לאורך שנים של זוגיות יצירתית, סיימון פג וניק פרוסט מצאו לעצמם נישה ייחודית במרחבי התרבות הפופולרית. זוהי נישה מאופיינת היטב ומוגדרת ז'אנרית, וכזו שסחפה לכיוונם מעריצים רבים מרחבי העולם וגם שיתופי פעולה מעניינים עם קולנוענים אחרים.
"מחפשי האמת" - טריילר
(באדיבות אמזון פריים)
שני הקומיקאים הבריטים הצליחו לחבר בהצלחה תכנים מדממים המזוהים עם סרטי אימה וזוועתונים למיניהם עם הומור בריטי שנון שמתכתב עם המציאות של האנשים הפשוטים. כך למשל במקרה של "טרילוגיית קורנטו" המפורסמת שכללה שלושה טעמים שונים מאימה: זומבים ("מת על המתים", 2004), כתות רצחניות ("שוטרים לוהטים", 2007) ושכפולים מהחלל החיצון ("סוף העולם", 2013). על אף שמדובר בפרודיות פרועות, יש בהן משהו קצת יותר מחוכם, חתרני ומבריק, שהפך את הפרויקטים שלהם ליותר מחיקוי מגוחך. הם מעולם לא התכוונו להפחיד באמת, זה ברור. כל מה שהם ניסו לעשות, והצליחו בכך, זה להשתמש בסימנים מהגיהנום כדי להעלות חיוך על פניכם.
אלו היו הימים שבהם סרטי אימה אינטליגנטים היו זוכים להצלחה מספקת כדי להצדיק את קיומם על המסך הגדול. בניגוד לזוגיות היצירתית של טייקה וואיטיטי וג'מיין קלמנט הניו זילנדים, שמאז קומדיית הפולחן האפלולית שלהם מ-2014 "החיים בצללים" פרצו לכיוונים שונים בהוליווד, פג ופרוסט שרדו ביחד את השינויים מרחיקי הלכת בתעשיית הקולנוע. הם פשוט העבירו את תשומת הלב לטלוויזיה, כמו כולם פחות או יותר. מתוך ההסבה הזאת נוצרה הסדרה החדשה "מחפשי האמת" (Truth Seekers), שמשתדלת לשמור על אותם מוטיבים מוכרים ואהובים של השניים מן העבר, רק על המסך הקטן. האם ההסבה הזאת הצליחה? האמת, לא כל כך.
ב"מחפשי האמת", שמובאת לבתיכם לצפייה על ידי אמזון פריים, פג ופרוסט פונים הפעם לעולם הרוחות. כרגיל יש פה אלמנטים שנלקחו מן המוזר והמפחיד, וגם פה הם משתלבים בחיי היומיום של הגיבורים - אנשים פשוטים שרק לפעמים חוששים מהעל טבעי שמפר את שגרת חייהם. בניגוד לרוב שיתופי הפעולה של שני הקומיקאים, הפעם זהו פרוסט שנושא את העלילה על כתפיו הרחבות כדמות הראשית גאס, טכנאי מוכשר שעובד בחברת אינטרנט. כבר בפרק הראשון מצוות אליו עוזר מתלמד עם השם המחייב אלטון ג'ון (סמסון קאיו). פג, שמגלם את הבוס דייב, שולח את השניים למשימות שונות בבתי הלקוחות. לכאורה עליהם לתקן תקלות ברשת הווייפי או קליטת הטלוויזיה, אלא שדי מהר מתברר שהבעיות נובעות מהתערבות על-טבעית. הגילויים הללו מסעירים את גאס שחוקר את התחום במשך שנים ומלא בביטחון עצמי לקראת המפגש עם השדים. אלטון לעומת זאת מתמלא בחרדה. הוא רק בא לעבוד, לא להציל את העולם.
הדמויות של גאס ואלטון מתעצבות בהתאם למתכונת צמדי השוטרים המוכרת לנו מהוליווד. האחד פעיל, מוביל ובטוח בעצמו. השני סביל, זהיר ונוירוטי. לרוב בשיתופי הפעולה שלהם, סיימון פג מגלם את תפקיד הדמות הדומיננטית, ופרוסט מופיע על תקן הסיידקיק. ואילו פה פרוסט מקודם אל חזית הבמה, וקאיו נגרר אחריו. ואילו פג בכלל ממעט להופיע בסדרה, ולא מן הנמנע שאת דקות המסך הספורות שהוא מקדיש לה הוא מנדב מתוך תמיכה בחברו הטוב יותר מאשר מתוך אמונה בהצלחתה. החילופים הללו מורגשים וההיעדרות של פג בולטת. הכימיה שחולקים פרוסט ושותפו החדש לא עובדת באופן טבעי, והדיאלוגים בין השניים שאמורים לשעשע לא מסונכרנים. ככוח עזר מצטרפים לשניים מלקולם מקדאוול ("התפוז המכני") כאביו הממזרי של גאס, אמה ד'ארסי כאישה צעירה שנרדפת על ידי שדים מן הגיהנום, וסוזן ווקומה כאחותו הרועשת של סמסון. למען האמת, הרחבת מעגל הדמויות מסרבל אף יותר. מצחיק זה לא.
אז מצחיק זה לא, וגם לא מפחיד. כמובן, שמלכתחילה אין כוונה להפחיד אף אחד. האלמנטים מז'אנר האימה הם משהו שאמור לגרום לכם להשתעשע, לא להזדעזע. "מחפשי האמת: מתכתבת עם הזיקה בין טכנולוגיה לרוחניות כפי שזו באה לידי ביטוי בשנים האחרונות. בניגוד ל"מגרש הרוחות" ודומיו, בהם הפתרון לדיבוקים למיניהם מגיע מלחשושים שונים, תפילות, ואמצעי לחימה דתיים למיניהם, עלילת הסדרה מתחוללת בחיכוך בין הרשת האלחוטית לעל-טבעית. קצת כמו "מכסחי השדים" לפניהם, או זוועתונים בולטים כמו "הצלצול" וסדרת סרטי "הרוע שבפנים", גאס ואלטון מתחכים אחר המסתורין באמצעות מקלטי רדיו מיוחדים, ומכשירים חשמליים מאולתרים מתוצרת בית. המודם בא לפני המדיום. גירוש שדים יעשה עם אנטנה במקום צלב. זה די מנחם שאפשר לסגור את האור על דמויות השדים החשוכות בלחיצת כפתור.
אם "מחפשי האמת" לא מצחיקה וגם לא מפחידה, אז מה היא כן? לא ברור. בלי קווי עלילה מורכבים ומסועפים שישאירו את הצופה מרוכז ומתוח, וללא סיטואציות קומיות שנונות או בלתי נתפסות באמת שמופיעות לאורכם, הסדרה מתגלה כסתמית ומשעממת וממש לא סוחפת ומשכנעת. אפשר אולי למגר שדים בלחיצת כפתור אבל טיפוח של קהל נאמן שיצפה בפרקי הסדרה מצריך קצת יותר. בסופו של דבר, הסדרה הזו תיעלם ותישכח. כל מה שניתן לקוות לו שזה שהיא לא תצוץ כרוח רפאים מן העבר בתוך מערכת היחסים בין ניק פרוסט לסיימון פג. מילא בגידה, אבל השעמום הוא הסכנה הגדולה ביותר לזוגיות שלהם.
