לפני חודשיים HBO Max שיחררו את "ליגת הצדק: גרסת סניידר" ובכך שמו קץ לסאגה ארוכת השנים אודות יצירת המופת האבודה וחזונו האותנטי של האומן. מי שצפה בארבע השעות גדושות המעללים המסוגננים והסינתטיים של גיבורי-העל, הספיק מאז להתאושש, ומחכה למנה נוספת של האנדרסטיימנט הסניידרי, צפוי להפתעה: סרט זומבים באורך שעתיים וחצי שנקרא "צבא המתים" (Army of the Dead) שעולה היום (שישי) בנטפליקס.
צבא המתים – טריילר
"צבא המתים" הוא לא רק סרט שאפתני במסגרת הז'אנר, אלא מהלך הפתיחה ביקום הזומבים המתוכנן של נטפליקס שבראשו סניידר עומד כעת. אם AMC ניזונה כבר עשר עונות מ"המתים המהלכים" וסדרות הספינאוף שלה, אז למה לא נטפליקס? את תשוקתם הבלתי נדלית של הצופים לגופות נרקבות, לאנשים הנתונים במצור של מפלצות ולדילמות מוסריות שנפתרות בירי כדור למוח, נטפליקס תשמח לספק עוד שנים קדימה. לשנה הבאה מתוכנן סרט פריקוול לייב אקשן המתרחש באותו יקום ושיקרא "צבא הגנבים", ועוד סדרת אנימה (סניידר אינו צפוי לביים אף אחד מהם).
עבור סניידר זוהי סגירת מעגל המחזירה אותו לסרט הקולנוע הראשון שביים ב-2004, ושהיה עיבוד מחדש (תוך שינוי רדיקלי) לקלאסיקת הזומבים של ג'ורג רומרו "שחר המתים" (1978). היה זה, במובנים רבים, סרטו הפשוט ביותר של סניידר עד היום. הפחות מסוגנן, הפחות יומרני, ויש שיאמרו גם הטוב ביותר.
המעריצים המושבעים של רומרו נותרו מסויגים: הזומבים המדשדשים הוחלפו בזומבים זריזים ומזנקים. הסאטירה של רומרו אודות זומבים כמטאפורה בבשר המת לצרכנים בחברת השפע (במרכז העלילה מצור על קניון), הוחלפה בדגש דרמטי על אובדן ואפשרות גאולה של הגיבורים. "צבא המתים" הוא פיתוח והקצנה של מה שנעשה בעיבוד מחדש ל"שחר המתים". כאן יש זומבים "פושטיים", ופיקוד זומבי עם כישורי תכנון, כוח על טבעי, מנעד רגשי, יכולת תקשורת ופיקוד. עוד כמה צעדי התרחקות מנקודת המוצא של מפלצות קניבליסטיות ונטולות בינה.
סניידר הוא במאי שנוי במחלוקת. הוא נוטה לעבד קלאסיקות – כמו סרטו של רומרו, או קומיקס מוערך ("300, "השומרים", באטמן וסופרמן). הוא ניגש למקורות אלו בהתלהבות של מעריץ מושבע, בעודו כושל בשגיאות קונספטואליות בהבנתם (בעיקר ב"השומרים" ובסרטי גיבורי העל שלו). הוא מתמכר לפטישים הסגנוניים שלו: הפלייליסט הסניידרי הבנאלי, העיצוב החזותי ההיפר מסוגנן, הסלואו מושנים הארורים, אי היכולת והרצון לקצר ולהדק היכן שהדבר נדרש.
ב"צבא המתים" סניידר משמש לא רק כבמאי אלא גם כתסריטאי-שותף, מפיק וצלם. החולשות שלו ניכרות בסרט אך אינן מכשילות אותו. הסרט ארוך מדי ואינו מצליח לעבוד באופן מספק בקווים העלילתיים שאמורים לעורר תגובה רגשית. יחד עם זאת כסרט זומבים הוא מתון מבחינת הפוטנציאל ליומרה פסאודו-אינטלקטואלית, ואין לו את העיצוב הממוחשב והמסוגנן שחונק כל פריים. זהו בידור מספק ביותר עבור חובבי סרטי זומבים שאינם שומרים על נאמנות פנאטית לזומבים של רומרו.
העלילה מתחילה עם העברה של מטען צבאי מאזור 51, ובו "זומבי-אלפא" שיכונה "זאוס" (ריצ'ארד סטרון). תאונה מובילה לשחרורו, ומשם קצרה הדרך להגעתו ללאס ווגאס, והתפרצות מגפת זומבים בהנהגתו. על רקע כותרות הפתיחה אנו רואים סיכום אירועים מדמם וראוותני של השתלטות הזומבים על העיר (לצלילי, איך לא, "ויוה לאס ווגאס"). אוסף של רגעים מדממים בהילוך איטי המציגים את המלחמה בזומבים והישרדותם של האנשים שעומדים להיות גיבורי הסרט. אירועים אלו יהיו הבסיס למה שיפותח בסדרת האנימה Army of the Dead: Lost Vegas. נדמה כי הפתיחה שואבת לא מעט השראה מהפתיחה המוצלחת והמצחיקה יותר של "ברוכים הבאים לזומבילנד" (2009).
לאחר הכותרות מתגלה המצב הנתון. לאס ווגאס הוכרעה, אנשיה נקטלו, ברחו או הפכו לזומבים השולטים בה כעת. היא נתחמה בגדרות ועומדת להיות מופצצת עוד ימים ספורים בנשק גרעיני. אך העיר ההרוסה, המקדש החרב של הקפיטליזם הרקוב, מכילה גם אוצרות הממתינים למי שיעז להיכנס פנימה.
סקוט וורד (דייב באטיסטה) הוא שכיר חרב שהרג את אשתו בעודה הופכת לזומבית, ועשה זאת לנגד עיני בתו קייט (אלה פורנל). הבת עובדת במחנה פליטים של תושבי ווגאס שנמלטו והאב הופך המבורגרים בדיינר עלוב. בין השניים שורר נתק. אך אז סקוט מקבל הצעה מאיש העסקים בלייט טאנאקה (הירויוקי סנאדה) – לחלץ מכספת קזינו 200 מיליון דולר במטרה שסקוט, והחברים בקבוצה שאותה יאסוף למטרה זו, יחלקו ביניהם 50 מיליון. סקוט לוקח עליו את המשימה בתקווה ש-15 מיליון הדולר הצפויים לו יעניקו לבתו את העתיד שעליו היא חולמת. אופן התפתחות הדברים יוביל לצירופה של הבת למשימה, ולציר עלילתי מרכזי אודות אפשרות הפיוס בין השניים.
סקוט מגבש חבורה של "טיפוסים" שטוחים למדי כמו לוחם מיומן עם תואר שני בפילוסופיה, מכונאית קשוחה וטייסת מסוק סרקסטית בגילומה של טיג נוטארו. ערב רב של טיפוסים, עם ייצוג גזעי ומיני מגוון בהתאם למתחייב מדרישות האלגוריתם של נטפליקס. וגם לא מעט חומר אנושי לנשנוש עבור הזומבים.
העלילה היא קומבינציה של סרטים טובים יותר. "צבא המתים" מנסה להיות הרבה דברים ביחד, אולי מתוך מחשבה שהגודש יסיח את דעת הצופים מכך שאף אחד מהם לא נעשה באופן טוב במיוחד. בדיחות הזומבים לא נורא מצחיקות או מקוריות (כמו ב"מת על המתים" או "זומבילנד"), אלמנט הגאולה של יחסים משפחתים על רקע האפוקליפסה לא עובד כמו ב"מלחמת העולמות" (2006) של ספילברג, השוד מתוך כספת בלאס ווגאס אינו מלוטש כמו ב"אושן 11" (2001) (וכמובן שאין כאן דמויות או שחקנים כריזמטיים בקליבר שהיה בסרטו של סודרברג), ומהלך העלילה של חילוץ אנשים הלכודים בסביבה גדושת מפלצות לא מדגדג את מכונת האקשן והמתח המושלמת שהיה "שובו של הנוסע השמיני" (1986) של קמרון. גם אם הסרט מספק בידור הולם לצרכיו של קהל היעד, לא יפתיע לגלות שאין כאן קלאסיקה שתשרוד לנצח. האם באמת הייתה סיבה להניח ששיתוף הפעולה בין סניידר לנטפליקס יביא לתוצאה טובה יותר?
