המוזיקה הישראלית נפרדת מאחד מיוצריה הגדולים: יצחק (צ'רצ'יל) קלפטר - מהמוזיקאים, הנגנים והמלחינים הישראלים הבולטים משנות ה-60 ועד שנותיו האחרונות - הלך לעולמו. מותו נקבע הערב (ה') על ידי צוות מגן דוד אדום שהגיע לביתו בתל אביב.
קלפטר היה חבר בלהקות כוורת, הצ'רצ'ילים, אחרית הימים והסגנונות, והוא מזוהה עם קלאסיקות במוזיקה הישראלית כמו "צליל מכוון", "שיר אהבה בדואי", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" ועוד רבות. הוא הותיר אחריו בן, המוזיקאי אוריה קלפטר, מבת זוגו לשעבר דורית פלד.
לצד פעילותו המוזיקלית הענפה התמודד קלפטר עם בעיות רפואיות במשך שנים. בשנת 2000 התגלה גידול סרטני בראשו והוא נזקק לניתוח. חברי להקת כוורת ארגנו אז עבורו מופע התרמה. הניתוח עבר בהצלחה, ולאחר שהחלים שב לפעילות וחזר להופיע. ב-2011 התאשפז כשהוא מורדם ומונשם עקב סיבוך של מחלת ריאות כרונית, שנגרמה בשל היותו מעשן כבד. בשנים האחרונות הוסיפה בריאותו להידרדר.
שר התרבות והספורט חילי טרופר ספד לו: "עצב עמוק על מותו של יצחק קלפטר, שהיה ויהיה תמיד חלק מרכזי מהפסקול הישראלי. קלפטר היה מוזיקאי ויוצר מחונן והצלילים שיצר היו צליל מכוון הישר אל תוך ליבם של המוני ישראלים, צלילים שיישארו גם אחרי לכתו".
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "יצחק קלפטר, צ'רצ'יל, נוף הנעורים של רבים מאיתנו, כוכב 'כוורת' ומלך הגיטרה, מלחין וכותב מחונן. קולו ומנגינותיו ילוו אותנו לתמיד. יהי זכרו ברוך".
"אנחנו לא מעכלים, הוא היה אחד הגיטריסטים הנפלאים, זה חבר", ספד לו גידי גוב. "זה חמישים שנה של כוורת. אני עדיין לא מעכל, זה מצער כל כך".
גיטריסט מחונן ואחד מחלוצי הרוק הישראלי
יצחק קלפטר נולד בחיפה וגדל בתל אביב. כשהיה נער הוטל עליו להעביר הרצאה על ווינסטון צ'רצ'יל, ומאז הוצמד לו הכינוי. כשהיה בן 15 הקים עם חיים רומנו, מיקי גבריאלוב ואחרים את להקתו הראשונה, הצ'רצ'ילים. ההרכב נחשב לאחד החלוציים ברוק הישראלי, כשיצר צליל חדש שלא היה נפוץ בארץ עד אז. הלהקה הפכה לשם דבר בתרבות הישראלית דווקא לאחר עזיבתו של קלפטר, שהתגייס וניגן בלהקת הסגנונות.
לאחר שחרורו מהצבא ליווה קלפטר בגיטרה את אריק איינשטיין, אריק לביא ואחרים, וב-1971 הצטרף ללהקת אחרית הימים לצד זהר לוי, גבי שושן, מירי אלוני ואלי מגן. ההרכב לא זכה להצלחה מסחרית בתקופת פעילותו, אך האלבום היחיד שהוציא נחשב קלאסיקה ישראלית - וכולל בין היתר את השירים "העץ הוא גבוה", "אין מקום לשניים על עמוד חשמל" ו"תחת עץ האקליפטוס".
את ההצלחה וההכרה המשמעותיות הביאו לו שנותיו בלהקת כוורת. קלפטר הצטרף ללהקה ב-1973 ועד מהרה הפך לאחד מחבריה הבולטים - בכתיבה ובנגינה גם יחד. עם השירים המזוהים איתו נמנים "היא כל כך יפה", "יו יה", "שיר הטמבל" ואחרים.
5 צפייה בגלריה
כוורת בהרכב חסר. דני סנדרסון, אפרים שמיר, גידי גוב, יצחק קלפטר ואלון אולארצ'יק
(צילום: שלום בר טל)
פירוקה של כוורת העמיד את המוזיקאי בפני משבר אישי ובעיות כלכליות, אך הוא הצליח להתגבר עליהן בעבודתו עם גידי גוב, יהונתן גפן, יעל לוי ועוד. ב-1979 חבר לשלמה יידוב ושם טוב לוי לשלישיית "צליל מכוון".
בסוף שנות ה-70 פצח קלפטר בקריירת סולו. זו הולידה כמה משיריו הגדולים והאהובים ביותר, בהם "נפגשנו", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו", "דמיון חופשי" ואחרים. הוא הוציא חמישה אלבומי סולו, והאחרון בהם - "קצת דיפלומט", יצא ב-2008 וזכה לשבחים. באותה שנה התפרסם דואט שלו עם גרושתו, ורד קלפטר, בשם "שלך לעד", שהופיע באלבומה של ורד. ברבות השנים הפכה נגינת הגיטרה הייחודית שלו לסימן ההיכר שלו.
מלבד קריירת הסולו שלו חתום קלפטר על כמה מהשירים הגדולים בפנתיאון המוזיקה הישראלי, שאותם שרו זמרים אחרים: "יושב על הגדר" של אריק איינשטיין, "העיירה שלי" של אריק סיני, "מה שאת אוהבת" של גלי עטרי ורבים נוספים. במשך השנים שיתף פעולה גם עם נורית גלרון, אבי סינגולדה, להקת הדג נחש ואחרים.
בחודש יוני 2019 התקיים בהיכל התרבות בתל אביב מופע לכבודו של קלפטר, תחת הכותרת "דמיון חופשי". במופע השתתף קלפטר עצמו, לצד דני סנדרסון, דיוויד ברוזה, דודו טסה, שלומי ברכה, חיים רומנו, תמר אייזנמן, רועי בר נתן ורבים אחרים.
