זעקת האדמה השחורה (Black Earth Rising)
נטפליקס, 2019
דרמת מתח פוליטית חובקת עולם העוקבת אחר קייט אשבי (מיקאלה קול), חוקרת משפטית שבילדותה ניצלה מרצח העם ברואנדה, ונושאת על גופה ונפשה את צלקות החוויה שעברה. איב, אמה המאמצת (הארייט וולטר), שמשמשת כתובעת בינלאומית, מקבלת על עצמה תיק נגד גנרל רואנדי מבני הטוטסי שהוסגר לבית המשפט הבילאומי ואמור לעמוד לדין על פשעי מלחמה. היא מתעקשת שקייט, גם היא משבט הטוטסי במקור, תחקור את הפרשה למרות התנגדותה - ומובילה אותה למסע שישנה את חייהן לנצח.
דבר המבקר: "כמו בסדרה הקודמת ועטורת השבחים של בוגו בליק, 'האישה המכובדת', גם ב'זעקת האדמה השחורה' יודע היוצר הבריטי לטוות רשת מסועפת של סודות ושקרים סביב גיבוריו, אם כי הטקטיקה המוכרת שלו - לשמור את צופיו בעלטה כמו דמויותיו - יכולה להתיש מעט. מאידך, מדי פעם הוא מפיל איזושהי פצצה שמנערת אותך מהתסכול הזה וממגנטת אותך מחדש אל המסך. ובעיקר, יש לו את מיקאלה קול, שחקנית וזמרת שעושה פה תפקיד חשוף רגשית ויוצא מן הכלל".
(יוני בינרט)
(באדיבות נטפליקס)
ד"ר פוסטר - עונה 2
yes וסלקום טיוי, 2019
"ד"ר פוסטר" היא דרמת מתח אמוציונלית, שלא מפחדת לצלול לפינות הכי מכוערות ואפלות של הנפש האנושית - קנאה, בגידה, מרירות ונקמה. ג'מה פוסטר היא רופאה שמצאה, אי שם בעונה הראשונה של הסדרה, שערה בלונדינית זרה על הצעיף של בעלה. כעת, אחרי מסע ארוך שבסופו גילתה כמה דברים עליו ועל הזוגיות שלהם (לא נספיילר למי שטרם צפה) - בעלה חוזר לחייה ומתכנן לעשות הכל כדי להרוס אותם, כולל להעביר את בנם לצד שלו. היא, מצדה, תעשה הכל כדי לאמלל את סיימון כמו שהוא אמלל אותה, ולא מוכנה להשלים עם הרעיון שהוא והחברה החדשה שלו (ג'ודי קומר, וילאנל מ"להרוג את איב") לא ישלמו בסבל על העוול שעשו לה.
דבר המבקרת: "בעוד שהעונה הראשונה של 'ד"ר פוסטר' הלכה והסלימה עד שהסתיימה בהתרחשויות על גבול הטירוף, נראה שבשנייה זה רק מחריף. נכון שיש כמה רגעים שהם על סף הגלישה למלודרמה, אבל גם הם לא יצליחו לגרום לכם להתחרט על שנכנסתם לעולמה הזועם והמסעיר של ד"ר פוסטר".
(סמדר שילוני)
בובה רוסית
נטפליקס, 2019
נדיה וולווקוב (נטשה ליון, "כתום זה השחור החדש") היא מתכנתת מחשבים צינית, חדת לשון, חובבת סמים, אלכוהול וסקס מזדמן, והיום הוא יום ההולדת ה-36 שלה. התוכניות שלה הן לשתות, לשאוף ולהשכיב את מי שרק אפשר במסיבה שארגנו לה חברותיה הטובות. אבל עד מהרה, אנחנו למדים בדיוק מה יהיה מחר, וכך גם נדיה: מחר יהיה בדיוק כמו היום, כי נדיה ממשיכה להתעורר באותו היום. או ליתר דיוק - היא ממשיכה לקום לתחייה באותו היום, מאחר ולא משנה מה היא בוחרת לעשות, נדיה נהרגת שוב ושוב, רק כדי למצוא את עצמה פוקחת עיניים מול המראה בשירותים המעוצבים של חברתה, רגע לפני הכניסה למסיבה שארגנו לכבודה.
דבר המבקר: "במבט על, 'בובה רוסית' לא מציעה כל חדש עם קונספט עלילתי - גיבור שנדון לחיות מחדש את אותו היום שוב ושוב - שזכה כבר לאינספור וריאציות קולנועיות וטלוויזיוניות. ובכל זאת, היא מרגישה כמו סשן תרפיה ארוך, שחומק ממחוזות הדכדוך והרחמים העצמיים תודות למקבריות המשועשעת והמשעשעת שלו, לפה הג'ורה הנהדר של נדיה, למשמעויות הפילוסופיות, לרגעים הליריים הלא צפויים שהוא מציע ולתובנה האנושית הבסיסית, החמימה והמנחמת שהוא מציע עם תומו. אפילו אם אתם חושבים שכבר ראיתם את שכמותה בעבר - אתם טועים, אז אל תפספסו את הסדרה הנפלאה והמרגשת הזאת".
(יוני בינרט)
(באדיבות נטפליקס)
אקדמיית המטרייה
נטפליקס, 2019
בני משפחת הרגריבס הם שבעה ילדים ממשפחות שונות וממקומות שונים, שנולדו כולם באותו הזמן (אחרי היריון שנמשך כמה דקות), ואומצו על ידי תעשיין עשיר. המטרה: עיצובם ככוח עילית של גיבורי-על בכל אמצעי שנדרש, מה שהפך אותו לאב איום ונורא - ואותם למבוגרים לא ממש מתפקדים הסובלים משלל הטראומות. "אקדמיית המטרייה" יוצאת לדרך כשהאב המאמץ נפטר, מה שמאלץ את ילדיו (המנוכרים לו וגם זה לזו) להתייצב בביתם המשפחתי המפואר, לנסות להבין מה העתיד צופן להם ולהמשיך לריב. רק שאז, אחד האחים שנעלם 17 שנים קודם לכן נופל פתאום לחצר מתוך פורטל זמן. הוא נראה בדיוק כמו הילד שהיה כשנעלם, מתנהג כהרגלו כמו דושבאג מוחלט, ומספר לאחיו ואחיותיו שבעוד מספר ימים תתרחש אפוקליפסה שתשלח את כולם לעזאזל - ושאין לו מושג איך לעצור אותה.
דבר המבקר: "בנוף הצפוף של סדרות גיבורי העל הטלוויזיוניות, 'אקדמיית המטרייה' מרימה ראש כיצירה פרועה, מוזרה ומקורית, על אף שהיא מהדהדת יצירות ז'אנריות קודמות. את זה שהיא גם מבדרת וסוחפת, היא כבר מביאה לגמרי לבד. היא אומנם מחייבת השקעה, ולפחות עד לנקודת האמצע שלה ייתכן שעדיין לא תהיו בטוחים שתשתלם לכם, אך היא תפצה אתכם עם עלילה שהופכת לקוהרנטית ואמינה ככל שהיא מתקדמת, דמויות מרתקות ודינמיקה משכנעת ביניהן".
(יוני בינרט)
(באדיבות נטפליקס)
לעזוב את נוורלנד
yes, 2019
סיפורם של ווייד רובסון וג'יימס סייפצ'אק, שני הגברים שפרשו את מערכת היחסים שהתפתחה בינם לבין מייקל ג'קסון כשהיו ילדים. "לעזוב את נוורלנד" נמשכת ארבע שעות שמכילות פירוט לא קל של הניצול המיני שעברו בידי הכוכב, כולל החדרים והתנוחות המועדפות עליו, עדויות שחזרו על עצמן שוב ושוב, הסתעפויות שונות לתיאור היחסים הפנים משפחתיים של כל אחד מהם ועוד. עם זאת, רק בסיומן מתבהרת נחיצות ארבע השעות הארוכות - כדי לשכנע את אמריקה שהגיבור הנערץ שלה היה חרא של בן אדם.
דבר המבקרת: "במובן האינפורמטיבי היבש, קשה לומר שריד חידש הרבה. הכוח של 'לעזוב את נוורלנד' נובע בעיקר מהעיתוי שבו הוא יצא לאור - עידן MeToo, שמשיק מחדש עובדות ישנות ומאלץ את ארצות הברית והעולם להתמודד איתן מתוך נקודת מבט חדשה. גם העובדה שמדובר בגברים-ילדים ולא בנשים מחדדת את המסר - התעללות וניצול מיניים הם בלתי נסלחים, והם לא מגודרים בעדה, מין או גיל".
(סמדר שילוני)
(באדיבות HBO)
אהבה, מוות ורובוטים
נטפליקס, 2019
סדרת האנימציה האנתולוגית, שאצרו וערכו הבמאים דיוויד פינצ'ר ("מועדון קרב") וטים מילר ("דדפול"), היא חלומם הרטוב של חובבי האנימציה, המדע הבדיוני והאימה. הפרקים אומנם נמשכים בין 6 ל-17 דקות בלבד, אבל לא ייאמן כמה מצליחים יוצריהם השונים לדחוס לתוכם ברמת ויזואליה וסיפור. מחבורת חוואים אמריקנים הנלחמים בפלישת ענק של חרקים מפלצתיים, דרך אישה שנמלטת מרוצח בפרק עוצר נשימה ועד קטעי אקשן/אימה שישמחו במיוחד אוהדי אנימה - "אהבה מוות ורובוטים" לא חדלה מלהפחיד, להצחיק, להגעיל, להגניב ובעיקר, להפתיע.
דבר המבקר: "למרות ש-18 פרקיה של 'אהבה, מוות ורובוטים' לא אחידים ברמתם, הצפייה בסדרה המופרעת והמתפוצצת מדמיון הזו הייתה תענוג אחד ארוך. בחיי, לא רציתי שתיגמר".
(יוני בינרט)
(באדיבות נטפליקס)
מלכוד 22
yes, 2019
האדפטציה של Hulu לקלאסיקה הספרותית של ג'וזף הלר החזירה את ג'ורג' קלוני לטלוויזיה כמעט 20 שנה אחרי ER - הפעם כמפיק בפועל, במאי ושחקן עם תפקיד קטן בסדרה. הגיבור הוא ג'ון יוסאריאן (כריסטופר אבוט, צ'ארלי מ"בנות"), מטילן מתוסכל של חיל האוויר האמריקני במלחמת העולם השנייה, אותו אנחנו מלווים במאבקו המתמשך במספר המשימות המוטסות שהוא צריך למלא כדי לחזור הביתה בחתיכה אחת. אך אם ינסה להתחמק מהן הוא יפר את מלכוד 22 - סעיף לפיו ניתן להשתחרר מהצבא בנימוק של אי שפיות, אך מילוי הטופס המתבקש למטרה זו יסווג אותו כשפוי - ולכן הבקשה תידחה.
דבר המבקר: "גם אם היא לא קיצונית כמו הספר, ובעיקר אם מוותרים על ההשוואה מלכתחילה, 'מלכוד 22' היא פיסת טלוויזיה ראויה ומהנה, אם בזכות ערכי ההפקה הגבוהים שלה כמו גם העובדה שהיא מצליחה להצחיק ובמקביל לגעת בלב".
(סמדר שילוני)
מר מרצדס
סלקום טיוי, 2017
בניגוד ליצירות רבות אחרות של סטיבן קינג, בדרמת המתח "מר מרצדס" שמבוססת על ספרו (ומבוימת על ידי דיוויד אי. קלי) לא תמצאו יצורי בלהות מהזן העל טבעי, אלא נבל שכל כולו בן אנוש. כבר בחמש הדקות הראשונות של הסדרה, בריידי הארטספילד (הארי טרדוויי, "פני דרדפול") מבצע טבח כל כך מחריד ונפשע, עד שתתקשו לא להמשיך ולצפות רק בשביל לגלות מיהו הפסיכופת הרצחני שעומד מאחוריך. גם את הבלש בדימוס ביל הודג'ס (ברנדן גליסן) מסקרנת השאלה הזו. בזמנו הוא היה האחראי על חקירת האירוע, אבל נכשל ופרש מהשירות, כשנפשו חסרת מנוח. שנתיים עברו וכעת הוא חי בשגרה המייאשת של פנסיונר בודד ונרגן, ללא עניין בשום דבר וללא עתיד, עד שהארטספילד שולח אימייל מתגרה ומרושע, מצית את האובססיה הישנה של הודג'ס ללכוד אותו, ומטלטל את חייו עד היסוד.
דבר המבקר: "על פניו זאת עוד סדרה על רוצח מטורף והשוטר המיוסר והנחוש שדולק אחריו, וברמה הזו אין לה משהו חדש או מקורי במיוחד להציע. מעבר לכך, ישנם כמה פיתולי עלילה לא סבירים ולא נחוצים, אבל היא נהנית ממשהו שבהחלט איננו מובן מאליו בז'אנר: אמפתיה. קלי וקינג יצרו הזדהות עם גיבורים פגומים, תוהים, תועים וטועים. האנטגוניסט המעוות של 'מר מרצדס' הוא מי שיביא אתכם אליה, אבל האנושיות המחוספסת של הפרוטגוניסט הדואב שלה - על התמודדותו עם בדידותו, זקנתו והטעויות שעשה לאורך הדרך, ועל מאבקו הנואש באויב צעיר וחד ממנו - היא שתשאיר אתכם איתה".
(יוני בינרט)
אופוריה
HOT, yes וסלקום טיוי, 2019
בגרסה של HBO לסדרה הישראלית מ-2012 בחרו לזנוח את דמויות המקור ולברוא כמה חדשות, שיתאימו יותר לדור התיכוניסטים האמריקנים של 2019. במוקד ניצבת רו בנט (זנדאיה) - תיכוניסטית בת 17 שבשנים האחרונות, אחרי מות אביה, מצאה נחמה בחיק סמים שמטשטשים את האבל והחרדות. היא בוחרת להשקיף מהצד על חוויית התיכון שלה, לפחות עד שהיא מכירה את ג'ולס (הנטר שייפר), צעירה טרנסית שהצטרפה זה עתה לבית הספר והופכת לחברתה הטובה ביותר (ומושא לאהבה לא ממומשת). גם היא מתמודדת עם תיק משפחתי: אימה לא קיבלה את תהליך השינוי שעברה וזנחה אותה ואת אביה, וכעת ג'ולס בורחת מהכאב למפגשי סקס מזדמנים, חלקם אלימים, עם גברים שרק רוצים אותה עבור הפורקן. כמוהן, גם שאר התיכוניסטים של "אופוריה" מתמודדים עם השריטות שלהם - אלו שהותירו הוריהם, אלו שהותירה ההתבגרות המואצת בחסות הרשתות החברתיות ואלו שהותירו חוויית התיכון המורכבת והלחץ החברתי המגיע איתה.
דבר המבקר: "ל'אופוריה' יש את כל מה שצריך - המשחק מעולה, העריכה יצירתית, הפסקול נע בין אינדי להיפ הופ וגם ברמה הוויזואלית היא מתגלה כמרשימה ביותר. היוצר סם לוינסון מעניק לה טאץ' חושני שבתורו מייצר פה ושם מהסיטואציות הבנאליות ביותר רגעים ליריים יפהפיים, לעיתים שוברי לב. וגם אם הצפייה לפרקים תובענית - התגמול הדרמטי והאסתטי שמצפה לכם הופך אותה לשווה את זה, ובגדול".
(יוני בינרט)
(באדיבות HBO)
השנים
yes, 2019
הסדרה העתידנית של ראסל טי דייוויס ("דוקטור הו") עוקבת אחר קורותיה של משפחה אחת בבריטניה במשך 10 שנים (2029-2019), ומתארת את התהליכים המדיניים והטכנולוגיים שצפויים להתרחש בעשור הקרוב לאחר שוויויאן רוק (אמה תומפסון), מנהיגה פופוליסטית, שמרנית וימנית עולה לשלטון בבריטניה. אין לה ניסיון מדיני אבל היא אומרת את מה שכביכול "כולם חושבים אבל מפחדים לומר בקול" וכך סוחפת את ההמונים. זו לא רק קריצה מפורשת לדונלד טראמפ, אלא לתזוזתה של אירופה כולה ימינה ולעלייתם של מנהיגים שמרנים שדורשים להחזיר את הסדר הישן ולהפסיק לקשקש קשקושי פוליטיקלי-קורקט רכרוכיים בסוגיות כמו פליטים ומהגרים, פייק ניוז, אובדן הפרטיות וההתחממות הגלובלית.
דבר המבקרת: "חשבתם שהעבר ב'צ'רנוביל' מדכא? חכו שתראו מה צופן לנו העתיד אם נמשיך להתנהל בשאננות. 'השנים', מעין גרסה אינטליגנטית ל'מראה שחורה', היא דיסטופיה מדכאת, מטרידה ועצובה, ועיקר כוחה בהיותה אקטואלית וסוחפת להפליא. העריכה לעיתים מלודרמטית ומוגזמת, ועדיין - ששת פרקיה אפקטיבים, מעוררי מחשבה ולא כדאי לוותר עליהם".
(אינה טוקר)
(באדיבות HBO)
בית הנייר - עונה 3
נטפליקס, 2019
סדרת הטלוויזיה המקומית מספרד הפכה לתופעה תרבותית בקנה מידה עולמי כשנקנתה על ידי נטפליקס, ובשלב זה כבר די ברור - או שאהבתם אותה, או ששנאתם אותה. אבל אם אתם עדיין כאן וטרם צפיתה בה, סימן שעוד אפשר לשכנע אתכם אז לפחות ננסה. בעונה השלישית אנחנו פוגשים את חבורת השודדים לאחר שהספיקה להתפזר ברחבי העולם, אבל עוד לפני שהספיקו ללגום מהמרגריטה הם נאלצים לשוב לעוד פרויקט - הפעם גדול יותר, מורכב יותר, וכזה שמבטיח להדביק אתכם למסך לרצף בינג' כמעט בלתי נשלט. במקום שטרות כסף, שודדים הפעם מטילי זהב - מתוך כספת בעומק 50 מטר מתחת לפני האדמה. נשמע בלתי אפשרי? גם הפעם הפרופסור מבריק ומוכיח שאין פינה שהוא לא חושב עליה, רק שעכשיו גם יש לו מיליארד יורו לבזבוזים.
דבר המבקרת: "בעונה הנוכחית הלוקיישנים יותר אקזוטיים, האפקטים הרבה יותר משכנעים והעלילה מדלגת בקלילות בין זמנים. הקלסטרופוביה שחלקנו חווינו בעת צפייה בעונות הראשונות, שהתרחשו בעיקר בתוך חלל אחד סגור, מפנה את מקומה להרבה יותר אקשן והתרחשויות, כך שבשלב הזה לא אכפת לנו להיות בני הערובה של 'בית הנייר' לפחות לעוד שמונה פרקים" (ואז תוכלו להמשיך לעונה הרביעית שעלתה גם היא לפני מספר שבועות).
(הגר בוחבוט)
(באדיבות נטפליקס)
The Boys
אמזון, 2019
The Boys מתארת את העולם הבדיוני שעיצבו אמני הקומיקס גארת' אניס ודריק רוברטסון ב-2006, ומתחוללת במציאות של חברה אמריקנית הסוגדת לגיבורי העל בשר ודם שמתיימרים להגן עליה. בראשם "השבעה" (The Seven) - הנבחרת הנוצצת שנשבעת לשמור על ארצות הברית ולהגן על ערכיה מכל איום חיצוני או פנימי. הם הרבה יותר מגיבורי תרבות, הם מושאים להערצת הציבור. מדובר בהערצה עיוורת, וזו מנוצלת לרווחים כספיים של התאגיד העומד מאחוריהם ומנהל את עסקי הסופרהירוז בתעשיית הבידור, בממשל וגם בצבא. מלבד כל אלה, יש לשבעת גיבורי העל ולבוסים שלהם שאיפות כלכליות מרחיקות לכת, להושיט זרועות תמנוניות עמוק לכיס של האזרחים האמריקנים.
דבר המבקר: "השאיפה המתגברת שלנו לעמוד אל מול צונאמי גיבורי העל שזורם אלינו בשנים האחרונות מכל מקום היא בדיוק האנרגיה הרגשית שמניעה את The Boys. הנחת המוצא שמאחורי אותו צונאמי עומדים תאגידי בידור חסרי מעוף שפועלים בהתאם לנוסחאות קשיחות של 'מה שעובד' היא הממד השכלתני והציני שמכוון את הממד הסאטירי האפל של הסדרה. השילוב המוצלח ביניהם, יחד עם עלילת מתח פילם נוארית, סצנות אקשן לא רעות ותכנים מיניים בוטים שצצים מדי פעם, הופכים את הסדרה ללהיט טלוויזיוני שכדאי לשים אליו לב. ובונוס נוסף לישראלים - תומר קאפון משתתף בתפקיד די מכובד".
(אמיר בוגן)
בוורלי הילס 90210 - העונה החדשה
yes, 2019
"בוורלי הילס 90210 - העונה החדשה" אומנם בוטלה רגע לאחר שנגמרה עונתה הראשונה, ולכן הרמת הגבה שנלווית להמלצה הזו היא מוצדקת, אך אם אתם נמנים בין מעריציה של סדרת המקור - תופתעו לטובה. עונת האיחוד מוצאת את שבעת השחקנים הראשיים בקאסט (ללא לוק פרי המנוח) כשהם מגלמים את עצמם, או לפחות גרסאות מוקצנות של המציאות. בפרק הראשון הם מתאחדים לרגל מפגש מעריצים חד פעמי בלאס וגאס, וככל שהעלילה מתקדמת מתגלות הבעיות בחיים האישיים שלהם - הבגידות של בני הזוג, חוסר הביטחון שנלווה למעמד, הגיל, וכמובן - הענן שנקרא שאנן דוהרטי (כזכור, דוהרטי הסתכסכה עם כל חברי הקאסט ולא הייתה אמורה להשתתף באיחוד, אולם שינתה את דעתה לאחר מותו של פרי).
דבר המבקרת: "להבדיל מחידושים אחרים שנעשו בשנים האחרונות לסדרות מצליחות, 'בוורלי הילס 90210 - העונה החדשה' הלכה הפוך על הפוך ונותנת לצופים בדיוק מה שהם רוצים. לא עוד חזרה מגוחכת לתיכון בגיל 50, אלא הצצה אינטימית לחיים האמיתיים של השחקנים שהיו חלק מחיינו במשך עשור. אם גם אתם הייתם במחנה ברנדה או קלי, גידלתם פאות לחיים עד הלסת וניסיתם לשים שתי עדשות בעין אחת, מובטחת לכם הנאה גדולה. ושאר הצופים, אם לא למדתם בווסט בוורלי - You can't sit with us".
(יעל ביר-כץ)
השומרים
yes, HOT וסלקום טיוי, 2019
הסדרה המדוברת של HBO ודיימון לינדלוף ("הנותרים") מבוססת על הקומיקס של אלן מור ודייב גיבונס מ-1987, ומהווה מעין המשך ישיר לסרט מ-2009 שביים זאק סנייקר. העלילה מתרכזת בעיר טולסה שבאוקלהומה, במציאות אלטרנטיבית בה אנשי החוק עוטים מסכות - בין אם מדובר בשוטרים במדים שמסתירים את פניהם באמצעות מטפחת צהובה מחשש לנקמה, או בסוכנים מיוחדים בתחפושת על תקן גיבורי-על בשירות מערכת האכיפה, שיכולים לפעול בחשאי מעבר למגבלות החוק. ביחד, הם נאבקים במליציית עליונות לבנה שחבריה חובשים מסכות משלהם. הגיבורה שלנו, תרתי משמע, היא אנג'לה אייבר (רג'ינה קינג), דוגמה למופת של אזרחית אפריקנית-אמריקנית המסתגלת ומשתלבת במערכת החוק הממסדית, תחילה כשוטרת ואחר כך כסוכנת חשאית בתחפושת. היא פועלת במסגרת יחידה מיוחדת של גיבורי-על נטולי כוחות, אך מיומנים, מוכשרים ומאומנים. אחרי שאחד מחבריה הקרובים נמצא מת, אייבר וחבריה מקדישים את עצמם לפענוח הרצח, ולא פחות מכך: נקמה עליו.
דבר המבקר: "על אף היותה מבוססת על תכני קומיקס וגיבורי על, 'השומרים' היא סדרה מורכבת וסבוכה שמצריכה עירנות, חדות, חשיבה שכלתנית מקורית וגם התעדכנות בקורותיה - אם לא בקומיקס, אז לפחות בגרסה הקולנועית שמייצגת אותו. אך אם תשקיעו בה מעט מאמץ, תגלו שהיא ככל הנראה אחת הסדרות האינטליגנטיות, המסקרנות, הרלוונטיות והמתגמלות ביותר שנתקלתם בהן לאחרונה".
(אמיר בוגן)
גברת פלטשר
yes, HOT וסלקום טיוי, 2019
איב פלטשר (קתרין האן, "טרנספרנט") היא גרושה בעשור החמישי לחייה. הבן היחיד שלה עזב את הבית לקולג' והיא נשארה לבדה בביתה לראשונה מזה הרבה זמן. או במילים אחרות: גברת פלטשר מגלה את עולם הפורנו והאוננות ומתמכרת אליו בדרכה התמימה והמשעשעת לפרקים. קורים גם עוד דברים בדרך אבל זה הציר המרכזי של הסדרה.
דבר המבקרת: "בעידן ה-MeToo שבוחן מחדש את הגבולות החברתיים בכל מה שקשור במיניות נשית ובלגיטימציה של נשים להיות מיניות מבלי לסבול מהחפצה, 'גברת פלטשר' לוקחת את הפורנו של HBO צעד אחד קדימה ומשתמשת בו לאמירה מעבר להיותו פרובוקציה. זה לא תמיד מושלם. אבל עם שבעה פרקים בני חצי שעה, איב פלטשר מצליחה לספק קומדיה לא רעה, מרעננת לפרקים, מפוזרת לפעמים, לא תמיד אחידה אבל לרוב מהנה".
(סמדר שילוני)
למה נשים רוצחות
yes וסלקום טיוי, 2019
הסדרה החדשה של מארק צ'רי ("עקרות בית נואשות"), נפרשת על פני ציר זמן: בת'-אן (ג'ניפר גודווין, "עד עצם היום הזה") היא עקרת בית קלאסית משנות ה-60 שכל מה שהיא רוצה זה לטפל בבעלה; סימון גרוב (לוסי לו, "אלמנטרי") היא אשת חברה חובבת מסיבות שנשואה לגיי בארון אי שם בשנות ה-80; וטיילור (קירבי האוול באפטיסט, "המקום הטוב") היא עורכת דין כרישה שב-2019 חיה בנישואים פתוחים עם בעלה. עד הפרק העשירי והאחרון כל אחת מהן תהרוג מישהו. זהות ההרוגים נשארת בעלטה עד הסוף המר-מתוק אבל אל דאגה, הדרך מענגת לא פחות מהפינאלה.
דבר המבקרת: "'למה נשים רוצחות' היא תצוגה נוספת ומוצלחת לכישרון שמאפשר לצ'רי לשלב בין מהלכים דרמטיים ונימה קומית שנונה, והדמויות הנשיות שלו אכן מושחזות היטב. היא מביאה איתה חוויית צפייה מענגת לא פחות מ'עקרות בית נואשות', אחידה, קצפתית, משוחקת היטב עם הומור שחרחר במידה. בהחלט החומרים מהם עשוי בינג' הגון".
(סמדר שילוני)
חינוך מיני - עונה 2
נטפליקס, 2020
בסוף העונה הראשונה של "חינוך מיני" נפרדנו מאוטיס (אסא באטרפילד) ולהקתו עם פרק קלוז'ר קלאסי בו (כמעט) הכל הסתדר. העונה הזאת למעשה מחזירה אותנו לנקודת ההתחלה - אמא של אוטיס, ג'ין (ג'יליאן אנדרסון), שוב פולשת לטריטוריה שלו כשהיא מתחילה להעביר שיעורי חינוך מיני בבית הספר שלו; אוטיס ומייב (אנה מאטי), שחזרה לבית הספר, משיבים לתחייה את המרפאה המינית שלהם כמו גם את המתח הבלתי פתור ביניהם; אוטיס שוב מתמודד עם בעיית אוננות (הפעם מהצד השני שלה - עכשיו הוא לא מצליח להפסיק), ואדם הביריון חוזר אחרי שסולק מהפנימייה הצבאית.
דבר המבקרת: "באופן טבעי למדי, העונה השנייה של 'חינוך מיני' מתקשה לשחזר את קסם העונה הראשונה, אבל גם אם משהו מהעידון אבד, עדיין נשאר לה מספיק סקס אפיל ורעננות כדי לתחזק את הקסם התמים ההוא, שמשלב בין סקס מודע ואירוני כמו שהבריטים יודעים לעשות לבין משחק מקדים כמו שהאמריקנים יודעים לייצר".
(סמדר שילוני)
(באדיבות נטפליקס)
המפתחות של משפחת לוק
נטפליקס, 2020
"המפתחות של משפחת לוק" מבוססת על סדרת קומיקס ותיקה ומצליחה עם אותו השם, שעוקבת אחר בני משפחת לוק שמנסים להתאושש מהרצח הברוטאלי של אב המשפחה. בניסיון לפתוח דף חדש הם עוברים מסיאטל למסצ'וסטס, ל"בית המפתח" - בית ענק וישן ששייך למשפחה המורחבת של האבא המנוח, שם הם מקווים להיפטר מהעול הרגשי וגם לחסוך קצת הוצאות. כמובן שהעניינים רק מסתבכים - הבית רדוף ושלל מפתחות שמתחבאים בתוכו מניעים שרשרת אירועים שמובילה לחשיפת הסיבה שהביאה לרצח האב.
דבר המבקרת: "'המפתחות של משפחת לוק' היא על פניו ארוחת טעימות כזאת ששאלה מכל תפריט שהוכיח את עצמו בעבר - קצת 'דברים מוזרים', קצת 'מי מתגורר בבית היל' והרבה מאוד 'הניצוץ' - ויצרה ארוחה אחת בתקווה שהתוצאה תקלע לטעמם של הצופים. למזלה, התוצאה אכן מהנה למדי הודות לעלילה, למשחק המצוין, לקצב העריכה ובעיקר לשפה הוויזואלית - נופים מדהימים, מושלגים ופסטורליים שמתחתם מבעבעים מסתורין ומתח".
(סמדר שילוני)
(באדיבות נטפליקס)
ילדותי - עונה 2
yes, 2019
את ג'ף פיקלס, כוכב הילדים שהוא גם האדם האדיב ביותר ביקום (ג'ים קארי), עזבנו בסוף העונה הראשונה של "ילדותי" כשהוא בתחתיתו של מסע עגום בניסיון נואש וכושל להתמודד עם המוות של אחד הבנים שלו, עם הפרידה מאשתו (ג'ודי גריר) וכתוצאה מכך גם עם העולם הפנימי שלו עצמו. העונה הראשונה נגמרה בכך שפיקלס ישב מאחורי ההגה ודהר לעבר החבר החדש של אשתו, פיטר (ג'סטין קירק), שהעז להציע לו לחלוק איתו ג'וינט. העונה השנייה ממשיכה בדיוק מאותה נקודה: ג'ף ואשתו מזניקים את פיטר לבית החולים והמצפון של ג'ף שוב נכנס לפעולה - האם לעשות את הדבר הנכון ולגלות את האמת או ליהנות מהעובדה שג'יל זקוקה לו ולא חושדת שהוא האחראי למצב.
דבר המבקרת: "אם העונה הראשונה של 'ילדותי' הייתה יותר שחורה מקומית, הבשורות הטובות הן שהעונה השנייה תעשה לכם חיים קצת יותר קלים בגזרת הדכדוך, מבלי לגרוע אפילו פסיק מהעומק והרגישות המפתיעים שאפיינו את קודמתה. בכלל, נדמה שבעונה הזו העז יוצר הסדרה, דייב הולשטיין ("העשב של השכן"), לאפשר לקומדיה לקבל נתח גדול יותר מהטון של 'ילדותי', מה שמאפשר לקארי אבל גם לשחקנים האחרים לא רק לסמל את החלקים המודחקים של ג'ף, אלא גם לבטא את היכולות הקומיות שלהם, וברוך השם יש להם כאלו".
(סמדר שילוני)
(באדיבות HBO)
ציידים
אמזון, 2020
יותר מ-75 שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה, "ציידים" מנסה להחזיר את השואה לתודעה של הדורות הצעירים ומאפשרת לצופיה היהודים והלא יהודים לנקום בהנאה רבה. הסדרה מתקיימת בארצות הברית אלטרנטיבית של שנות ה-70, אליה הצליחו להימלט נאצים רבים מגרמניה בסוף המלחמה, להיטמע בחברה ולהשתלב בעמדות מפתח במטרה להחיות מחדש את הרייך השלישי. עם זאת, הם הפכו למטרה בעצמם על ידי מאייר אופרמן (אל פצ'ינו), ניצול שואה שהפך למולטי-מיליארדר ועומד בראש כנופייה של ציידי נאצים אכזריים, הפועלת מתחת לרדאר של השלטונות, עוקבת אחריהם, מיירטת אותם ומבצעת בהם סיכולים ממוקדים. הצוות שלו כולל זוג ניצולי שואה שהפכו למומחי אמל"ח (סול רובינק וקרול קיין), כוכב הוליוודי נרקיסיסט (ג'וש רדנור), מרגלת בריטית בדימוס שהפכה לנזירה קתולית (קייט מולבייני), איש צבא ממוצא אסייתי שנלחם במלחמת וייטנאם (לואי אוזאווה) וגם אישה אפריקנית-אמריקנית עדינה למראה אך קשוחה מאוד (טיפני בון).
דבר המבקר: "'ציידים' היא סדרה מעניינת, מהנה ומבדרת, שמרעננת את השיח בנוגע לעבר. אבל למרות המייקאפ ה"מגניב" של הסדרה, היא גם מבטאת נואשות גדולה מהשכחה הקולקטיבית שלקינו בה. זוהי מכת חשמל לזיכרון ההולך ודועך של השואה ומחנות ההשמדה, ולזכותה של 'ציידים' ייאמר שהיא לוקחת על עצמה את האתגר המסובך הזה של הנגשת התכנים הללו לדורות הבאים - גם אם במחיר מעט בעייתי של שכתוב ההיסטוריה".
(אמיר בוגן)
הקנוניה נגד אמריקה
yes, HOT וסלקום טיוי, 2020
כמו הספר של פיליפ רות מ-2004 עליו היא מבוססת, "הקנוניה נגד אמריקה" מגוללת תרחיש החוזר לתחילת שנות ה-40 בארצות הברית ובו הטייס האגדי צ'ארלס לינדברג מנצח את פרקלין ד. רוזוולט בבחירות. בהיסטוריה המדומיינת שהעלה על הכתב הסופר היהודי-אמריקני המהולל, מינויו של לינדברג כנשיא מונע את כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. הוא מקדם הידברות עם הנאצים וכך מעודד גילויים של אנטישמיות ברחבי המדינה. אנו עדים לכל אלה מנקודה מבטה של משפחה יהודית מניו ג'רזי: הרמן לוין (מורגן ספקטור) ואשתו בס (זואי קאזאן), וילדיהם סנדי (קיילב מאליס) ופיליפ (בן דמותו של רות, שמגלם אזי רוברטסון). הם מקיימים אורח חיים חילוני, אך שומרים על המסורת והזהות התרבותית שלהם כחלק מהקהילה היהודית בה הם חיים, ובמקביל מתגאים על היותם אמריקנים ומצהירים על כך פעם אחר פעם. אולם עם נחיתתו של לינדברג אל תוך החיים הפוליטיים עולה מפלס האלימות נגד היהודים - ועמו גם מפלס החרדה של הרמן, בס ושאר חברי הקהילה.
דבר המבקר: "העלילה הבדיונית שהגה רות מתחוללת יותר מ-60 שנה לפני פרסום ספרו ואילו עתה, בעיבוד הטלוויזיוני של דיוויד סיימון יותר מעשור אחרי, היא אקטואלית מאי פעם ומכוונת במדויק לאמריקה של דונלד טראמפ. 'המזימה נגד אמריקה' מבקשת לעורר בצופיה ערנות פוליטית, פעילות והתנגדות, לא רק בסביבה הטבעית שלנו בבית, בשכונה ובמדינה. על פי סיימון, יש לנו אחריות בנוגע לאנושות כולה, אחריות שטראמפ ודומיו אינם מוכנים לקחת על עצמם. הדיאלוגים שהוא חיבר כאזרח אמריקני-יהודי טעון פוליטית שומרים על האמינות שלהם גם כשהם מדובררים על ידי השחקנים, וכצופים יהודים וישראלים יהיה קל להזדהות עם תחושת הרדיפה והאכזבה שלהם".
(אמיר בוגן)
מיי וג'ורג'
נטפליקס, 2020
מיי מרטין (שמגלמת את עצמה) היא סטנדאפיסטית קנדית שגרה בלונדון, על הספה של בעלי המועדון שהיא מופיעה בו. ג'ורג' (שרלוט ריצ'י) היא בחורה שמעולם לא הייתה במערכת יחסים עם אישה. הן מתאהבות ברומן מהסוג הסוחף ומפרפר-הבטן, אבל כמובן שגם השריטות לא מאחרות לצוץ. מיי האינטנסיבית והתלותית סוחבת בקיטבג שלה עבר של מכורה לסמים שנזנחה על ידי המשפחה שלה (עם ליסה קודרו בתפקיד האימא), בעוד שג'ורג' לא מסוגלת להוציא את מיי מהבועה הפרטית שלהן ולהכיר אותה למעגל החברים הקרוב.
דבר המבקרת: "'מיי וג'ורג'' היא סדרה שממזגת ניגודים באופן מעורר התפעלות. היא קווירית ובו זמנית היא רוחבית והעיסוק שלה באהבה, זוגיות ויחסים משפחתיים הוא חוצה גבולות. היא מצחיקה מאוד מבלי להזיע ובו זמנית אפלולית ונוגעת בתהומות הנפש והייאוש. היא טבעית וההתפתחויות בסיפור מוטמעות בה באופן כל כך נינוח וזורם שמאוד מפתה לקרוא לה רגילה, ומצד שני הדמות הראשית שלה היא הכל חוץ מאדם רגיל. מרטין חמודה להפליא ומרעננת, וההומור הרגיש שלה הוא בדיוק מה שאתם זקוקים לו".
(סמדר שילוני)
(באדיבות נטפליקס)
המורדת
נטפליקס, 2020
"המורדת" מבוססת בחופשיות על רב מכר אוטוביוגרפי באותו השם שכתבה דבורה פלדמן, ומביאה את סיפורה של אסתר שפירו, צעירה חרדית מהקהילה החסידית הנוקשה שבוויליאמסבורג, ברוקלין. רגע אחרי שהיא מאולצת לנישואי שידוך לא מאושרים, היא מחליטה להימלט לברלין כדי להקים לעצמה חיים חדשים ונטולי מגבלות. שם היא תשיל מעליה לאט לאט את הסממנים החרדיים ותנסה למצוא את הקול שלה בעולם החילוני, ובין היתר לממש את האהבה שלה למוזיקה. כמתבקש - העבר שלה רודף אחריה גם לשם, והיא נאלצת להתמודד עם השלכות מעשיה.
דבר המבקרת: "קו העלילה נופל פה ושם למלכודות פחות אמינות, אך הודות למשחק מצוין ומינונים נכונים של דרמה ומתח, 'המורדת' מצליחה ליצור חוויה רגשית ופואטית שמרתקת אותך למסך וגם מושכת אל הפרק הבא. שירה האס, שלשם הסדרה למדה יידיש ונפרדה מרעמת שיערה, מתמסרת לדמותה בתצוגת משחק טוטאלית ומרגשת".
(סמדר שילוני)
(באדיבות נטפליקס)
בגדד סנטרל
הולו, 2020
"בגדד סנטרל" היא מיני-סדרה בת שישה פרקים שעלילת המתח שלה מתחוללת ב-2003 בבגדד, זמן קצר אחרי הפלישה האמריקנית לעיראק, שהביאה לריסוק משטרו של סדאם חוסיין ולהשתלטות ארצות הברית, בריטניה ובנות בריתן על המדינה (ובעיקר על הנפט שלה). אל הקלחת הזאת מצטרפים נאמני סדאם מול מתנגדיו, והיריבות בין הצבא האמריקני מול שירותי הביטחון הבריטיים - שניהם פועלים נגד תאי הטרור שמתנגדים לבעלי הבית החדשים מן המערב. כולם חושדים בכולם, כולם זוממים נגד כולם. תחת מגדל הבבל הזה מתפתח לו סיפורו של הגיבור, מוחסין קאדר אל-חאפוג'י. מי שהיה קצין במשטרת בגדד, מנסה לתמרן את עצמו בין הצדדים השונים, בין העתיד של עמו לעבר האישי שלו. בלית ברירה הוא נגרר לחקירת תעלומת רצח שהולכת ומסתבכת שמתקדמת לאיטה לכדי פיתרון.
דבר המבקר: "'בגדד סנטרל' היא מותחן אפל שטוף שמש שמכיל את כל המרכיבים שיהפכו אותו לפילם נואר בנוסח המזרח התיכון: מגיבור והפאם פטאל, דרך הנבל המושחת והמרושע, ועד תעלומת הרצח המסתורית והאקשן. בהפקה משתתפים שחקנים מכל קצוות עולם, אך ישנה גם נציגות ישראלית-פלסטינית מרשימה: לים לובאני ילידת נצרת (שפרצה בסרטו של האני אבו-אסעד 'עומאר'), קלרה חורי הוותיקה והאלגנטית מתמיד ('עבודה ערבית'), מאיסה עבד אל-האדי, הישאם סולימאן ('פאודה'), יוסף סווייד ותאופיק ברהום ('ערבים רוקדים')".
(סמדר שילוני)
(באדיבות נטפליקס)
