במשך שנים ארוכות נהג דני בסן לכבוש במות ענקיות. כשהופיע עם תיסלם, הוא וחבריו להרכב האיקוני הביאו איתם את בשורת הרוק, שביקשה אז להחליף את הדיסקו הטרנדי. שם, לעיני קהל של מאות אנשים ועם להיטים כמו "רדיו חזק" ו"תנו לי רוקנ'רול", הוא זכה לחוויה שונה לחלוטין מזו שהכיר בשנים האחרונות, כשהחל לערוך את מופעיו האינטימיים.
(צילום: אלי סגל)
"בשני המקומות זה סוג של חוויה שהיא שונה אחת מהשנייה", מספר הבוקר (ב') בסן, בריאיון לאולפן ynet. "לעמוד על במה גדולה - יש את כל הכיף שבדבר הזה, עם הרבה אנשים והרבה אנרגיה. בקטן יש משהו יותר אינטימי וקרוב לאנשים שלא התנסיתי בו מעולם, כי התחלתי ישר עם במות ענקיות. רק עכשיו הגעתי למצב שאני רואה לאנשים את הלבן בעיניים, יש בזה משהו מאוד יפה".
עכשיו יש לך מופע חדש וגם שיר חדש - "אחרי כל השנים".
"זה שיר של פיטר רוט, שהוא חבר טוב ויקר. אנחנו מכירים הרבה זמן, והרעיון הזה עובר לאורך כל השנים. תמיד רציתי שיר מפיטר. יום אחד הוא בא לביקור אצלי בבית, ישבנו ודיברנו, והמילים של השיר נכתבו כאילו אני כתבתי אותם. הוא אוטוביוגרפי לחלוטין - הילדים גדלו, עברנו מהכפר לעיר, קנינו דירה קטנה כדי שהילדים לא יוכלו לחזור, וזהו".
זאת לא הפעם הראשונה שחברים הופכים את חייו של בסן לשיר. "לפני הרבה מאוד שנים זוגתי ואני רצינו ילדים וזה לא קרה", הוא משתף, "היינו בטיפולים מאוד לא פשוטים, וסיפרתי ליענקל'ה רוטבליט, שהוא חבר מאוד קרוב, את ההשתלשלות של הדברים - ואז קיבלתי ממנו את הטקסט של 'דרכנו'. הוא טוען שהוא כתב את זה לאשתו, אני טוען שהוא כתב את זה לאשתי. כל אחד לוקח את זה למקום שלו".
בשנת 2000 כל המדינה חשבה שכתבתם את זה עליה.
"זה שיר שלי שאני מקדיש באופן קבוע לזוגתי".
עוד שבוע וחצי בחירות, מה עמדתך?
"אני נורא מקווה שיהיה סוף לסאגה הזאת, ושהטובים ינצחו".
לפני כשבוע, נודע כי המנהל הוותיק של תיסלם, מירון רכטמן, הלך לעולמו. בסן מספר כי עוד לא עיכל לגמרי את הבשורות המרות. "מירון הוא למעשה החבר השביעי, הוא מלווה אותנו מהיום הראשון של תיסלם. בהתחלה הוא נתן שירותי סאונד, כל מערכת ההגברה הייתה שלו, ובשלב מאוחר יותר הוא הפך להיות המנהל האישי שלנו. הוא היה מאוד קרוב ואהוב, זה אובדן גדול. אני לא מצליח להבין שאין יותר מירון, זה מאוד כואב".
דני בסן יופיע ב-27 בפברואר בקפה שרי, כרמי יוסף וב-5 במרץ באולם מופעים מטה אשר כברי.
