לא משנה איך תסתכלו על זה, בני דור ה-Z חשופים לתוכן מיני יותר מכל הדורות שקדמו להם. ועדיין, שיטות החינוך הקונבנציונליות משאירות את בני הנוער עם הרבה שאלות לא פתורות.
נטייה מינית, תחבושות למחזור ואמצעי מניעה: היום בני נוער לא שולחים שאלות אנונימיות ל"מעריב לנוער" ואת המידע על מין הם מקבלים בטיקטוק. אבל מה קורה כשהטרנד יוצא משליטה והאם זו הדרך הנכונה ללמוד על סקס? "מה לעזאזל קורה בטיקטוק": פרק רביעייום לא צריך יותר להתחבא מאחורי שאלה אנונימית במעריב לנוער או באתר אינטרנט. טיקטוק מאפשר מרחב פתוח לדיון על כל הדברים שמעסיקים צעירים: נטייה מינית, הסכמה, אוננות, מחזור ועוד כמה דברים שהשתיקה יפה להם.
אבל המידע האינסופי - יכול להוביל גם למקומות מסוכנים. בבסיס של כל הסרטונים האלו יש סקרנות טבעית הגיונית שקשורה לדימוי העצמי וההשקפה המינית האינדיוידואלית. הבעיה היא, שבפועל מדובר בקטינים שחושפים את עצמם מבלי להבין את ההשלכות. בספטמבר האחרון לדוגמה, משתמשי טיקטוק התחילו טרנד חדש: לצלם את עצמם מעמידים פנים שהם בסיטואציות מיניות מפורשות לצליל השיר Goodbye של Feder. תוך זמן קצר, גם גולשים קטינים הצטרפו לטרנד והסרטונים גלשו מחוץ לבועת הטיקטוק - באתרי פורנו כמו "פורנהאב".
בפרקים הקודמים של "מה לעזאזל קורה בטיקטוק":
משתתפים רבים ניסו להזהיר את המשתתפים הצעירים יותר, אבל הנזק כבר נעשה. כי כידוע, מה שעולה לאינטרנט – נשאר באינטרנט. לנצח.
הסיפור הזה מדגים את מהות הבעיה: בגלל החשיפה הממושכת לתכנים מיניים, בני נוער חושבים שהם מבינים את הנושא לעומק – כשבפועל, הם מקבלים רק תמונה חלקית, ולפעמים גם מצג שווא על הרעיון של מיניות בריאה.
אז יכול להיות שהמגמה המטרידה הזאת מעידה יותר עלינו מאשר עליהם? דווקא בגיל שבו הגוף חווה את השינויים הכי גדולים ומטלטלים – יש עדיין כל כך הרבה השתקה ובושה סביב הגוף והמיניות. הפנייה לפורנו ודברים מוזרים בטיקטוק, מעידה בעיקר שיש וואקום בנושאים האלה שבני נוער צריכים למלא בדרך כלשהי.
למזלנו, יש גם כמה אנשים שמנצלים את הפלטפורמה הזו לטובה. כוכבי טיקטוק רבים משתמשים בכוח שלהם בשביל לענות לשאלות אישיות, להציף נושאים שעד כה היו בגדר טאבו ולשבור סטיגמות. הם יוצרים שיח בריא ומכיל, וכך מאפשרים לעוקבים שלהם להתמודד עם הבלבול והבושה.
אז למרות ששיעורי חינוך מיני ממשיכים להתקיים, הם עדיין לא מספקים את הסחורה. לדבר על הדברים תכלס הרבה יותר עוזר מציורים אמורפיים ואנטומיים של איברי מין מהניינטיז. ועד שמערכת החינוך תדביק את הפער – כנראה שבני הנוער יישאר עם הטיקטוק למרות הכול.
פרק 3: המהפכה המוזיקלית בטיקטוק
