בימים אלה יוצאת לדרך תוכנית שאפתנית להקמת מרכז לאומי למורשת קהילת הלהט"ב בישראל. מדובר במרכז שאין עוד כמותו בעולם שיאגד מספר פרויקטים יחד. היוזמים הם איתי פנקס־ארד, חבר מועצת עיריית תל אביב–יפו ומחזיק תיק הלהט"ב, ויאיר קדר, מיוצרי הקולנוע הדוקומנטרי המובילים בישראל.
במרכז שיוקם בתל אביב מתוכננים פרויקטים ובהם פרויקט קולנועי היסטורי לתיעוד 100 פעילים ופעילות ותיקים, בדגש על ייצוג טרנסים וטרנסיות, נשים, מזרחים, ערבים ועוד; סרט היסטורי רחב יריעה, מעין "עמוד האש" של הקהילה הגאה בישראל ומאבקיה ההיסטוריים נגד האפליה והאלימות; מרכז מורשת פיזי עם תערוכה מוחשית נייחת וניידת, שתנדוד בארץ ובעולם; אתר אינטרנט דינמי תלת־לשוני בעברית, ערבית ואנגלית; וארכיון פיזי ודיגיטלי של חומרים כתובים.
המתכננים מקווים כי כבר ב־2022 המרכז ייפתח. פנקס: "כיום יש בעולם מוזיאונים קטנים או פרויקטים ברשת. אנחנו מדברים על מרכז חסר תקדים ברמה בינלאומית. ברור שמדובר בעלויות לא מבוטלות, התחלנו בשיחות עם הממשלה החדשה והכיוון חיובי. אנחנו מאמינים שכבר בתקציב הקרוב, מרכז המורשת יהיה חלק ממנו". על החשיבות של המרכז הסביר: "בשונה מקהילות ומיעוטים אחרים, ללהט"ב, המהווים כ־10 אחוז מהאוכלוסייה, אין אתרים שמתמקדים בהיסטוריה ובמורשת שלהם. את זה נתקן באמצעות מרכז המורשת".
עד התקציב הראשון, הפרויקט הראשון שמומן על ידי שגרירות גרמניה, כבר יוצא לפועל. מדובר ביצירת 100 ראיונות מוסרטים עם דמויות המייצגות את ההיסטוריה הגאה בישראל – בשת"פ עם הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, ובהם הח"כים לשעבר עוזי אבן ומרשה פרידמן, יקירי העיר תל אביב יונתן דנילוביץ ואפרת טילמה, חיה שלום וחנה קליין מראשונות התנועה הפמיניסטית והגאה, בני שלזינגר שפתח את הקפה הלהט"בי הראשון והקים את "תנו לחיות לחיות" ועוד.
קדר: "אנחנו פועלים עם אורך נשימה לקראת עבודה יסודית ומקיפה, שא.נשים רבים ייקחו בה חלק, כדי לתעד את הזיכרון הקהילתי, כדי לקדם יצירה היסטורית תיעודית גאה, וכדי לחבר את כל אלה למקום של קבע שיספר את הסיפור שלנו".
