בוקר טוב ביסוני אלפחורס מתוקים שכמוכם. כמו הודעה על המשך הסגר רגע לפני שהוא נגמר, כמו בן אדם שמדליק סיגריה חדשה עם זאת שהוא הרגע סיים, ככה נגמרו 24 השעות של יהודה מחוץ לבית "האח הגדול" והוא חזר בכוחות מחודשים. אחרי יממה שלמה של תדלוק עצמי בסוויטה וכנראה יותר מדי קפאין, יהודה חוזר לעבודת יחסי הציבור שנאלץ להוריד לאש קטנטנה במהלך השבועות האחרונים, כי הדיירים הוותיקים, אעפס, לא הגיבו כל כך טוב לבריף שהוא ניסח. אבל דיירים חדשים הם קרקע פורייה. הם מרוגשים מהכניסה, עדיין חשים את חום עינה של המצלמה שעוקבת אחריהם, עדיין מחזיקים את הפאסון ושמחים על כל הזדמנות להתחכך בוותיקים ולפלס לעצמם אישיות טלוויזיונית חדשה. מכיוון שהמשימה הצבאית מחייבת דיסטנס בין הטירונים לפיקוד העליון, השטח נותר פתוח ונקי עבור יהודה, שקיבל את הזכות להיות הראשון שישתול בו מוקשים משלו.
כניסת הדיירים החדשים
(קרדיט: באדיבות רשת)
עוד מוקדם לדעת איזה מקום יתפסו הדיירים החדשים בנרטיב הביתי. תעודות הזהות הן הדבר האחרון שאפשר לסמוך עליו - קודם כל כי הדיירים מציגים את עצמם באופן בו הם מעוניינים לראות את עצמם, ולא פעם המרחק בין זה לבין המציאות רחוק כמו המרחק בין עוגת פרג ללוויה חרדית. שנית, כי גם לעורכים יש דעה משלהם והם מציגים תמונה חלקית של הצדדים שנדמה להם שהם פרובוקטיביים ומסעירים. שלישית, כי הניסיון מוכיח שאנשים שנכנסו לבית בסערה, כאילו הם עומדים לפלוש לקפיטול ומשם להפיל את השלטון במיאנמר, מתבררים בדינמיקה החברתית הנתונה כעזים פועות שמדי פעם לוחכות קצת עשב ומשתופפות מתחת לרדאר (הייתה בחורה אחת בשם קארין שנכנסה הביתה אבל מאז לא שמעו ממנה, אולי כשיפתחו את נתב"ג היא תחזור). אז עדיף לקחת כמה ימים ולחכות שההיפר-ונטילציה תדעך והמוניטור יתאזן לפני שנסיק את המסקנות לגבי הגל הנוכחי.
אורן השף ההיפראקטיבי, שב"משחקי השף" היה לו איזשהו קיק אבל לא ברור לי מה הוא מביא לשולחן בהתחשב בעובדה שהוא לא עומד לבשל (שוב הלב של הבית? כמה לבבות בית אחד צריך?); דליה, האו-דליה החדשה שתנקה אבל סלט זה קו אדום מבחינתה; אופיר הדובר שהוא ילדה עם קוקיות, סוג של אילון-בוט אבל מליין מתקדם, שהמפתחים שלו השקיעו יותר בנראות האנושית ובממשק הידידותי; אלמוג, הקצבית התימנייה שהוכנסה עם אריזת מתנה ופתק קטן, 'לג'וזי, מרועי עוז'; נועה, יוצאת ריאליטי הדייטים הטרייה והפריכה שהיא גם משפטנית ומדברת על עצמה בגוף שלישי (גלגול של מור?); ודניאל, הבחור השפוי היחיד שמחפש זוגיות יציבה וכנראה ישמש כתחליף תום למקרה שהאחרון יתקלקל. כמיטב המסורת, במגע הקצר שלהם עם הוותיקים, הדיירים החדשים כבר הספיקו להישבע שהם הגיעו כדי להושיע אותם / להיות החברים הכי טובים שלהם / להשמיד את כל מי שעומד עלינו לכלותינו.
מכיוון שהכניסה השנייה מינורית מעט, האח משווה ומעלה עם התקף חרדה של ג'וזי, שטופל על ידי האחות הרחמנייה רמי במה שנראה כמו סולחה ללא סולחה ותודה לאל על חסדים קטנים. ההתקף (המחריד לצפייה, אם לומר את האמת) נערך בהצלבה אכזרית עם יהודה העליז עף על פיג'מה ומכונת קפה, ואם לא הייתי יודעת יותר הייתי מהמרת שמישהו בחדר העריכה מנסה להוציא את יהודה לא טוב.
השאלה אם ההתקף הזה היה תצוגת משחק משוכללת מאוד של ג'וזי או שמדובר במצוקה אמיתית פחות רלוונטית כרגע. לבסוף, הוא השתמש בזה כדי לגשש את דרכו חזרה אל הדיירים הוותיקים ולנשק את הטבעת על אצבעו של רמי, כשיהודה לא היה שם כדי להכניס לו מקלות בגלגלים. הוא הרוויח מההתקף הזה גם את קארין שהזדחלה אליו למיטה והבטיח לה שהוא יתארגן על עוד התקף אם היא תישאר לישון איתו. ג'וזי הוא שחקן. זאת הדרך שלו לשרוד מאז שהוא ילד וזה לא משהו שתוכנית ריאליטי אחת או שתיים או חמש ישנו. זה לא בהכרח אומר שהוא תמיד מזייף, אבל התחושה שלי מולו היא שהוא משתמש בצורה קרה בחומרי הגלם שלו. גם כשהוא כן או רגיש, זה מגיע בעקבות חשיבה מושכלת של רווח והפסד.
בניגוד לג'וזי, שנראה לי שהיה לו רק מה להרוויח מההדחה של יהודה, מי שבאמת שמח שהברון חזר היה דרור. אין לי מושג למה, כנראה שמדובר באהבה רומנטית. דרור, שהוא מבחינתי הפייבוריט לזכייה, מעיד שהוא נשאר בלי מישהו להיפתח אליו בבית האח, ואני מודה שאני לא לגמרי מפענחת את האיש. מצד אחד, הוא כנראה האדם עם הסכין הכי חדה בנווה אילן נכון לעכשיו, אם לא מחשיבים את הקצבית. הוא יודע לקרוא סיטואציות חברתיות, הוא יודע להעמיד במקום אנשים כמו ליאור, אפיפיורים מטעם עצמם שמתיימרים לשמש ככתף של כל אנשי הבית, ולהבהיר לו מה לקוי בתפיסת המציאות שלו. הוא זה שהצליח להוציא את ג'וזי מהלופ שהוא נקלע אליו, בניגוד לליאור שזיהה את המצוקה אבל לא ידע מה לעשות איתה. מצד שני, מסיבה לא ברורה כלשהי הוא נאחז ביהודה, האיש שכבר חורר את הנגמ"ש שהוא יושב בו מרוב יריות, אולי כסוג של ריגוש שחסר לו מול האחרים. מה שבטוח, יש בדרור חומר לריצות ארוכות, בחסדי השם. בפרק הבא: חדש חדש חדש. תהיו חזקים.
