לא מעט גלגולים עברה תוכנית האירוח של שי שטרן מאז החלה כ"שי בשישי" בערוץ 10, זכותה תגן עלינו (או למדקדקים, כ"אל תשאל" בערוץ 2 של סוף העשור הקודם). כשערוץ 10 התמזג עם רשת, הפכה התוכנית ל"שי בשידור", ושם הביאה רייטינג לא רע במונחי הערוץ. אמש (שבת) עלתה התוכנית בגלגול חדש בכאן, עם השם הפשוט "ערב עם שי שטרן". ובכן, מה כולל ערב עם שי שטרן? בגרסה הנוכחית, מתברר, לא הרבה.
"ערב עם שי שטרן", כאן 11
(באדיבות כאן 11)
שטרן אירח באולפן שלו את "הישראלים הכי רלוונטים ומעניינים" - במקרה הזה מוני מושונוב (שהעריכה פרגנה לו 90 אחוז מזמן הדיבור של האורחים באולפן), הספורטאית הפאראלימפית מורן סמואל, שזכתה לפני שבועיים במדליית כסף באליפות אירופה בחתירה, ועדי נוימן, דוגמנית בדימוס והיום מקימת עסק שמכשיר חרדים לעבודה בהייטק. הוא שאל אותם את "השאלות הקשות שאף אחד אחר לא מעז לשאול", וחוץ מזה היו גם פינות קומיות של הדר לוי ולאה לב, פלוס ריאיון עם דן שילון במרפסת שלו בזכרון יעקב לרגל 30 שנה למעגל. והייתה גם שיחה מבולבלת ("שיח סוגיות שמעניין כל ישראלי?") עם נציגי "הפנתרים השחורים" והנכד של גולדה. אח, אם רק החיים היו קומוניקט.
הנעלם הגדול ב"ערב עם שי שטרן" הוא כנראה שטרן עצמו. גם כשרולר הסיום עלה עדיין לא הבנתי – מי זה שי שטרן? איזו אישיות הוא מתחזק? מה הוא רוצה לומר? האם יש לו שאיפות נוספות מלבד לארח את מוני מושונוב, להקשות עליו בשאלות נוקבות כמו "מי הכי מצחיק על הסט של 'זהו זה'?" תוך שהוא מלחך את אצבעות רגליו בהכנעה? האם השיחה השטחית להדהים עם סמואל ונוימן (או להבדיל, עם דן שילון) על נושאים שאפשר היה להוציא מהם קצת יותר ג'וס היא פסגת השאיפות שלו? שם הוא זורח? האם הוא לא משעמם את עצמו למוות עם התכנים שהוא עצמו מייצר?
אם אני לא טועה, את המוניטין שלו קנה שטרן בזכות היותו סוג של סאטיריקן חתרני, מעין עלי ג'י למעוטי יכולת, שמניח על השולחן את מה שלאף אחד אין אומץ לשאול או להגיד באופן שמעמיד אל הקיר את המרואיין שלו, לרוב מישהו שצריך לתת איזה דין על משהו. אין מנוס מלהניח שבכל תחנה ששטרן עבר מאז תחילת דרכו הוא השאיר קצת מאבקת האומץ שלו. עכשיו, בגלגול הנוכחי שלו בערוץ הציבורי - דווקא המקום שאולי יאפשר לו את החופש הגדול האמיתי - נשאר רק מראיין נמרץ יתר על המידה שעושה סוג של "המעגל" (30 שנה אחרי, כן?). הוא מדלג בתזזיתיות ממרואיין אחד לשני - לא כדי להקשיב להם, חלילה, הרכבת הזאת כבר יצאה - אלא כדי להרים למשפט הבא שלו. אפילו החיטוט בשיחה בניסיון לדלות ממנו איזו אמירה פרובוקטיבית נעלם, והאומץ והאבחנה של שטרן בראיונות החוץ הפכו במקרה הטוב לגיחוך בריוני.
המציאות מספקת כל כך הרבה חומרי גלם לסאטירה אפשרית של שטרן. הסגנון שלו כבר מזמן לא אנרכיסטי או מפתיע אבל הוא עדיין יכול להביא נקודת מבט מרעננת, אם ירצה להחזיר את שטרן הישן למסך. אבל בשלב הזה נדמה שמה ששטרן רוצה הוא פשוט לשבת מול המצלמה, להתענג על היותו "מנחה", להתגלגל בפריים טיים, לרחרח את בתי השחי של המרואיינים שלו ולעשות טלוויזיה מתישה ומיושנת, עם שטיק שהתרוקן מתוכן כבר מזמן מבלי שהוא עצמו הבין שזה קרה. אם בתאגיד ישנו מבוגר אחראי, אולי עוד לא מאוחר מדי לחזור לחדר הסקיצות.
