מהרגע שנולדו - ליאם ואלין גולן הפכו למפורסמים. בגיל 6 ו-3 בהתאמה הוריהם התגרשו לעיני מדינה שלמה, והכותרות הציפו אותם מכל עבר. גם את פרשת הקטינות של אביהם הם נאלצו לספוג - ושניהם עדיין לא בני 18. אבל בשנים האחרונות עושה רושם שהפרסום של ילדיהם של אייל גולן ואילנית לוי הוא לא רק מכורך הייחוס המשפחתי שלהם, ושניהם הפכו לכוכבי רשת בפני עצמם.
"לפני שבועיים אלין הגיעה אליי בוכה", מספרת אילנית לוי בריאיון ל-ynet, "שתבין, הילדים שלי שמעו הכול מהכול - מאנשים ברחוב ועד טוקבקיסטים. אבל אלין נפגעה לפני שבועיים בגלל תגובות השנאה בטיקטוק. יש מין טרנד כזה של תגובות Hate, הילדים קוראים לזה הייטים. ילדים שלא מכירים אותה מחליטים מי היא ומה היא. פשוט העליבו אותה. פתאום זה נגע בה מאוד חזק. היא אמרה לי 'אימא, אני יכולה להבין מבוגרים שרוצים להרגיש טוב דרך טינופת בגלל שהם מתוסכלים, אבל אני לא מצליחה להבין למה ילדים עושים את זה'".
ומה אמרת לה?
"תראה, אני לא מאמינה שיש דבר כזה בכלל ילד רע. אני מבינה שיש ילד שלא מבינים לליבו. והיא צריכה להבין שאם זה המקום שהיא רוצה להיות בו, כלומר מפורסמת ולבלוט ביוזמתה - היא תספוג את זה כל חייה בגלל שהיא הבת של. אי אפשר להתפרסם ואז להתלונן על תגובות. אי אפשר להגיד 'לא הבנתי לאן אני הולכת'. את צריכה לדעת את כל הפרמטרים מסביב. היא צריכה להיות מוכנה לזה".
היא יכולה לקחת את העלבון למקום טוב לדעתך, לשמש דוגמה לאחרים למשל?
"אני חושבת שכן. בתחילת הקורונה בכותרות היו סיפורים מזעזעים על רצח נשים. היא באה אליי וביקשה אישור לעשות סרטון על זה. היא איפרה את העיניים שלה כאילו היא קיבלה מכות. בשנייה הראשונה לא רציתי לראות את זה, זה הלחיץ אותי. אחר כך אמרתי לעצמי שזה מה שאני מדברת איתם כל השנים. זרמתי איתה, זה היה לה מאוד חשוב".
אלין כבר בת 14 עם רבע מיליון עוקבים בטיקטוק, ומאחוריה גם שני שירים שהוציאה יחד עם אביה, אייל גולן, ועושה רושם שמדובר בעניין של זמן עד שתפרוץ החוצה מהרשתות החברתיות.
"לא קל לי", אומרת לוי בחשש, "אני קצת מפחדת מזה. תראה, אני יודעת מה גידלתי ועבדתי קשה בשבילו, אבל אני מפחדת על הנשמות שלהם. הכנתי אותם לעולם, הם עברו בגיל צעיר דברים שאנחנו הכרנו רק כשהתבגרנו. הם יודעים הכול מהכול".
עכשיו זאת בחירה שלה. היא הוציאה כבר שני שירים עם אבא שלה.
"אני זורמת, אבל במינונים מסוימים. יש הצעות מגופים שונים ואני לרוב לא מסכימה. אלין צריכה ליהנות מזה שהיא ילדה. היא חיה בבית שכל היום יודעים מי בן הזוג של אימא ומי בת הזוג של אבא. זה מלחיץ אותי וצריך להיות מינון. ילד בגיל נעורים לא באמת יודע לקרוא את המצבים ולהבין אותם, ואתה צריך להיות שם. אני יודעת את מפחי הנפש שאפשר לעבור, אני יודעת כמה מילים יכולות להיות סכינים בלב. לגבי השירה - כל עוד היא רוצה, ואם זה עם אבא שלה - הוא יודע בדיוק כמוני שזה עניין של מינון, וצריך להגביל, אבל מצד שני אני גם לא רוצה לאסור עליה מדי, כי אז היא תרצה את זה יותר. אז אני משחררת, אבל בהגבלה".
איך הסתדרת עם הילדים בסגר בקורונה?
יש כאלה שאמרו 'הכרתי מחדש את הילדים שלי'. אצלי לא הייתה הארה כזאת. לא היה משהו שאני לא מכירה. הבית שלנו כמו רכבת, תמיד יוצאים ונכנסים ילדים, אז בתקופת הסגר זה לא היה אבל עכשיו זה חוזר לאט-לאט. הפחד היחיד הוא שאין מסגרת לימודית. מדובר בילדים ובני נוער. אחרי הרבה זמן קשה להחזיר אותם לתלם".
"אני שונאת להגיד אישה חזקה"
לוי בת ה-38, נמצאת בתודעה כבר כמעט 20 שנה אחרי שזכתה בתחרות מלכת היופי בשנת 2001. לאורך הקריירה הארוכה שלה היא הגישה תוכניות טלוויזיה, שיחקה בסדרות טלוויזיה ועשתה כמעט הכול מהכול - אבל משום מה היא עדיין חוששת ללכת לאודישנים. כך לדוגמה, כשרצתה להשתתף בסדרה "ג'ודה", שעונתה השנייה עלתה ב-HOT (ימי חמישי, 20:15, HOT3, VOD, NEXT TV), היא חזרה למקום שהיא הכי פוחדת ממנו - האודישן.
"אני מובכת. אני לא טובה במבחנים האלה", היא מסבירה, "אני כל הזמן חושבת בראש מה חושבים עליי. אני שונאת אודישנים, זה המעמד הכי מביך בעיניי. אני חסרת ביטחון, אני חושבת שהפחד שלי הוא מימים ימימה. מהרגע שאני מקבלת את התפקיד - חוסר הביטחון נעלם. זה רק באודישנים".
ואיך נולד התפקיד בסדרה של ציון ברוך, ובכלל, מה לך ולערפדים? קצת מפחיד, לא?
"הסדרה מפחידה כן, ספק אם אני יכולה לצפות בה (צוחקת). קודם כל הדמות של אורית, שאותה אני משחקת בסדרה מאוד דומה לי. ומצד שני - כאילו מה לי ולערפדים שזה הכי לא אני שיש".
במה היא דומה לך?
"היא אימפולסיבית ואומרת את מה שיש לה להגיד והיא אוהבת עד הסוף. היא טובת לב. מצד שני היא לא פראיירית ותמימה, אף אחד לא יכול לעבוד עליה. יש בינינו המון קווי דימיון, כשקראתי את הטקסטים שלה מול ציון ועמוס תמם, לא הייתי צריכה שיסבירו לי על הדמות. הבנתי מה עושים, מה היא חושבת ואיך היא חושבת".
חששת לשחק בסדרה כזאת? זה די מהפכני ולא כל כך היה בישראל.
"לא היו לי ספקות, ידעתי שאעשה את זה. ציון ואני חברים מאוד טובים ואני מכירה את מה שהוא כתב ב'ג'ודה'. הוא שיתף אותי מאיפה הסדרה הגיעה, מה מייצג עבורו הערפד היהודי. התאהבתי בסדרה לפני האודישן ופחדתי שלא יקבלו אותי. אמרתי לך, הפחד מאודישנים".
חוץ מחוסר הביטחון, מה עוד גרם לך לפחד באודישנים?
"שיסתכלו עליי שלא למדתי משחק שלוש שנים. יש לי את המקום הזה שהוא חסר ביטחון, שאת לא באמת כזאת".
כלומר שאת כאן רק בגלל הפרסום והזוגיות שהייתה לך?
"לא. אם יש משהו שלא חששתי ממנו לעולם זה שיגידו למה הגעתי לאן שהגעתי, איפה אני היום, ולמה אני עובדת. גם כשהייתי נשואה בפעם הראשונה. מגיל צעיר מאוד אני יודעת איך אני עובדת. לא הסכמנו לשיתופי פעולה בזמנו, בכוונה. אני זאת אני. אני בזכות עצמי ואני לא מכירה אופציה אחרת. אני אדם עצמאי. אדם חזק. יודע משהו? אני שונאת להגיד אישה חזקה, או אישה עצמאית. אני אדם חזק, מה זה משנה אם את אישה או גבר".
יש שאומרים שזה מתוך העצמה נשית, לדבר בלשון נקבה - אישה חזקה.
"אני לא אוהבת את זה. כאילו שהמובן מאליו של אישה זה חלשה. ואם היא חזקה אז אומרים אישה חזקה. אתה מצליח להבין אותי?".
תסבירי.
"בוא נגיד ככה. נגיד כשאומרים פרחה אשכנזיה. למה מוסיפים אשכנזיה? כי פרחה בדיפולט שלה היא כאילו מזרחית".
"ההורים שלי ממשפחה פרימיטיבית, גדלתי בשיא הסטריאוטיפ"
אפרופו מזרחיות, לוי יודעת היטב למה היא העלתה את הנושא. היא מעולם לא הסתתרה או ניסתה להיות מישהי אחרת והמזרחיות תמיד הייתה חלק ממנה. "אי אפשר להתבלבל במזרחיות שלי. ההורים שלי ממשפחה פרימיטיבית, גדלתי בשיא הסטריאוטיפ. יחד עם זאת, דעה קדומה אף פעם לא השפיעה על החיים שלי. ידעתי שכשאני מגיעה רואים שאני מזרחית ושאני אישה. מי שזה מפריע לו - זה שלו. היום זה אחרת, גם כי יש לי וותק ופז"מ, אבל פעם לקחו אותי רק לתפקידים קלילים כאלה, לא לתפקידים של רופאה בוא נאמר זאת כך".
אין לך צלקות אבל.
"כי אני לא נותנת לזה להיכנס אליי. זה לא מעניין אותי. כל החיים אני מתבאסת בשביל אימא שלי ומה שהיא עברה. וברור לי מה חושבים עליה ועל אבא שלי, אבל אני מסתכלת על זה ממקום אחר, לא מהמקום הבוכה. אלא מהמקום של תראי מה קורה עכשיו. והאמת שההורים שלי לא באמת סיפרו לנו כי הם לא רצו שנדע. אבל ככל שהתבגרתי שמעתי יותר סיפורים. הדעה הקדומה קיימת ואני חושבת תמיד תהיה קיימת. אנשים אוהבים לבחור את מי שדומה להם. נגיד הגעתי לישיבת תסריט, באופן אוטומטי מי שלא מכיר אותי אומר 'היא דוגמנית מזרחית' וישר חושב - 'חכמה גדולה היא לא'. אם הייתי נפגעת מזה הייתי עסוקה כל החיים ברעשי רקע. אני לא אוהבת להוליך את חיי בגלל רעשי רקע, בסוף נופלים לתהום מהשטויות האלה".
"זה שאני ימנית ואלירז ימני – לא אומר שאין בינינו מחלוקות"
בשנתיים האחרונות לוי נשואה לאלירז שדה, מי שהיה בן זוגה בעשר השנים האחרונות. שדה הפך למזוהה פוליטית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם הצד הימני של המפה הפוליטית. זה כולל פעילות ענפה בטוויטר וכזכור גם הנחיית קמפיין הבחירות של הליכוד בערוץ האינטרנט של המפלגה.
"אלירז כן שולף ציפורניים", מסבירה אילנית את עמדתו של שדה בכל הקשור למזרחיות. "אני מסבירה לו - אתה נשאר עם האנרגיה הרעה והשליליות, ולא קורה שום דבר טוב".
יכול להיות ששליפת הציפורניים שלו מגיעה כי זה מתאים לאג'נדה של ראש הממשלה נתניהו? אלירז תומך בו בצורה מוחלטת.
"כל דבר שהוא יגיד מהמקום של המזרחיות תמיד יהיה בקונטציה של ביביסט. ובכלל, כל דבר כאילו יהיה מהמקום של ביבי. הוא בעד ביבי, הוא לא מסתיר את זה, אבל יש לו עוד הרבה דעות. לא כל מה שהוא חושב זה בגלל ביבי. מי שמסתכל על הטוויטר של אלירז, לא משנה מה הוא יכתוב, תמיד יראה ביביסט, ליכוד, שמאל וימין. אם הוא כותב מדם ליבו על בתי המשפט, וזה בכלל לא קשור לימין או שמאל אלא כי הוא בעצמו עבר דברים אישיים עם מערכת המשפט, דברים שאנשים לא יודעים, עדיין יגידו שזה בגלל ביבי. ובכלל - זה לפי התדמית שמנסים לצייר. אתה לדוגמה, מרוקאי ונולדת בבאר שבע - אתה חייב להיות זה שמצביע לביבי. למה אם אתה מזרחי אתה חייב להיתפס ביביסט? מגדירים אנשים בנשימה אחת. אבל את זה כולם עושים את זה. גם אני עושה את זה. אני מרביצה לעצמי תוך כדי שאני עושה את זה. ומנסה להימנע מזה".
כמה העיסוק הפוליטי משפיע עליכם בבית?
"אנחנו אוהבים להתפלפל, זה שאני ימנית ואלירז ימני – לא אומר שאין בינינו מחלוקות. אנחנו מתווכחים על הדרך".
ומה דעתך על טיפול הממשלה במשבר הקורונה, ובכלל?
"אני ימנית מיואשת שמאוכזבת מכל המדינה, לא רק מהממשלה, אלא מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. קשה לי מאוד עם המנהיגים שלנו. לא רק עם ביבי, אני חושבת שהם הלכו לאיבוד. אני תמיד מנסה להבין, לא הגיוני שהם לא רוצים לעזור לנו. אתה מגיע למצב שאתה אומר 'אתם עושים לנו בכוונה? תראו מה קורה, תעזרו לעם שלכם!'".
בבחירות הבאות למי תצביעי?
"אני בדילמה מטורפת. הצבעתי נתניהו ואני לא חוששת לומר את זה. נגיד יש פעמים שאני הולכת לסטים וכאלה, יש עליי פרצוף עקום בגלל שהצבעתי לו. אומרים לי 'הנה ביבי שלך, תראי מה הוא עושה'. אז אני אומרת 'אם השמאל יהיה פעם בשלטון אני אחזיר לך'. אין לי בעיה עם זה, יש הערות. הם חושבים אחרת, אחלה. אני מאמינה שכולנו רוצים את אותו הדבר, רק שהדרכים שונות. אבל יש אווירה לא טובה, אני לא יודעת מה קרה לנו".
אחד האחראים לזה, בין היתר הוא נתניהו, לא?
"ונתניהו לבד בכנסת? 119 איש הם נופת צופים ונתניהו הוא השטן היחיד? יאיר לפיד מפיץ את אותה שנאה וגורם לאותו פילוג. יצא לי לפגוש ולדבר עם חברי כנסת ושרים שכן מרגישים את העם ורוצים לעשות שינוי אמיתי, אבל אין להם מספיק כוח ואת הפרטנרים הנכונים לעשות את זה. יש להם כוונות טהורות והם לא מקבלים את הבמה הראויה.
"תראה, כשהתחילו ההפגנות בגלל הקורונה, הזדהיתי איתן, וגם הייתי הולכת אם לא הייתי בתקופת צילומים עמוסה ופחדתי להיכנס לבידוד. אבל פתאום אחרי כמה הפגנות זה הפך להיות קרבות רחוב של שמאל וימין. למה? כי האופוזיציה עולה לכנסת ומנכסת לעצמה את ההפגנה, הם אומרים 'אתם הימין לא תשתיקו אותנו בהפגנות'. למה? למה אתה שולל ממני כימנית את זה שההפגנה היא גם שלי, למה אתה מחליט שזאת הפגנת שמאל נגד ימין? נכון, ביבי מפלג אבל יש מהצד השני גם. מישהו חזק צריך להגיד - 'פוס. אני לא משחק את המשחק הזה יותר'. להגיד ביבי, זה אחלה, נכון, הוא לא תמים, הוא משסה ומפלג, אבל הצד השני משסה ומפלג גם כן. אני ימין ואני מאוכזבת מכל הצדדים".
אלירז לא יתבאס עליך שאת מדברת ככה על נתניהו?
"הוא יודע מה שאני חושבת".
"מה איתנו ההורים, הסרנו אחריות מהילדים שלנו ומעצמנו?"
את הכותרות בימים האחרונים לא תופסת רק הפוליטיקה ומגיפת הקורונה אלא גם הפרשה המטלטלת באילת, בעקבותיה המשטרה עצרה 14 חשודים באונס קבוצתי בנערה בת 16.
"עוד לא עיכלתי את הסיפור הנוראי הזה", אומרת לוי. "אני שומעת את כולם מדברים על המספר 30, מה זה משנה? זה באמת משנה? אם זה 15 או 12 או 17? מה זה משנה? זה נורא מעצבן אותי שנתפסים על המספר, מה זה משנה בכלל? אונס זה רצח!".
"האנסים המסריחים האלה צריכים לקבל מאסר עולם", לוי ממשיכה בכעס, "הנשמה של הילדה הזאת הלכה, לא משנה כמה טיפולים היא תעבור, הילדה הזאת הלכה. הנמושות האלה, חלאות המין האנושי האלה רצחו ילדה וזה לא משנה אם זה שבע או 30. הם פשוט רצחו אותה ויושבים אנשים ומתעסקים אם היא הזמינה אותם לחדר שלה. זה מה שחשוב אם היא הזמינה? הענישה חייבת להיות הרתעתית. רונן ביטי, שהורשע בעבירות מין בקטינות, מקבל תשעה חודשי עבודות שירות, אז למה שהוא לא ימשיך? איפה הרתעת אותו? איפה עשית לו צלקת שמבהירה היטב - את זה לא עושים? וזה גם קשור לחינוך, לא רק להרתעה. מה איתנו ההורים, הסרנו אחריות מהילדים שלנו ומעצמנו? אז אוקיי, יש משרד החינוך ורשויות, אבל איפה האחריות שלנו?
"אחת הטראומות שלי הייתה כשראיתי את הנערים חוזרים מהפרשה באיה נאפה וההורים מחאו כפיים. ההורים האלה היו צריכים לקבל אותם עם סטירה מצלצלת ושלא יראו אור יום לתקופה. שיקבלו עונש חמור! למה הבאנו ילדים? כדי שהעולם יגדל אותם ויגיד להם מה טוב ומה רע? אנחנו צריכים לחנך. צריך לדבר על האחריות ההורית, גם אם זה לשבור שיניים ולדבר על דברים שלא דיברו איתנו. אימא שלי לא דיברה איתי על דברים כאלה. ואתה יודע מה? הפחד היותר גדול הוא על בנים, כי בנות יודעות שיש חיות בחוץ, ובנים – אף אחד לא מלמד אותם איך להתנהג לאישה".
כשהמילים האלה באות ממך זה משהו אחר. בכל זאת, בעלך לשעבר אייל גולן נחקר בחשד ליחסים עם קטינות. התיק אומנם נסגר אבל בכל מה שנוגע ליחס לאישה - דבק בו כתם.
"זה לא מעניין אותי מה יגידו. אני הורה שיודע שקרה משהו שצריך לטפל בו. וכן, אייל ישב ושבר שיניים והסביר לילדים מה הוא עשה. איפה הוא טעה. הוא אמר טעיתי. אז קרה משהו מביך, ואסור לדבר עליו? אין מצב. לא ניתן לילדים להשלים את פערי המידע לבד. ואוי ואבוי לבן או לבת נוער שמשלימים לבד מידע. אז אני אומרת את הדברים במודע. במקרה של הגרוש שלי, לצערי הרב המון גברים התנהגו בדיוק כך, וזאת הבעיה, יש את המשחק של פלילי או מוסרי – מי שטעה שיגיד טעיתי, אף אחד לא מושלם, יש מלא אנשים שגדלו עם פערי מידע. אי אפשר להתעלם מהנושאים המגעילים. יכולתי להתעלם, כאילו עדיף שלא תדברי".
מה זאת אומרת?
"אנשי יחסי ציבור היו אומרים לי לא לדבר על זה, כי אפשר לתפוס אותך במילה. אני לא מרגישה אחריות על מה שנעשה. וכן, כל מה שנעשה צריך לדבר מול הילדים. להסביר. להגיד למה זאת הייתה טעות. זה לא עקב אכילס שלי. אני לא מפחדת מהנושא הזה".