26 שנה חלפו מאז מותה של ג'קלין קנדי-אונאסיס בגיל 64 ממחלת הסרטן, והמיתוס שלה מסרב לדעוך. להפך, הדמות של מי שהייתה רעייתו של נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, עדיין מסקרנת ומרתקת. קנדי-אונאסיס ממשיכה להיות מושא השראה, מודל לחיקוי ואייקון אופנה.
המיתוס שלה לא מעסיק רק מעצבים - גם יוצרי קולנוע בימינו מהופנטים מאישיותה ומהביוגרפיה הדרמטית עתירת הטרגדיות: לפני ארבע שנים הגיע למסכים הסרט "ג'קי" של פבלו לריין, שבו נטלי פורטמן ניסתה להיכנס לתוך החליפות המעוצבות שלה, המשקפיים המפורסמים והכובעים המסוגננים, וכעת מגיע למרקע גם סרט הדוקו "אני ג'קי או" (שיעלה הערב, ד', ב-HOT8), המשחזר את סיפורה המרתק והעצוב ובוחן מהי המורשת שהותירה אחריה. "ג'קי הייתה נהדרת בצורה ספקטקולרית, אישה מאוד מתוחכמת. לא מפתיע שהיא הפכה לאייקון וממשיכה להיות כזאת", מספר בריאיון טלפוני לורנס לימר, שכתב שלושה ספרים על שבט קנדי. "כמו שלבריטים יש בני מלוכה, ג'קי הייתה מקבילה למלכה והעולם פשוט אהב אותה וממשיך לאהוב גם כשהיא מתה".
מתוך "אני ג'קי או"
(באדיבות HOT8)
ג'קלין נולדה בלונג איילנד למשפחת בובייה, שנמנתה עם החברה הגבוהה של ניו יורק - אביה היה סוכן בורסה ממוצא צרפתי ואימה הייתה בתו של נשיא בנק. אחרי כישלון אירוסיה לסוכן בורסה, ג'קלין הכירה במסיבה את קנדי, שהיה חבר בית הנבחרים. השניים התחתנו ב-1953. לימר, אחד המרואיינים המרכזיים של "אני ג'קי או", טוען שהפוליטיקאי הממריא והמיוחס בכלל לא אהב את כלתו המצודדת. "ג'ון היה פשוט זקוק לאישה שתעמוד לצידו, כשהוא ירוץ בעתיד לנשיאות. ג'ון היה קודם כל ולפני הכול פוליטיקאי, ג'קי לעומת זאת לא אהבה פוליטיקה. היא חשבה שפוליטיקה משעממת".
קנדי לא היה היחיד שאכזב אותה. "אני ג'קי או" מציג איך שני הגברים המשמעותיים בחייה של ג'קי היו בוגדניים. "ג'ון ורנו בובייה השלישי, אביה של ג'קי, היה איש מאוד נאה ואדיב ואף אישה לא הייתה בטוחה מולו. ג'ון פ. קנדי מצידו בגד בג'קי כבר בירח הדבש", חושף לימר. "הייתי מקורב לאנשים שעבדו עם ג'ון בבית הלבן וגיליתי שהם חיקו אותו - מרביתם בגדו בנשותיהם ומצאו את עצמם גרושים ולא מאושרים".
דיברת עם ג'קי על הרומן שניהל קנדי עם מרילין מונרו?
"ג'קי לא דיברה על כך, היא הייתה אדם מאוד פרטי. כדאי לציין שמרבית הבנים של שושלת קנדי היו בוגדניים. האב ג'וזף לימד אותם שאם אתה גבר אמיתי יש לך כל מיני סוגים של נשים. רוז קנדי, אשתו של ג'וזף, לא יכלה לשאת יותר את בוגדנותו, עזבה אותו וחזרה לבית הוריה. רוז אמרה לאביה שהיא לא רוצה לחזור אל בעלה ואביה אמר לה: 'את חייבת לחזור אליו, אין לך ברירה'. והיא נאלצה לחזור. גם ג'קי נאלצה להתמודד עם הבוגדנות של ג'ון, כי גם בדור שלה זה מה שאישה הייתה חייבת לעשות. בעידן ה-MeToo הכול השתנה. ג'קי בת זמננו לא הייתה מקבלת את ההתנהגות הזו של בעלה".
לפני 60 שנה בדיוק, ב-20 בינואר 1961, קנדי הושבע לתפקיד נשיא ארצות הברית אחרי שהביס במערכת הבחירות את יריבו הרפובליקני, ריצ'רד ניקסון. "האמריקאים התאהבו בג'קי כבר במהלך מערכת הבחירות", מספר לימר. "ג'ון חשב שרעייתו יכולה להיות גורם מפריע במרוץ, היא הייתה יותר מדי צעירה ומתוחכמת. ג'קי ידעה ספרדית וצרפתית ורוב האמריקנים חשבו שהיא מדברת במבטא משונה, אז ג'ון היה בטוח שהאמריקאים לא יאהבו אותה ויעדיפו את פט ניקסון, שהייתה כמו האישה שאתה יושב לצידה בכנסייה. אבל במהלך הפריימריז, האנשים התאהבו בג'קי ועמדו בתור כדי לדבר איתה. כשג'ון ראה שג'קי דווקא מסייעת לו, הוא רצה שהיא תצא איתו למסעות קמפיין נוספים, אבל היא לא רצתה - העדיפה לברוח הכי רחוק מהפוליטיקה".
משפחת קנדי חוללה מהפכה בבית הלבן ומעריצי הזוג הזוהר כינו את הבית הלבן "קמלוט", על שם הטירה האגדית של המלך ארתור. זאת הייתה הפעם הראשונה שנשיא כל כך צעיר הביא למשכן בוושינגטון שני ילדים קטנים - קרוליין וג'ון. לראשונה הבית הלבן כלל חדר משחקים, פעוטון, בריכת שחייה ובית עץ. "ג'קי עשתה את המיטב והיא שינתה את אמריקה יותר מכל הנשים הראשונות, אולי חוץ מאלינור רוזוולט. ג'קי הביאה סגנון חדש לבית הלבן, היא הפכה אותו למרכז תרבותי, כולל הופעות של בכירי הזמרים וביקורים של סופרים, משוררים, מדענים וספורטאים. ג'קי ערכה שיפוצים וטיפחה אוסף אמנות ורהיטים עתיקים".
ב-22 בנובמבר 1963, נורה הנשיא קנדי בדאלאס טקסס בידי המתנקש לי הארווי אוסוואלד. "ההתנקשות בקנדי שינתה את ההיסטוריה האמריקאית לנצח", סבור לימר, "ותאר לעצמך איך הרגישה ג'קי שישבה לצידו במכונית והמוח שלו מרוח לה על הברכיים. זה היה נורא".
יש לא מעט תיאוריות קונספירציה סביב רצח קנדי, ונטען שאוסוואלד בכלל לא היה הרוצח. מה דעתך?
"באמריקה הכל זה תיאוריות קונספירציה. כל כך הרבה אנשים לא מקבלים את העובדה שקנדי נרצח על ידי אדם משוגע אחד, הם חושבים שזה היה מוכרח להיות משהו אחר. אני לא חושב ככה".
שושלת קנדי חוותה הרבה תאונות וטרגדיות. גם ג'ון וג'קי איבדו בת ובן: ארבלה שנולדה ללא רוח חיים ופטריק שמת בינקותו. בהמשך נהרג הבן ג'ון בתאונת מטוס. אתה סבור שיש דבר כזה "קללת קנדי"?
"אני לא חושב שרבצה עליהם איזושהי קללה. חלק מהקנדים היו חסרי מזל או הביאו על עצמם את הטרגדיות שלהם. בכל מקרה, אנחנו מרותקים ממשפחת קנדי בגלל שהם הסיפור הקלאסי והאולטימטיבי של החלום האמריקאי - משפחת מהגרים מאירלנד שעלתה לגדולה. אתה יכול למצוא בסיפור של משפחת קנדי הצלחות גדולות וטרגדיות קשות וכל רגש אפשרי. רוז קנדי האמינה שאם אתה רוצה להגיע ליותר מדי ולהשיג יותר מדי דברים - אז אתה נהרס בסוף".
7 צפייה בגלריה
"אני לא חושב שרבצה עליהם איזושהי קללה". ג'ון קנדי ג'וניור מצדיע בהלוויה של אביו
(צילום: AP)
איך ג'קי הצליחה להתאושש מהטראומה?
"אני מעריץ אותה מאוד ויש לי הרבה כבוד כלפיה, גם בגלל הדרך שבה היא התאוששה. ג'קי ידעה שהיא לא יכולה ליפול לייאוש בגלל שהיו לה ילדים קטנים. היא הבינה שהיא צריכה להתעורר ולהתחיל בחיים חדשים למענם. זו גם הסיבה שהיא עברה לניו יורק. גם בובי קנדי, אחיו של ג'ון, שאליו היא הייתה מאוד קרובה, סייע לה להתגבר על האסון. ג'קי הייתה אמא נפלאה ובמקביל עבדה קשה כעורכת בהוצאה לאור".
"היא חששה שהמשפחה מהווה מטרה למתנקשים, שירצחו גם אותה ואת הילדים"
ב-1968 הפתיעה האלמנה המתוקשרת, כשהכריזה על נישואיה לטייקון הספנות היווני, אריסטוטלס אונאסיס, שעזב למענה את זמרת האופרה מריה קאלאס. היו שחשבו שמדובר בזיווג מוזר למדי, ולימר לא מופתע. "ג'קי לא הייתה מאוהבת באונאסיס. אונאסיס היה בשבילה כסף, הרבה כסף, וגם דרך לצאת החוצה ולעזוב את ארצות הברית. כשבובי קנדי נרצח ב-1968, ג'קי אמרה: 'הורגים את משפחת קנדי'. היא חששה שהמשפחה מהווה מטרה למתנקשים ושאולי ירצחו גם אותה או את הילדים שלה, והיא לא רצתה לחיות באמריקה יותר. למעשה, ג'קי בקושי גרה עם אונאסיס. היו להם דירות נפרדות".
ב-1975 אונאסיס מת וג'קי חזרה לעבודתה כעורכת ספרים בניו יורק. ב-1994, חודשים אחדים לפני יום הולדתה ה-65, היא הלכה לעולמה. ג'קי נקברה לצד בעלה ג'ון בחלקת הקבר הנשיאותית בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, סמוך לבירה וושינגטון. "לג'קי היו חיים עשירים ומלאי תעוזה", מסכם לימר. "היא חיה בבית הלבן הכי פחות זמן מכל אישה ראשונה אחרת, אבל היא שינתה את הדרך שבה אמריקנים מתלבשים ומתייחסים לתרבות ולאוכל. ג'ון פ. קנדי קיבל קרדיט על השינויים האלה, אבל הכול היה בזכותה של ג'קי. אנשים העריכו אותה בגלל שהיא הייתה סוג אחר של אמריקה".
אתה יכול להשוות את ג'קי לנשות נשיאים מהעשורים האחרים - הילרי קלינטון, מישל אובמה ומלניה טראמפ?
"להילרי ולמישל יש פרסונה מיוחדת וכל אחת מהן הייתה פעילה ומעורבת ועשתה משהו מיוחד. אני לא חושב שמלניה עשתה כל כך הרבה. למעשה, מלניה רצתה להיות כמו ג'קי קנדי, לפחות בתחום האופנה. מאז ג'קי, מלניה היא אשת הנשיא שמתלבשת הכי טוב, אבל היא מעולם לא נכללה ברשימת המתלבשות הטובות ביותר, וזה לא הוגן. הגיע למלניה להיות ברשימה הזאת, אבל עורכי הרשימות הם אנשים ליברלים והם החליטו לא לכלול אותה. אגב, מלניה נאמנה לטראמפ, אבל יש לה חיים נפרדים לגמרי".
בשנה שעברה שיגר לימר לחנויות את ספרו החדש "מאר א לאגו: בתוך שערי הכוח בארמון הנשיאותי של דונלד טראמפ", שעוסק באחוזה האימתנית בפלורידה שאותה טראמפ רכש ב-1985, ושם הוא למד את הטכניקות שהביאו אותו בסופו של דבר לבית הלבן. "אני לא מעריך את טראמפ ואני כל כך שמח שהוא עוזב בקרוב את הבית הלבן. טראמפ הביא לאסון - אמריקה מחולקת יותר מתמיד. היא כל כך מחולקת שמתעוררת השאלה אם הדמוקרטיה האמריקנית תמשיך לפעול.
"ארבע השנים הבאות הן מאוד חשובות כדי לראות מה יקרה. ג'ו ביידן, הנשיא הנבחר, הוא סוג של איש מרכז - איש של פשרות, אז לפחות החיים יהיו יותר שקטים. הבעיה עכשיו היא שאנחנו באובססיה לגבי פוליטיקה - אנשי הטלוויזיה מדברים במשך שעות רק על פוליטיקה, רק זה מעניין אותם וזו לא סיטואציה נורמלית לדמוקרטיה. בדמוקרטיה אתה רוצה שהמנהיגים ידאגו ויחשבו על דברים אחרים ולא יתמקדו בתקשורת. הכול צריך לרדת בווליום ובכמות, ואז אמריקה תהיה מדינה הרבה יותר בריאה".
איך הבית הלבן ייראה בימי הגברת הראשונה החדשה, ד"ר ג'יל טרייסי ביידן?
"ג'יל תהיה אישה ראשונה מיוחדת במינה, היא מורה עם תואר דוקטור, אז היא תמשיך ללמד".
