויון אך לא מתערבבים עם ילדי ״חברת הנוער״. כולם נאבקו על חתיכה מהעוגה ומתקציב המדינה.
מעל הכל, אנחנו יכולים לראות שבחיים יש לכל סיפור כמה צדדים ותלוי מי מספר אותו, וזהו שיעור חשוב לכל אדם, גם ברמה האישית וגם ברמה החברתית והפוליטית הנפיצה של מדינת ישראל.
שורה לציטוט: "אתם הפנתרים פועלים נכון. זו הסיבה שאני מצטרף אליכם. את כוח הכעס והעלבון אתן הופכים לפעולה. כך משיגים שינוי אמיתי".
מתאים לגילאי 10 ומעלה.
מיה מיטב היא סופרת לילדים ולנוער. ספריה ראו אור בהוצאות כתר ודני ספרים.
