זו הייתה אמורה להיות הפקת הקולנוע הראשונה שיוצאת לדרך בתקופת הקורונה. הסט הענק, באווירה תקופתית, נבנה ליד באר שבע, השחקנים כבר שיננו את הטקסט והבמאי אבי נשר התכונן לצעוק "אקשן" לראשונה מזה זמן רב. אבל במקום התרגשות, ברגעים אלה ממש אנשי הצוות של "תמונת הניצחון" מפרקים את הסט אחרי חודשיים של עבודה, זאת לאחר שביום שישי האחרון הוחלט לדחות את הצילומים למועד לא ידוע בעקבות ההצהרות על הסגר.
"ביום חמישי האחרון הכול כבר עמד", מספר ל-ynet אלעד גביש, אחד המפיקים שעבד על הסרט ומי שהיה אחראי על הצילומים המאתגרים בימי הקורונה. "יום קודם הבאנו 120 ניצבים בקפסלות שעברו אימוני נשק, הלבשות ואיפור. אחרי שקבינט הקורונה הודיע על סגר ישבנו עד חמש לפנות בוקר כדי לנתח את המצב ולהבין מה עושים, כי למעשה עד עכשיו לא יודעים האם יהיה סגר ומה יהיה בו".
מה קורה על הסט ברגעים אלה?
"אנחנו מחזירים למחסנים כל דבר שהוא יקר ערך כמו גנרטורים וציוד צילום. כל שאר הדברים יישארו שם עם שומר. במקביל נעשית עבודה עם כל סוכני השחקנים כדי להבין מה ההתחייבויות שלהם כדי שנוכל לבנות מחדש את כל הפאזל הזה".
לדבריו, הסט המורכב יצטרך עבודת טיפול במהלך ההפסקה: "בנינו מטע וכל יום מישהו יצטרך להגיע ולהשקות. זו עבודה קשה לשמר את כל הדברים, מספיק שיהיה גשם או רוח חזקה וכל הסט בסכנה".
העבודה על "תמונת הניצחון" התאפשרה בעיקר בזכות המפיק אהוד בלייברג, שתרם מהונו האישי כדי להשלים את הצילומים וסיפק עבודה לאלפי אנשי צוות. כבר בחודש שעבר לא היה ברור אם ההפקה תצא לדרך בגלל התקציב שעלה באופן משמעותי בימי הקורונה. אחרי מאבק ממושך של פורום הקולנוע הישראלי, משרד התרבות ומפעל הפיס מצאו פתרון והתחייבו להעביר 16 מיליון שקלים לענף. עם זאת, ההחלטה על הסגר, אם וכאשר הוא יקרה, מנעה סופית את היציאה להפקה. "אנשים אומרים לי, 'מה הבעיה? תתחילו ותצלמו שוב'. אבל זה סרט ענק, זו אופרציה מאוד גדולה. אם היינו מתחילים זה היה יוצר יותר בעיות כי השחקנים היו צריכים לצאת להפקות אחרות או שהם היו נראים אחרת".
לדברי גביש, מדובר במכה קשה עבור אנשי הצוות הרבים, שרק קיוו לחזור לשגרה. "יש פה אנשי צוות שכבר חודשיים מחכים להפקה. אנשים לא עבדו ופתאום עוד מכה, זה בלתי נתפס. אנשים מנסים להחזיק את הראש מעל המים".
דוגמה לעובדת שהפרנסה שלה הופסקה ברגע היא מורן משה, מלהקת שאחראית על מחלקת הניצבים. "אחרי חודשיים של עבודה קשה וציפיות בשמיים מדובר במכה קשה", היא מספרת, "זה מקום שנתן פרנסה לכל כך הרבה אנשים ועכשיו מפסיקים בבום. אלה היו חודשיים שכולם עבדו והצליחו להביא אוכל הביתה ועכשיו תקועים בבית והחשבונות מצטברים".
איך את מתמודדת עם המצב?
"החשבונות נערמים. אני רואה כל הזמן חדשות כדי להבין, אולי יש איזו הקלה או מתווה. ראיתי היום שאולי יהיה עוצר רק משבע בערב ואז אולי נוכל לחזור לצילומים. זה סרט עם המון אנשים שמצטלם בפריפריה, יש לי 150-100 ניצבים שמתפרנסים מזה. סטודנטים למשחק שנה ג' מוכנים להיות ניצבים רק כדי שתהיה להם פרנסה, כי גם מלצרות אין. אני מקבלת מאות טלפונים, אנשים מאוד מתוסכלים. הם בנו על הכמה מאות שקלים האלה ליום. זה עצוב, אני משתדלת להחדיר אופטימיות ותוך כדי גם עובדת עם עצמי. המצב לא פשוט, אנשי התעשייה אוכלים אותה כבר המון זמן".
כל תחום ההפקות נפגע ולא נראה שיש פתרון באופק, איך ממשיכים ככה?
"אנחנו לא מרימים ידיים. זה מה שאנחנו עושים ואנחנו טובים בזה. המדינה גם צריכה תרבות, היא צריכה לצאת מהדבר הזה שאופף אותה בחודשים האחרונים ואנחנו נמשיך להילחם, אין לנו ברירה אחרת".
