גילה אלמגור בהצהרה בפתח ביתה
(צילום: נדב אבס)
אחרי ימים בהם היה מורדם ומונשם בבית החולים שיבא בתל השומר, המפיק ומנהל התיאטרון, יעקב אגמון, נפטר היום (ד') בגיל 91 והוא יובא למנוחות מחר בבית העלמין שבקיבוץ שפיים.
שעות ספורות לאחר מותו, אלמנתו, השחקנית גילה אלמגור, נשאה דברים מחוץ לביתם. "זה קרה לפני כמה שעות ועוד כל כך לא נתפס. אבל אני יכולה להגיד שהמדינה הזאת איבדה את אחת מאושיות התרבות החשובות ביותר שלה. כל פינה, כל מיזם תרבותי חשוב, ידו של יעקב אגמון הייתה שם", אמרה. אלמגור הוסיפה: "אני חייבת להגיד שהתקופה האחרונה עלתה לו בבריאות. מהרגע שהתחילה הקרורונה הארורה הזאת והתרבות נדחקה לשולי הדרך כאילו שהיא איזה סרח עודף. היו לנו הרבה שיחות שהוא אמר 'חייבים לעשות משהו', שאם התרבות תמות, נמות יחד איתה".
אלמגור הוסיפה בדמעות: "יקיריי, תשמרו על הבריאות, תשמרו על התרבות, ותזכרו את יעקב אגמון". על שידור התוכנית שלו בגלי צה"ל בשנים האחרונות אמרה: "אני כל כך אסירת תודה. המעריצים היו מצלצלים מיד אחרי, והיו אומרים 'איזה יופי לשמוע אותו'".
הערב אמרה אלמגור ל-ynet על אגמון: "את כל החיים הוא נתן לתרבות. בתקופה של הסגר לא יצאנו מהבית בגלל גילנו ומחלות הרקע שלו, והיינו עדים למחיקת התרבות. לביזוי הזה של התרבות. אף אחד לא הרים את הכפפה, מה זה? על מה הם חשבו? הוא היה נורא עצוב בתקופה האחרונה, הוא היה מאושפז לפני ארבעה חודשים וחזר הביתה. העצב הזה גמר אותו, אני לא אגיד שמת בגלל זה, אבל זה היה לו נורא נורא קשה".
מתוך "שאלות אישיות" עם גילה אלמגור
(באדיבות HOT8)
נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הבימה, ספד לו: "הוא לא אדם שלמד באוניברסיטאות ולא היו לו תארים. הוא היה אוטודיטקט שלמד מאחרים, הוא היה יזם וממציא, תרומתו לתיאטרון הישראלי בעיקרה זה הקמת בית ליסין. הוא הביא את החסידות הישראלית למרכז הבמה יחד עם דן אלמגור ושלמה ניצן. הוא היה אחד מהמראיינים הראשונים שהבין שהרדיו הוא כלי לא פחות חשוב מהאולמות".
צדי צרפתי, שעבד לאורך השנים עם אגמון, ספד למנהל שלו לשעבר: "היו לנו הרבה מפיקים, אבל הוא היה יוצא דופן מכיוון שהוא עשה דברים שאף אחד לא העז, הוא הלך נגד הזרם. מי האמין שלהעלות לבמה את 'איש חסיד היה' - ערב תיאטרון שמורכב משירים וסיפורים חסידיים שנכתבו על ידי סופרים ממזרח אירופה יהפוך לשלאגר. מי היה חולם על דבר כזה. ובקצה השני, הוא העלה את 'בוסתן ספרדי' שכאילו יש בזה תדמית עממית של סיפורים ספרדיים מבית אבא. הוא העז לעשות הכול. הוא ניהל את הבימה והקאמרי ובבית ליסין. הוא היה פורץ דרך בתיאטרון". עוד הוסיף: "הוא היה אדם חכם, האיש הכי חכם שהכרתי. ראיתי בו סוג של אב רוחני. מי היה מאמין בי? הוא נתן לי את הצ'אנס הראשון, עזבתי את עולם המשחק ועבדתי בבר. הוא פתח לי את הדלת".
חוה אלברשטיין מספרת גם היא על העבודה עם אגמון, שהפיק את המופע היחיד הראשון שלה: "בשנת 1970 היה לי ולצדי צרפתי חלום להעלות מופע יחיד שדומה יותר להצגה מאשר לקונצרט. משהו חדש ושונה ממה שהיה מקובל באותם ימים. לי היה ברור שאני רוצה שצדי יביים את המופע. צדי היה שחקן ומעולם לא ביים הצגה. היה קשה למצוא מישהו שיהיה מוכן ללכת על הרפתקה כזאת. אנשים הציעו לי שמות של במאים ידועים מתחום הבמה הקלה והתיאטרון. אני הערצתי את יעקב אגמון בגלל התעוזה להעלות הצגות שונות כמו 'איש חסיד היה' ו'גבעת ספון ריבר' והמופע של יוסי בנאי ו'בוסתן ספרדי' ו'המגילה' של מאנגר. החלטתי להעיז וללכת אליו להציע לו את הרעיון של המופע ושל צדי כבמאי. היתה לי תחושת בטן שהאיש יבין אותנו. ואכן, אגמון, שהכיר את צדי כשחקן בתיאטרון הקאמרי, פשוט הסכים. הערב הזה שינה את חיינו של צדי ושלי ואנחנו חייבים הרבה לאיש הזה. טוב, לא רק אנחנו. האיש הזה היה מה שקוראים בעולם 'מר תיאטרון' בכל רמ"ח אבריו. איש שהבין במה ואהב אמנות לעומק. אני שמחה וגאה שזכיתי לקחת חלק באחד ממפעלי התרבות הרבים שלו".
6 צפייה בגלריה
יעקב אגמון, עידן אגמון, דודו אלהרר, יהודית רביץ, שלמה גרוניך ואלכס אנסקי
(צילום: אלי דסה, ארכיון "העולם הזה")
גם ראובן (רובי) ריבלין, נשיא המדינה, נפרד מאגמון: "יענק'לה אגמון איננו. מנהל התיאטראות האגדי, האיש שלא הסכים להשתעמם והמראיין הנפלא של 'שאלות אישיות'. הוא יצר ואצר עבורנו פסיפס היסטורי-תרבותי ישראלי שיישאר איתנו לדורי דורות. בשדרת הכוכבים של השמיים יש אחד על שמך, יענקל'ה. לך והטבע בו את כפות ידיך. גילה והמשפחה, כל אהבתנו לכם".
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, כתב: "הצטערתי לשמוע על מותו של יעקב אגמון ז"ל, ענק תרבות ישראלי ומבכירי עולם התיאטרון. יעקב, זוכה פרס מפעל חיים בטקס פרסי התיאטרון הישראלי ומנכ"ל תיאטרון הבימה לשעבר, היה בין גדולי המפיקים והבמאים בישראל. עשרות יצירותיו ייזכרו לדורות והשפעתו על התרבות בישראל תלווה אותנו שנים רבות. ליבי עם גילה אלמגור אגמון ובני המשפחה על לכתו. יהי זכרו ברוך".
אודליה פרידמן, לשעבר מנכ"לית תיאטרון הבימה ששימשה בתפקיד סגניתו של אגמון במשך כעשור, נפרדה ממנו: "אגמון היה אדם גדול מהחיים. חי ונשם את עולם התיאטרון. נלחם כפי שרק הוא ידע את מלחמות התיאטרון, שעדיין לא תמו. אדם מיוחד חכם מאוד. יצירתי. בעל ידע עצום. לעולם לא אשכח את יענקלה - הוא משאיר אחריו חלל גדול בתחום התרבות. יהי זכרו ברוך".
מאיגוד אמני ישראל נמסר בתגובה: "איבדנו היום את אחד מעמודי התווך של התרבות בישראל. הרבה מחברינו האמנים באמ"י חייבים לו את דרכם ואת הצלחתם. אגמון לא היה רק מפיק ענק אלא גם איש אמנות, ובכל מה שנגע תמיד הייתה יצירתיות ברמה גבוהה. הייתה לו טביעת אצבע ייחודית ומקורית אשר ללא ספק תחסר לנו מאוד". יענקל'ה מנדל, יו"ר אמ"י, הוסיף: "הכרתי את האיש בתפקידיי השונים ותמיד הרגשתי שותף נאמן, ובשבילי היה מורה דרך. כולנו מחבקים ומשתתפים בצערה הכבד של חברתינו גילה אלמגור ובצער המשפחה, מורשתו תהיה נר לרגלינו תמיד".
