מסע של מבוגר וילד הוא מהלך עלילתי ותיק ופופולרי בקולנוע. ביסוד הסיטואציה מצוי הפער בין יכולת ההבנה והפעולה של המבוגר לעומת המוגבלות והתלות המובנית של הילד בו. מנגד ישנם גם הבדלים שעובדים לטובת הקטן: ניסיון החיים של המבוגר גבה ממנו מחיר, ולמפגש עם הנאיביות של הילד יש פוטנציאל לאיחוי רגשי ורוחני. נוסחה בסיסית זו יכולה להופיע באופן מדויק, או בהפוכה, כאשר המבוגר מחזיק בחלק מהתכונות "הילדותיות" והילד מתפקד מבחינות מסוימות כדמות "הבוגרת". כך או אחרת זוהי מתכונת של שינוי והשפעה הדדיים.
חדשות העולם הגדול - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
"חדשות העולם הגדול" (News of the World), סרט שעלה אתמול (ד') לנטפליקס, הוא חזרה נוספת ובעלת ערך למתכונת עלילתית זו. זהו שיתוף פעולה נוסף של טום הנקס עם הבמאי פול גרינגראס (לאחר "קפטן פיליפס"), ועוד אחד מתפקידי "האב הטוב" שהפכו לכה מזוהים עם הפרסונה הקולנועית שלו. מדובר על עיבוד לספרה של פאולט ז'ילס (2016), שעלילתו מתרחשת בטקסס ב-1870, חמש שנים לאחר סיומה של מלחמת האזרחים. זהו המערבון הראשון בקריירה הארוכה והעשירה של הנקס, ולכן הזדמנות מעניינת להפגיש את פרסונת "האב הטוב" שלו עם המקום והזמן שאינם ידידותיים לכל מי שאינו גבר לבן.
קפטן ג'פרסון קייל קיד (הנקס) היה במשך חמשת שנות המלחמה חלק מצבא הקונפדרציה. הוא הפנים את ההפסד של הצד שלו, ואף הבין את הצורך לתרום לשינוי המנטליות של אנשי מדינות הדרום, ובמקום לחזור לאשתו בסן אנטוניו הוא יוצא לשליחות. הוא נע עם עגלתו בין עיירות נידחות שבהן הוא מבצע מופעי הקראת חדשות מהעיתונים שאותם הוא מביא עימו. הוא לא רק מספר מיומן היודע לרתק את הקהל לחדשות, אלא גם מי שמנסה להכניס משב רוח של שינוי ותקווה לתוך ההרמטיות החשוכה של חברות קטנות המנותקות מהעולם.
העולם שבו קפטן קיד נע הוא כמעט פוסט-אפוקליפטי. מלבד הלכי הרוח והמעשים האלימים של לא מעט דמויות, יש ברקע של אירועי הסרט גם התפרצויות של מחלות כולרה ודלקת קרום המוח. בעולם חשוך זה מספר הסיפורים קפטן קיד הוא שליח של אור. זה מזכיר את האפוס הנפוח והכושל של קווין קוסטנר "הדוור" (1997), שעלילתו התרחשה בארה"ב עתידית פוסט אפוקליפטית שעברה רגרסיה לעולם "מערבוני". המסרים שאותם נשאה דמות הדוור בסרט ההוא תרמו לשיקום של ערכי היסוד של האומה האמריקנית. "חדשות" הוא סרט מפוקח וצנוע הרבה יותר מ"הדוור", והמסר הפוליטי שלו מעודכן לימינו. ניתן להגדיר אותו כ"סרט הראשון של עידן ג'ו ביידן".
באמצעות הדימוי הספציפי של העבר "חדשות" מנסה לומר דבר מה על ארה"ב של שלהי עידן טראמפ, והצורך לנוע לעבר שיקום. העיירות הקטנות והמבודדות של המאה ה-19 קודמות להתגבשות חברתית ולהתפתחות הטכנולוגית המלאה של תקשורת מודרנית. עולם זה משמש כבבואה להווה שבו טכנולוגיות התקשורת המשוכללות לאין שיעור מובילות, באופן פרדוקסלי, לעידן חדש של הסתגרות נבערת וחשוכה המסכנת את יסודות החברה. הסרט מציע את דמות האב הטובה, מספר הסיפורים המהימן והערכי שיפוגג את מניפולציות ה"פייק ניוז" הטראמפיסטית והאינטרסים האפלים אותן היא משרתת.
הרקע הרעיוני מופעל עלילתית באמצעות המפגש והמסע המשותף של קפטן קיד וילדה בשם ג'ואנה לאונברגר (השחקנית הגרמנית הלנה זנגל). בדרכו ממקום נידח אחד לאחר קפטן קיד נתקל בעגלה הפוכה. בסמיכות מקום יש גופה תלויה של אדם שחור שלבגדיו מוצמד דף מודפס "טקסס אומרת לא! זו מדינת האדם הלבן". בין השיחים מסתתרת ילדה לבנה, בערך בגיל 10, הלבושה בגדי אינדיאנים ומדברת רק את שפת שבט הקיואה. במסמכים הנמצאים בעגלה מתגלה מספיק מסיפור הרקע שלה. היא נחטפה לפני שש שנים על ידי האינדיאנים לאחר שכל בני המשפחה הגרעינית שלה נרצחו. כעת מוטלת על קפטן קיד המחויבות המוסרית לצאת למסע עם הילדה הפראית למקום שבו חיים קרובי משפחתה.
קפטן קיד וג'ואנה לא מדברים את אותה שפה. מבחינה תרבותית ומנטלית היא בת-כלאיים של שנות הילדות המוקדמות כבת של מהגרים גרמניים, והשנים שבהן עוצבה כאינדיאנית. אך יש גם נקודת דמיון חשובה בין הקפטן והילדה: שניהם תוצר של טראומות עבר שעליהן הם טרם הצליחו להתגבר.
הופעתה הקודמת של זנגל הייתה בסרט הגרמני המצליח והמוערך "מחוץ למערכת" (2019). זה היה פורטרט של ילדה פרועה והיפרקטיבית שמאתגרת את שירותי הרווחה. על תפקיד זה היא זכתה בפרס הקולנוע הגרמני לשחקנית בתפקיד ראשי. הדמות של ג'ואנה מכילה אלמנטים מהופעתה הקודמת, אבל ככל שהעלילה מתקדמת, היא מתחילה להשתנות תחת השפעתו המטיבה של קפטן קיד.
העלילה כוללת אירועים לא פשוטים שבמהלכם שתי הדמויות צריכות לחמוק מחורשי מזימות אפלות. גרינגראס לא נדרש לאקשן ברוטאלי נוסח עבודתו בסרטי ג'ייסון בורן, אבל "חדשות" מספק את מנת המתח והאלימות, מבלי לחרוג למחוזות הפנטזיה המאתגרת את האפשרי. המשחק המיומן של שני השחקנים (זנגל מועמדת לפרס שחקנית המשנה בגלובוס הזהב) מוליד רגעים יפים בין שתי הדמויות.
במהלך הצפייה קשה שלא לחזור ולחשוב על "המחפשים" (1956) יצירת המופת של ג'ון פורד. ניתן אפילו לטעון ש"חדשות" הוא היפוך מבני של "המחפשים". בסרט ההוא אית'ן אדווארדס (ג'ון ווין), בעברו לוחם בצבא הקונפדרציה, הוא אדם בלי בית שנודד לאחר המלחמה במחוזות אפלים. הוא יוצא למסע חיפוש שימשך שנים אחר אחייניתו – ילדה שנחטפה על ידי אינדיאנים לאחר שבני משפחתה נרצחו. מטרתו ההולכת ומתחוורת היא לא רק לקטול את הצ'יף האחראי למעשה, אלא גם לרצוח את הילדה שחוללה על ידי האינדיאנים.
לכאורה, אית'ן אדווארדס חדור רצון הנקם וקפטן קיד האבהי הם שני הפכים מוחלטים, אך יש גם היבט חשוב המשותף להם. באמצעות שתי הדמויות נבחנת שאלת האפשרות של חזרה פיזית ומנטלית הביתה אחרי תקופה אלימה וחשוכה. "המחפשים" אומנם עולה על "חדשות" בגדולתו הקולנועית ומורכבותו הרעיונית, אך אין זו סיבה לבטל את האיכויות של המשחק והבימוי של האחרון. הדיאלוג שהסרט מקיים עם "המחפשים" מקנה לו ערך מוסף.
