אלבר ממי, הסופר, הסוציולוג, האינטלקטואל והפילוסוף היהודי-צרפתי יליד תוניסיה - הלך לעולמו בפריז ביום שישי האחרון, בגיל 99.
בספריו עסק ממי רבות בקולוניאליזם, בגזענות וביחסי יהודים-ערבים, וזהותו המשולשת – כיהודי, צרפתי ותוניסאי – הייתה נושא מרכזי בחייו, בכתיבתו ובהגותו.
ספרו הראשון, "נציב המלח", ראה אור ב-1953, לאחר שהפילוסופים אלבר קאמי וז'אן פול סארטר גילו את כישורי הכתיבה שלו. ברומן הסמי-אוטוביוגרפי, הגיבור התמודד עם משבר זהות לאומי-דתי בדומה לממי. אולם ספרו הידוע ביותר היה "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש" מ-1957. סארטר כתב את ההקדמה לספר שהפך לאבן דרך בשיח האנטי-קולוניאליסטי.
ממי נולד ב-1920 בתוניסיה, שהייתה אז קולוניה צרפתית. הוא היה השני מתוך 13 אחים במשפחה היהודית ושפת אימו הייתה ערבית. הוא למד צרפתית בבית הספר הממלכתי וזכה למלגת הצטיינות, בהמשך למד באוניברסיטה באלג'יר ובסורבון בפריז, ולאחר שעבר לצרפת בשנת 1956 זכה לתואר פרופסורה מאוניברסיטה מקומית.
במהלך מלחמת העולם השנייה, עם פלישת צבא גרמניה לתוניסיה, נשלח ממי למחנה עבודה נאצי. לאחר שחרורו, הוא התחתן עם אישה צרפתייה והשניים חיו בתוניסיה, שם הקים מכון לפסיכולוגיה וסוציולוגיה, לימד ופירסם מאמרים.
למרות תמיכתו ביציאתה של תוניסיה לעצמאות, הוא עזב אותה ב-1956 לאחר שנהפכה למוסלמית. עד שנותיו האחרונות הוא הוסיף לבקר את הקולוניאליזם המערבי בכלל והצרפתי בפרט. דעותיו הובילו אותו להתנגשויות רבות עם הממשלה והממסד הצרפתיים, אך ספריו זכו להצלחה ותורגמו לשפות רבות. ממי ביקר לא אחת בישראל בכנסים אקדמיים וספרותיים, ומגוון ספריו תורגמו לעברית.
