את הפעם הראשונה שלו הוא לא ישכח. אחרי אודישנים רבים, עדן בכר, רק בן 27 - הפך למתופף במופע הדגל של סירק דה סוליי. "זה היה במלאגה. אני אפילו זוכר את התאריך, תשעה באוקטובר", הוא מספר בריאיון טלפוני מספרד, "הייתי אחרי מלא חזרות ואימונים. בנוסף לכל הדברים שצריך לזכור במופע, הייתי צריך להתאפר וזה בעצם היה המכשול העיקרי, כי לתפוף אני יודע - להתאפר פחות. יש כל כך הרבה דברים שצריך לשים אליהם לב בהופעה. והייתי מאוד לחוץ, אבל אני יודע לנתב את הלחץ הזה למקום חיובי ולא למקום של איבוד שליטה".
מה היה הרגע הכי מלחיץ?
"יש בהופעה קטע סולו שלי, שאני מתופף לבד באמצע הבמה. זה היה משהו שלא חוויתי מעולם. אני, מנגן לבד מול 2600 איש בספרד. לא הרגשתי את הדבר הזה אף פעם לפני כן".
בכר, יליד חולון, שירת בצבא בתזמורת צה"ל, נחשף למופע של סירק דה סוליי בפעם הראשונה כשהיה בן שמונה. אבא שלו הראה לו את המופע ב-DVD ואחרי שבע שנים הוא כבר טס לראות אותם באמסטרדם, ואז לפני ארבע שנים - נוצר החיבור והקשר - שהוביל אותו להיות הישראלי היחיד במופע KOOZA של הקרקס המפורסם. "אני זוכר שהם הופיעו בהיכל מנורה מבטחים, והיה לי קשר עם המתופף דרך חבר משותף. נכנסתי מאחורי הקלעים וזאת הייתה הפעם ראשונה שראיתי מה קורה מאחורי הקלעים במופע בסדר גודל כזה, וזה היה פשוט מעורר השראה. אמרתי לעצמי - 'יום אחד אני אעבוד במקום כזה'. באותו רגע למעשה קיבלתי את ההחלטה שאני רוצה להיות שם".
אבל הדרך לשם לא הייתה קלה. בכר עבר ארבעה אודישנים עד שהתקבל, אחד מהם היה בקנדה. "מה שקרה לי לא קורה הרבה. זה היה אתגר לא פשוט והרפתקה לא קצרה כדי להגיע לסירק דה סוליי. עברתי ארבעה אודישנים לארבעה מופעים שונים. לקח לי הרבה זמן, אבל בסוף זה השתלם". לפני כחצי שנה הוא סוף-סוף קיבל את התשובה החיובית. "כשהגעתי לפה כולם הכירו אותי כבר".
איך זה קורה?
"לפני שמצטרף מישהו חדש שולחים מייל עם תמונה וסיפור קצר עליו. אז כשהגעתי כולם אמרו לי 'אתה המתופף החדש' ואיחלו לי בהצלחה. זה גורם לך להרגיש טוב".
ועכשיו כשאתה שם, איך הייתה קבלת הפנים?
"אנחנו נמצאים כל הזמן ביחד בצורה מאוד אינטנסיבית. ככה שגם החיבור שלי אליהם היה די מהיר, זה קורה מאוד מהר".
אתם מדלגים ממקום למקום, ספר קצת מה עובר עליך בזמן הזה?
"כל עיר שאנחנו נמצאים בה היא סיפור שונה לגמרי. לצורך העניין בסבליה שבספרד עבדנו במשך שמונה שבועות, במדריד 12 שבועות. בצרפת אנחנו אמורים להיות שישה שבועות ובכל שבוע יש תשע הופעות. לכל אחד יש או חדר אישי או דירות שאנחנו חולקים. אנחנו אף פעם לא גרים כולם ביחד באותו החדר. בזמן הפנוי אני אוהב לטייל בעיר, להתאמן מוקדם, לדבר עם המשפחה, לנוח לישון טוב ולאכול טוב".
זה לא קשה לך?
"אתה בסירק דה סוליי במאה אחוז. אני רואה בזה דבר חיובי ולא מגבלה. זה משהו שאני אוהב לעשות ויש כאן את כל הדברים שמאפשרים לי לחיות את החיים האופטימליים כמוזיקאי. אני נהנה מכל רגע. לי זה בכלל עדיין מרגיש כמו חלום להיות פה. כן עבדתי קשה וכן הגשמתי את החלום להיות כאן, זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי".
אז אחרי שטייל במשך חצי שנה - בכר צפוי לחזור הביתה, לא כדי לשבת עם המשפחה, אלא לסיבוב הופעות שלם שיימשך לאורך חודש יוני בפארק הירקון. "אני בעיקר מצפה להגיע לתל אביב, זה משהו שאני מאוד מחכה לו. זאת גאווה להגיע לישראל לעיני כל המשפחה והחברים".
כמה החברים במופע מתעניינים לקראת הביקור?
"יש הרבה אנשים שרוצים להביא את המשפחות שלהם לישראל ושאלו אותי אם זה מסוכן. יש כאן כל מיני שאלות שציפיתי להן, אני מרגיע את כולם ואומר להם שתל אביב עיר מדהימה ואנחנו מגיעים בזמן המושלם. אני מוצא את עצמי שגריר ישראל. ובלי קשר לביקור - נושא הישראליות שלי עולה די הרבה, למשל כשהיינו במדריד בחנוכה, הם חגגו לי פה כדי שתהיה לי הרגשה ביתית. יש כאן אנשים מ-24 מדינות שונות, והם עושים סוג של סלט מהחגים של כולם. סתם לדוגמה, אני יכול לשבת בשולחן, לאכול צהריים עם אנשים מרוסיה, מונגוליה, צרפת וברזיל. וזה כיף, זו משפחה אחת גדולה".
ובכל זאת, בתקופה הזאת אנשים מכל כך הרבה מדינות, בנוסף לטיסות ונסיעות בין מדינות, יש חשש מנגיף הקורונה?
"יש לנו פה צוות רפואי שהוא אחד הטובים שנתקלתי בו. הצוות באופן שוטף מעדכן אותנו איך לשמור על ההיגיינה ולאן ללכת ומה לעשות ומה לא לעשות, הם עושים הכל כדי למנוע מאיתנו להידבק בקורונה. זה נמצא בצרפת ובספרד אבל זה לא יעצור אותנו מלבוא ולשמח אנשים. אנחנו לא מסתובבים עם המסכות, אנחנו פשוט מודעים".
לפני סיום השיחה, בכר מבקש לומר. "אני לא מצפה שכולם יאהבו אותי אבל אני באמת הוכחתי משהו לעצמי - אם עובדים קשה ורוצים משהו - אפשר להשיג אותו. אני מאוד רוצה להעביר את המסר הזה לאנשים אחרים שעובדים קשה בשביל להשיג איזה חלום שיש להם ולפעמים יש זמנים לא פשוטים. פשוט לא לוותר".