הנה אתגר קטן ל-The Baker and the Beauty, הגרסה האמריקנית ל"להיות איתה", שעלתה אתמול (ב') ברשת ABC: ישראל אומנם הצטיינה בשני העשורים האחרונים בשיווק סדרות לניכר, אבל סקירה קצרה מגלה שסדרות אסקפיזם טהור שתורגמו לאנגלית לא הצליחו להתרומם ולרוב נפלו עוד לפני משוכת העונה השנייה. "חטופים", "אופוריה", "כפולים" וגם "בטיפול" - אם זה מותח או כבד או שניהם, וזה כולל אזכור אקראי של המוסד, הסדרה מחזיקה מעמד. "השוטר הטוב", "רמזור", "סברי מרנן", "האקס המיתולוגי" – פחות. כנראה שכשזה מגיע לאסקפיזם עוד יש לנו מה ללמוד מהדוד סם.
אבל למה לנחס? הפרק הראשון של "האופה והיפה" (שמגיע אחרי שהסדרה בגרסתה המקורית שודרה בערוץ 4 הבריטי ועלתה לאמזון ונטפליקס) הצליח לשמר לא מעט מהמעשייה המודרנית. זו ש"להיות איתה", לפחות בעונתה הראשונה, הצליחה לארוז בטקסט שנון ופנים יפות ולהגיש לצופה. הסיפור האוניברסלי שובה הלב של "להיות איתה" – אדם פשוט פוגש בסלבית-על, הם מתאהבים כנגד כל הסיכויים והופכים לדבר - מסופר בשפה אוניברסלית, שהיא שפת האגדות. לכן "האופה והיפה" לא נזקקה לשינויים רבים בהמרה לאמריקנית, וטוב עשתה ABC שהותירה את הדיאלוגים כמעט זהים ושינתה רק את מה שהצריך שינוי.
את המשפחה המזרחית החמה של עמוס החליפה המשפחה הקובנית החמה של דניאל גרסייה, ובמקום האורבניקה התל אביבית קיבלנו את מיאמי. ויקטור ראסוק, שמגלם את חתן השמחה, הרבה פחות חתיך מאביב אלוש (אם יורשה לי לומר), אבל המתח המיני בינו לבין נטליה קלי (נועה המילטון, דוגמנית העל) נוכח ועושה את העבודה. מישל ויינטימילה קרינג'ית להפליא בתפקיד ונסה, האקסית של דניאל, ודן בוקטינסקי נותן פרשנות קצת פחות אכזרית מזו של מארק איווניר לסוכן של נועה (למה לא לקחת את איווניר עצמו?). בכל מה שקשור בחיים של סלב-על אמיתי והפער בינו ובין האדם מהרחוב, לאמריקנים יש כמובן הרבה יותר מה להציע מלקליפת הבננה שאנחנו מתקיימים בה.
גם מהחורים העלילתיים שבדרך (אם דניאל כל כך בעניין של ונסה, למה לעזאזל הוא לא רוצה להתחתן איתה?) אפשר ורצוי להעלים עין, לפחות אם רוצים למצות את פוטנציאל הסחת הדעת והשקיעה בחלום הקליל והמתוק שהיום, יותר מתמיד, נחוץ לנמלטי הקורונה. The Baker and the Beauty מצליחה להתגשם בגרסה הטלוויזיונית לצ'יק ליט – עם עלילה מושכת על יחסים בלתי אפשריים שמתממשים כנגד כל הסיכויים, וכתיבה שמודעת ושלמה עם תפקידה כבידור נטו, מגובה בדיאלוגים שנונים ודמויות קלות לחיבוב. בדיוק הספינג' שיזכיר לכם שיש מימונה שם בחוץ.