נתחיל בבשורה הטובה: "בעלת החלומות", הטלנובלה החדשה של HOT בידור (שעלתה בסוף השבוע ל-VOD) שאמורה להצמיד אתכם למסכים הקיץ, אינה מביכה את הצופה. יש בה אומנם אלמנט מיושן, שמחזיר אותנו לימים העליזים שבהם טלנובלה לא חלמה אפילו להיות דרמה יומית, והוא העיסוק בחייהם של אנשי הכסף, סכסוכיהם מרובי סימני הקריאה, עסקיהם חובקי העולם והלו"ז המלחיץ אך המפנק שלהם. מצד שני, אין ספק שמדובר בהפקה מושקעת עם הרבה צילומי חוץ, דיאלוגים לא מביכים (ולעיתים אף חמודים) והדובדבן ההוליוודי שבראש הגלידה הקיצית הזאת - אודיה רש, השחקנית ההוליוודית שפעם הייתה ישראלית ושכולנו מחבבים במיוחד כי היא שומרת על השם הטוב שלנו בגולה.
נור (רש) היא בחורה יפהפייה שאת רוב שנותיה העבירה בחושה בסיני נטולת הקורונה. היא פוגשת בנסיבות מעט לחוצות את יהודה (דניאל ליטמן), ופותרת לו חלום רב משמעות באופן שהופך אותו לגרופי שלה. הוא מבקש ממנה לחזור איתו הביתה ולפתור חלום גם לאבא החורג שלו, מאיר (יורם טולדנו), הבעלים של רשת בתי מלון יוקרתית, שגוסס ממחלה סופנית ומוטרד מטרגדית עבר שבמהלכה נעלמה בתו, רוז, בנסיבות בלתי ברורות.
לתמונה הזאת מצטרפת גם צופית גרנט בתפקיד נירה, האישה השנייה וכנראה האמא המרשעת, שמנסה לזרז את העברת רשת המלונות לבתה, שני (אליאנה תדהר), באמצעות הצוואה המתמהמהת. פותרת החלומות, נור, נכנסת אל חשבון ההוצאות הפתוח הזה כלכלוכית, והכישרון המיסטי שלה הופך אותה לסינדרלה. כמובן שהטובים יהיו טובים, הרעים יהיו רעים, סודות איומים ילכו וייחשפו ואני רק מקווה שלא יתברר שצופית גרנט עשתה משהו לילדה המסכנה שקוראים לה רוז. בשבילי זה יהיה קצת יותר מדי.
מאז שז'אנר הדרמות היומיות תפס תאוצה, נעשה מדי פעם ניסיון כזה או אחר להמציא אותו מחדש. "בעלת החלומות" היא לא אחד מהניסיונות האלה. היא אומנם מרשה לעצמה לקרוץ קצת לדור הצעיר (ואכן האתנחתות הקומיות של משה אשכנזי בתפקיד בעלה של שני ועומר נודלמן כאחותה הצעירה, הנהנתנית והצינית, הן הדבר הכי קרוב להומור עצמי, והומור בכלל במרחב הרציני של הסדרה), אבל בגדול - "בעלת החלומות", שכתבה שירה אלון ("חצויה"), מקפידה להיצמד לנוסחה הטלנובלית שהוכיחה את עצמה: עשירים מול עניים (אפרופו, שיר הנושא הוא בביצוע של זהבה בן), אלמנט מכושף ועל-טבעי, איכויות הפקה גבוהות וקליף-האנגרים שחותמים פרקים קצרים ומהירים שמושכים אתכם אל הפרק הבא. או במילים אחרות: כל מה שצריך כדי לאוורר את המוח שלכם בקיץ הקרוב באופן לא תובעני, לא קרינג'י ולא פורץ את גבולות הקופסה - שבמקרה הזה היא קופסה סבירה, ממוזגת ופוטוגנית, בהתחשב בדרישות הז'אנר, וכנראה הכי קרוב שתגיעו הקיץ הזה לסיני.
