ששון גבאי כבר רוצה לחזור הביתה. בשבועות האחרונים הוא הצטלם לסרט בפראג, ובגלל מגבלות הקורונה לוח הזמנים התארך שוב ושוב. וזה לא שהוא לוקח כמובנת מאליה את העובדה שיש לו עבודה בתקופה שבה חלק מחבריו השחקנים מחפשים דרכים שונות להתפרנס בגלל סגירת עולם התרבות בישראל. פשוט הספיק לו, והוא רוצה הביתה.
"אני במין כלוב של זהב כזה", הוא אומר בשיחת טלפון מפראג. וממהר לסייג: "אולי כלוב זו מילה מוגזמת. הכל בסדר והכל כיף, אבל דברים נתקעים. הייתי אמור לחזור כבר לפני כמה ימים ועכשיו אני עדיין בצילומים, אני אמור לסיים עוד כמה ימים בתקווה שהכול יעבור בשלום".
למה יש עיכובים?
"עושים עכשיו בדיקות קורונה ומספיק שמתגלה חיובי אחד או אפילו גבולי, זה מעכב וזה מעצבן קצת. מאוד נעים כאן וההפקה מצוינת, אבל זה שאתה נשאר בניגוד למצופה זה לא הכי נעים".
אתה בודד שם?
"זה משתנה. בימים הראשונים היה את דובל'ה גליקמן ויגאל נאור שמשחקים גם כן בסרט, והיה מן הווי של ישראלים. היה נחמד והעיר מאוד יפה ומעניינת. אבל יש ימים של יותר בידוד. עכשיו החברים לאט לאט הולכים, כי אנחנו לקראת סיום הסרט".
גבאי בן ה-73 מצטלם לסרט חדש של HBO שיעסוק בהסכמי אוסלו. החברה שמפיקה את הסרט שייכת לסטיבן שפילברג, אבל הבמאי והמפיק ההוליוודי לא הגיע לשם בעצמו. גבאי מגלם בתפקיד אורח את נשיא המדינה וראש הממשלה המנוח שמעון פרס. "זה על הכיפאק לשחק את פרס. זה אומנם תפקיד אורח בסרט אבל משמעותי", הוא אומר.
איך התכוננת לתפקיד?
"אני רוצה להיות אותנטי. יש צוות טוב של איפור שמאפר אותי די דומה לפרס, אבל אני לא רוצה לעשות חיקוי שלו, כי יש חקיינים יותר טובים ממני. אני רוצה לקחת את האישיות של פרס ולעשות את הפרס שלי".
ואיך הפרס שלך?
"אני לוקח קצת מהאישיות, קצת מצורת הדיבור וקצת מהחשיבה. הוא דמות סמכותית, לפחות בהקשרים של הסרט הזה. הוא מאוד שקול".
"'שטיסל' היא כמו נס. כולם אוהבים אותה"
כאמור, גבאי הוא לא הישראלי היחיד על הסט של "אוסלו" - לצדו משחק גם דובל'ה גליקמן, ונדמה כי בשנים האחרונות השניים מצטלמים יחד ליותר ויותר פרויקטים. מלבד הסרט הזה, הם השתתפו יחד גם בסדרות "שטוקהולם" של כאן ו"שטיסל" של yes, שם הם מגלמים אחים. "דובל'ה הוא חבר", אומר גבאי, "הוא איש חם מאוד, אתה רואה את זה על המסך. יש לו חום והומור וחיות לא מתאמצת. הוא פרטנר נהדר ואיש מקסים וזה עובר לדמויות שלו. התפקיד שלו ב'שטיסל' הוא אחד הטובים, אם לא הטוב ביותר שלו".
ואתה מגלם את האח הקצת רע שלו.
"לא יודע אם 'רע' זאת המילה, אבל זו דמות של אדם מאוד ציני ואגואיסט. הוא תאב בצע, רואה רק את עצמו ולא רואה את הסביבה, אבל אני חושב שיש בו משהו כן ואנושי".
"שטיסל" נחשבת לאחת הסדרות הישראליות המצליחות של השנים האחרונות. שתי העונות הראשונות של הסדרה, שעוסקת בעולם החרדי בשכונת מאה שערים בירושלים, זיכו אותה בפרסים, והיום (א') היא שבה לעונה שלישית אחרי היעדרות של חמש שנים. "הסדרה הזאת היא כמו נס", אומר גבאי, "מאחר והיא משודרת גם בנטפליקס, המון אנשים רואים את זה ואוהבים את זה, איפה שאני לא הולך - גם כאן בפראג. יש גם ציפייה לקראת העונה החדשה, ואנשים מאוד סקרנים לראות מה יהיה. גם אני סקרן לראות איך היא תתקבל, ושומע שהיא עונה טובה".
הצילומים התקיימו בשיא הקורונה. איך היה?
"אני זוכר שחזרתי לארץ כי הופסק סיבוב ההצגות שלי בארצות הברית. באותם ימים הייתי פחות מודע, ורק עם הזמן היחס שלי לקורונה נהיה יותר רציני. בהתחלה האמנתי ש'הכול יהיה בסדר'. בזמן העבודה הקפידו על מסכות. זה המקצוע היחיד בעולם שלא יכול לעבוד עם מסכה, כל מקצוע אחר אתה יכול לעשות עם מסכה".
מתוך העונה השלישית של "שטיסל"
(באדיבות yes)
גבאי מוסיף: "אני מאוד נהנה לעבוד בסדרה הזאת, ואני מאוד שמח שמתחברים אליה כל כך הרבה אנשים מכל גווני הקשת החברתית בארץ ובעולם - חילונים ודתיים ואורתודוקסיים - זה סימן נכון. כולם אוהבים אותה כי היא מראה את העולם החרדי ומתייחסת אליהם כאל בני אדם, לא חייזרים או מוקצים שרחוקים מאיתנו. הם כמוך וכמוני, וסובלים מאותם פחדים וכאבים ויש להם אותם שמחות וקנאות".
בסדרה בולט מאוד השימוש בשפת היידיש, שמבליחה כמעט בכל משפט. גבאי נהנה מהמשחק בשפה היהודית ההיסטורית. "היה לי מורה ליידיש בשם שולם אייזנבך, שהדריך אותנו בצורה מצוינת ועבדתי איתו צמוד. הייתי כותב ומקליט, והשקעתי המון עבודה באימוץ של זה. אחרי ששולטים ביידיש אפשר לשחק בצורה חופשית, אבל לפעמים עדיין יותר קל בעברית".
חששת להידבק בחודשים האחרונים?
"לא, אבל לאחרונה התחלתי להיות יותר זהיר. אני רוצה לסיים בשלום את הצילומים בפראג ולגמור עם זה. הבעיה היא שכשאתה חוזר לארץ יש בידוד, וזה משבש תוכניות. אני אמור להיכנס לצילומים נוספים שיתעכבו בגלל הבידוד".
אתה מתכוון להתחסן נגד הקורונה?
"נראה לי שכן. אני מבין שזה אפקטיבי ובטוח, וחושב שצריך לחזור כבר לשגרה. בטח בימים הקרובים נדע יותר. אנשי מדע טרחו ועשו, ואני מאמין שעשו את זה בצורה אחראית. אלה חברות שדורשות אישורים קדחתניים ואני חושב שהגיע הזמן שנהפוך את התקופה הזאת לתקופה היסטורית שאנשים יוכלו לעבוד ולחזור למסלול".
לקראת סיום הריאיון, גבאי מבקש בעדינות ובנימוס האופייני לו לומר עוד משפט. "נפרדנו מהבמאי רוני פינקוביץ' שהלך לעולמו בשבוע שעבר. עבדתי איתו לפחות בארבע הצגות בבית ליסין והוא היה חבר. איש נפלא ואיש תיאטרון נפלא. הוא היה מבריק ועשה דרך נהדרת. הייתי בשוק מההחלטה שלו, אבל לא היה מנוס מאשר לכבד אותה", אומר גבאי. "הוא התמודד בצורה מופלאה עם המחלה שלו ואף פעם לא נתן תחושה שאתה צריך לרחם עליו ולדאוג לו, לאורך 30 שנה. זו ההזדמנות להגיד גם למשפחה שלו שההתמודדות שלהם מעוררת הערצה. נזכור את רוני באהבה כאיש יקר וכאיש תיאטרון יקר".
