מתיחות בטיקטוק
משחר האנושות, בני אדם צריכים שלושה דברים בסיסיים על מנת להמשיך להתקיים. מזון, שתייה - וסרטוני מתיחות. אז למרות שלא מדובר בז'אנר חדש, זה רק היה עניין של זמן עד שהסוגה העילית הזאת תשתלט גם על טיקטוק. התיעוד נטול הפילטרים של הרשת החברתית הזאת מצליח לתת את התחושה שאנחנו צופים במתיחה אמיתית, שספק אם הייתה מתקבלת בכל פלטפורמה אחרת. והרי ככל שזה נראה יותר אותנטי - זה יותר מצחיק.
כולנו נתקלנו בגרסאות של סרטוני מתיחות לאורך השנים. בשנות ה-80 היו לנו את הסרטים של יהודה בארקן, שבמרוצת השנים קיבלו מעמד של קלאסיקות בארץ. בתחילת שנות ה-2000 ארצות הברית השתגעה מ-Punk'd של MTV בהשתתפות אשטון קוצ'ר, בזמן שאצלנו "פספוסים" עם יגאל שילון הפכה למדורת השבט. וכמו בתוכניות ובסרטי המתיחות הישנים, גם בטיקטוק אפשר למצוא מתיחות שברור לכולם שהן מבוימות - לצד כאלו שאי אפשר להטיל ספק באותנטיות שלהן.
הקריין גל רבינו בעל הקול הרדיופוני, התחיל להקליט לטיקטוק הקלטות של הודעות טלפוניות מזויפות. ברפרטואר שלו תוכלו למצוא הודעות כמו: "שלום. זוהי הודעה מוקלטת ממפעל הפיס. אנו שמחים לבשר כי זכיתם", "נמצא כי נדבקתם בנגיף הקורונה. מרגע זה, הנכם מתבקשים להכנס לבידוד של 14 יום" - ואפילו "נמצא כי בדיקת ההיריון הינה חיובית. יש להגיע לשיחה עם רופא המשפחה".
בפרקים הקודמים של "מה לעזאזל קורה בטיקטוק?"
תופעת המתיחות החלה להציף שאלות מוסריות כשהיא הגיע לעולם הילדים. ב-2011, הרבה לפני שהומצאו אתגרי טיקטוק, המנחה האמריקאי ג'ימי קימל עודד את הצופים שלו לקחת חלק ב"אתגר הממתקים". הוא ביקש מהורים להעמיד פנים שהם אכלו את כל הממתקים שהילדים שלהם אספו בליל כל הקדושים, וכך סרטונים של ילדים פורצים בבכי שטפו את האינטרנט. זה היה משעשע לרגעים, אבל העלה שאלות מוסריות על הורות ראויה. עשור לאחר מכן, זה כבר נהיה פשוט ונפוץ מאי פעם. כל מה שצריך זה לצלם את הילד בבית ולהעלות לטיקטוק. וכפי שאפשר לראות, המתיחות לא פוסחות על אף אחד - מתינוקות, דרך סבתות ואפילו חיות מחמד.
אכן, המראה של ילדים שמגיבים באימה למתיחות של ההורים שלהם עלול לעורר תחושת אי נוחות. אבל בתקופה של מגפה עולמית, כשכולנו תקועים בבית אחד עם השני - לא מפתיע שהמתיחות עושות קאמבק. אחרי שמיצינו כל ריב אפשרי, לא נותרו עוד הרבה אפשרויות להפיג את המתח מלבד קצת הומור. אכזרי ככל שיהיה.
