עבור צופי "פאודה" שאינם מנויי yes, ההמתנה לעונה השלישית של סדרת המתח הייתה ארוכה וככל הנראה קשה במיוחד, עקב הניסיון להימלט ממטר ספוילרים. אך כעת, עם הגעתה לנטפליקס, אפשר כבר לנשום לרווחה ולהשלים פערים בבינג' מהיר.
העונה השלישית הגיעה עם טוויסט בעלילה ושינוי מיקום בג'י.פי.אס - "פאודה" מגיעה לעזה - עליית מדרגה מבחינת דורון קביליו (ליאור רז) ולהקת המסתערבים שלו. אנחנו פוגשים את דורון כשהוא שתול כבר תקופה בכפר באזור חברון, וחי בו כמאמן אגרוף פלסטיני של בחור בשם בשאר (עלא דקה), כחלק ממרדף אחר בן דודו - הנבל התורן, פאוזי (אמיר חטיב) - שיוביל לכניסתם של דורון לשטחים מסוכנים מתמיד.
בין התוספות החדשות לקאסט יש את מרינה מקסימיליאן המגלמת את הילה, ראש דסק עזה בשב"כ, וריף נאמן, שתגלם את יערה, צעירה חובבת טיולים שסיבת השתלבותה בסדרה עוד לוטה בערפל. אז למקרה שפספסתם את הסיקור בזמן אמת, אספנו עבורכם את כל מה שעסקנו בו בעונה האחרונה ולא יכולתם לקרוא - עד עכשיו.
מה חשבנו על פתיחת העונה?
גם העונה הזאת, כמו השנייה, ממשיכה במוטיב האבות ובנים. אם בעונה הקודמת הבן של דורון הגיע, שלא בטובתו, ליום "הבא את ילדך לעבודה" של אבא שלו, העונה הזו נפתחת בסירוב של הילד לפגוש את דורון בשעות הביקור, בעקבות קביעה משפטית שהוא מסוכן לילדיו. מצד שני, דורון משמש כאמור מעין דמות אב לבשאר, מתאגרף פלסטיני מבטיח שאביו ג'יהאד (ח'ליפה נאטור) ריצה 20 שנות מאסר בכלא הישראלי בעקבות פעילות עוינת, ועכשיו משתחרר וחוזר הביתה. היחסים האלה מן הסתם עומדים בפני התנגשות בהמשך, כשיתברר שהאינטרסים של שני הצדדים לא באמת חופפים.
שתי העונות ,הראשונות של "פאודה" (בעיקר הראשונה) הפכו אותה למעין שגרירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני - בקרב הקהל הישראלי, הפלסטיני והאמריקני כאחד - ומהר מאוד התבססה ציפייה ממנה, שטופחה גם על ידי יוצריה, ליאור רז ואבי יששכר, להיות מציאותית יותר מסדרות אחרות. העונה השלישית ממקמת את "פאודה" בפוזיציה יותר נאמנה למהות שלה - סדרת אקשן אפקטיבית, שמתקיימת בלב הסכסוך אבל שמה בראש סדר העדיפויות שלה את המתח והסיפור האישי. מהבחינה הזאת, הפרק הראשון עונה על הציפיות - הוא מכניס את הצופה לסיפור בפתיחה איטית אבל מהודקת, מתקדם בקצב טוב, מטפל במוקדים שלו באופן נכון (גם אם צפוי) ומסתיים בפצצת-קליף האנגר שמערב את אחת הדמויות האהובות בסדרה.
לקריאת הביקורת המלאה: העונה השלישית של "פאודה" מלאה באקשן עוצר נשימה מהפרק הראשון
רוצים לדעת מה חשבנו על סוף העונה? לקריאת הביקורת המלאה
9 דברים שלא ידעתם על העונה השלישית של "פאודה"
1. העונה צולמה במשך 69 ימים.
2. השתתפו בה כ-40 שחקנים ו-900 ניצבים.
3. אחת מהם הייתה רנין בולוס, שבימים אלה עובדת בתור מגישת טלוויזיה אך זכורה לרובכם כמשתתפת בעונה הראשונה של "האח הגדול".
4. העונה צולמה בשלל מקומות, ביניהם צאלים, כפר קאסם, פורדיס, ג'סר א-זרקא, יפו, תל אביב, חולון, בא"פ לכיש, מרכז רבין, בית החולים תל השומר ופלמחים.
5. משמעות המילה "פאודה" היא "כאוס" בערבית.
6. איציק כהן, שמגלם את קפטן איוב, לא דובר ערבית ולומד את הטקסטים שלו עם מורה לערבית.
7. העונה השנייה עלתה כ-10 מיליון שקל; העונה השלישית, לפי ההערכות, עלתה יותר.
8. במהלך צילומי העונה השלישית עוזר הצלם הציע נישואים לחברתו על הסט.
9. תהיה עונה רביעית ל"פאודה" - והיא נמצאת בשלבי כתיבה.
כוכב "פאודה", ח'ליפה נאטור (ג'יהאד): "אני לא קורא להם מחבלים, אני לא שופט את הדמויות"
כבר 30 שנה שהוא משחק על בימות התיאטרון, בישראל או ברמאללה, ואף פעם לא זיהו אותו ברחוב. אבל בגיל 56 ח'ליפה נאטור קיבל את הזדמנות חייו כשזכה לגלם את ג'יהאד, אביו של בשאר, בעונה השלישית של ב"פאודה".
על אף הפרסום הבינלאומי הנלווה, בריאיון לרן בוקר ב-ynet סיפר נאטור, המתגורר בחיפה, כי התפקיד המבוקש גם אילץ אותו לשלם מחיר. "כששמעו בפלסטין שאני משחק ב'פאודה', לא רצו לעבוד איתי. לפעמים יש שיתופי פעולה עם ג'נין ורמאללה, אבל יכול להיות שאני מאבד עבודה משום שאני משחק ב'פאודה'".
אבל בסרט הישראלי "תיקון" שיחקת בחור דתי, אז דווקא "פאודה" מפריעה להם?
"לא כל פלסטין ראתה את 'תיקון', או את הסרט שעשיתי לפני הרבה שנים עם מיכל ינאי ושם שיחקתי חייל בדואי. 'פאודה' זה אחרת בשבילם, ובשביל החברים בחיפה. ב'פאודה' רואים שיש אנשים מקצוענים, כמו חיילים שרודפים אחרי משפחות קטנות בצד הערבי, ובעיניהם הצד הפלסטיני לא מוצג כראוי. הם רואים ב'פאודה' תעמולה ישראלית".
בעונה הזאת דווקא מוצג הסיפור האנושי של המחבלים, ולא מתעסקים רק בשנאה שלהם לישראל.
"אני לא קורא להם מחבלים. אני מעדיף להסתכל על הדמות שלי ועל מערכת היחסים עם הבן שלו. אני קורא לדמות שלי ג'יהאד ולבן שלו בשאר. אתה תקרא להם מחבלים - אני לא שופט את הדמויות. אני קורא להם אנשים. בסדרה למשל, אבו בשאר והבן שלו הן דמויות עם מורכבות. אני חושב שהחיים שלנו מורכבים קצת. צר לי שכל כך הרבה קורבנות הולכים. אני בן 56, חשבנו פעם שכל פעם שהורגים מחבל אחד הבעיה נפתרה, אבל היא לא".
מפריע לך לשחק מחבל שחוטף נער ונערה ישראלים?
"מפריע לי לשחק כל בן אדם עם נשק או אידיאולוגיה מסוימת. אם אני אשפוט כל דמות שאני משחק לפי המעשים שלה - אני לא אשחק. בדמות הזאת לא רואים מישהו שחותך אנשים לחתיכות. אתה לא מרגיש את הזעם של הדמות. לא פשוט בשבילי לשחק משהו שהוא רחוק ממני אבל זאת העבודה של אמן. לפני התפקיד הזה שיחקתי בחור חרדי במשך כמה חודשים. יכול להיות שאם יציעו לי לשחק חייל שמרביץ לערבים אסכים, אבל זה תלוי במשמעות של התפקיד. לפני 15 שנה שיחקתי בעזה ישראלי שרוצח ילד. 'פאודה' היא סדרה עם סיפור, ואם אתה מספר רק צד אחד - אתה לא צריך לעשות טלוויזיה. ב'פאודה' יש מורכבות והתסריט שם מספר סיפור. זו לא פרופגנדה".