זדנק אורנשטיין (אורנסט) היה בן 14 בלבד כשכתב את שירו "אשר שקע" בבית הילדים בגטו טרזין. לעומת שירים אחרים שנכתבו באותו בית ילדים מפורסם ונאספו על ידי חנה וולאוורוקובה לספר "אין פרפרים פה: ציורים ושירים של ילדי גטו טרזינשטדט" בתרגומה לעברית של לאה גולדברג, שירו של זדנק אינו מדבר באופן ישיר על החיים בגטו, אלא עומד בפני עצמו כשיר אהבה וכמיהה לזיכרון אחר, טוב יותר.
זדנק נשלח לטרזין בסוף 1942 והיה מאוד פעיל בחיי התרבות של חברת הילדים בגטו. הוא כתב בעיתון הילדים, הופיע באופרת הילדים "ברונדיבר" וכתב שירים. לאחר שנתיים בגטו גורש אל מחנה אושוויץ-ביקרנאו. עם סיום המלחמה, חזר הביתה והמשיך ללימודי משחק בקונסרבטוריון של פראג והשתלב בחיי התרבות המקומיים, ובנה לעצמו קריירה מרשימה בתאטרון ובקולנוע. הוא נפטר ב-1990.
המילים בהן תיאר את עולמו הפנימי ב"אשר שקע" מציגות עלם צעיר ובוגר המנסה להיאחז ב"בדיית האהבה שהייתה ושקעה" בזמן שהעולם בחוץ מתמוטט במהירות והגטו סוגר עליו. אך השיר גם עומד בפני עצמו כיצירה מופשטת, ללא סממן מובהק לכך שנכתבה דווקא בתקופת בשואה - מלבד התיעוד ההיסטורי.
כחלק מפרויקט "זיכרון פוגש אומנות" של המוזיקאי אפי שושני וההיסטוריונית רחל אורנשטיין לציון יום השואה, שירו של זדנק זוכה לביצוע של משי קלינשטיין ולקליפ מיוחד. על הלחן הופקד שושני, בן לניצולת שואה, שהגיע לפני כעשר שנים לגטו טרזין והתחקה אחר שירי הילדים שנכתבו בו. במשך חמישה ימים הלחין 12 שירים, בהם "אשר שקע" של זדנק ו"הפחד" של אווה פיקובה בת ה-12, שבוצע בשנה שעברה על ידי בני נוער מרחבי העולם.
את ההשראה הוויזואלית לקליפ שאב הבמאי בן פלד מאמנית הבאוהאוס היהודייה פרידל דיקר ברנדייס שליוותה את הילדים בגטו טרזין (עד למותה בבירקנאו ב-1944). בגטו היא לימדה אותם כיצד "לשחרר ולשמר את רוח היצירתיות כמקור של אנרגיה. לעודד את הפנטזיה והדמיון, לחזק את היכולת… לשפוט, להעריך, להתבונן ולשאת את המציאות", במילותיה.
אשר שקע
מילים: זדנק אורנשטיין (אורנסט)
תרגום: לאה גולדברג
לחן: אפי שושני
אַתָּה זִכְרוֹנִי, שׁוּב, תָּבוֹא וְתַרְגִּיעַ
לִבִּי הֶחָרֵד וְתִּתְּנֵנִי צֳרִי,
תָּבִיא לְפָנַי זוֹ אֲשֶׁר אֲהַבְתִּיהָ,
תַּחֲזִיר חִיּוּכֵי לִי , רֵעִי-חֲבֵרִי !
אַתָּה זִכְרוֹנִי הַמָּתוֹק, בּוֹא סַפֵּר לִי
בְּדָיַת-אַהֲבָה שֶׁהָיְתָה וְשָׁקְעָה
אֶת זֹהַר חֶמְדַּת לְבָבָהּ שׁוּב תָּאֵר לִי.
אֱמוֹר: מְחַכֶּה הוּא כְּמוֹ אַתְּ מְחַכָּה.
סַפֵּר לָהּ, אֱמוֹר לָהּ כַּמָּה הִיא יְקָרָה לִי.
וּשְׁאַל הַאִם הִיא עוֹד חוֹשֶׁבֶת עָלַי
אֱמוֹר כִּי אַתָּה מְבִיאֶנָּה אֵלַי.
וְשׁוּבָה אֵלַי, שֵׁב אִתִּי, הַזְכִּירֵנִי-
הוֹלְכִים הִרְהוּרַי וְטָסִים לַמֶּרְחָק,
אַתָּה לְבַדְּךָ מְנַחֲמֵנִי, רוֹפְאֵנִי,
אִתְּךָ, זִכְרוֹנִי, גַּם הַצַּעַר יִמְתַּק.