זה כנראה הטרנד האמנותי הכי משמעותי של תקופת הסגר (או הבידוד או איך שתקראו לה) ברחבי העולם: אנשים מקימים לתחייה יצירות אמנות בנות מאות שנים ומשחזרים אותן באמצעות חפצים וחומרים שיש להם בבית. זה התחיל בכלל בהולנד: קבוצת חברים פתחה כבר באמצע מרץ קבוצת ווטסאפ שמנתה 25 משתתפים משועממים שסגורים בבית שחיפשו רעיונות חדשים להעביר את הזמן: הם איתגרו אחד את השני לבחור את יצירות האמנות החביבות עליהם ולשחזר אותם משלושה מרכיבים בלבד - שיש להם בבית.
אחרי פחות משבוע, כשהבינו את הפוטנציאל הטמון ברעיון שהגו, הם העבירו את הפעילות לדף ייעודי באינסטגרם בשם tussen kunst & quarantaine ("בין אמנות להסגר") וביקשו מהעוקבים לשלוח את הווריאציות והפרשנויות שלהם ליצירות אמנות מוכרות. תוך שבועיים מהרגע שנפתח, העמוד צבר קרוב ל-140 אלף עוקבים מרחבי העולם שנענו לאתגר היצירתי.
אבל זה לא הסתיים בזה: גם המוזיאונים הגדולים כמו הרייקסמוזיאון באמסטרדם והגטי בלוס אנג'לס, שבימים אלו סגורים לקהל, וקצת כמו כולנו מחפשים מה לעשות בזמן הפנוי ולא פחות חשוב- להישאר רלוונטים, החליטו להצטרף לטרנד ובאמצעות העמודים שלהם ברשתות החברתיות קראו לקהל לשחזר יצירות והתוצאות המפתיעות של העוקבים לא הפסיקו להגיע.
יצירתו המפורסמת של האמן ההולנדי יאן ואן דייק, "נישואי הזוג ארנולפיני" מהמאה ה-15 לדוגמה, שוחזרה באמצעות שמיכת פוך כשמלה, מגבת ככיסוי ראש וגיגית ככובע. גם "התמדתו של הזיכרון" של סלבאדור דאלי קיבל פרשנות חדשה כששוחזר באמצעות לחם ונקניקים. ואן גוך בטח היה מחייך נוכח השחזור של הדיוקן העצמי שלו עם האוזן החבושה אשר שוחזר במקוריות באמצעות קסדה לאופניים ובננה. אינספור דוגמאות משעשעות הצטברו בפלטפורמות השונות, שמשחזרות יצירות מופת ותיקות ועכשוויות באמצעות חפצים, בגדים, אוכל וכל העולה על הדעת.
עוד חשבון אינסטגרם משעשע שהפך את שיחזורי יצירות האמנות לאמנות בפני עצמה הוא Covid Classics. מדובר בפרויקט של ארבעה שותפים לדירה בארצות הברית, חובבי אמנות, שנמצאים בבידוד, ומשחזרים בכל יום יצירת אמנות אחרת. בניגוד לאתגר ההולנדי הם לא מגבילים את עצמם לשלושה פריטים, וגם מעלים בכל פעם תמונה אחת שמתעדת מאחורי הקלעים את תהליך עבודתם. העמוד צבר עוקבים והארבעה כבר סוקרו בתקשורת העולמית במספר הזדמנויות.
ואצלנו, מוזיאון תל אביב לאמנות החליט גם הוא להצטרף לאתגר וקרא לעוקביו ברשתות החברתיות לשחזר יצירות מאוסף המוזיאון באמצעות חומרים וחפצים נגישים. מאות גרסאות משעשעות נשלחו על ידי הקהל הישראלי ביניהן אפשר למצוא ילדה שמחופשת לדמות מציור של גוסטב קלימט או אחרת שמשחזרת את "בדידות", עבודה של מארק שאגאל. אבל גם כאלה מקוריות יותר כמו שחזור יצירה מופשטת של מארק רות'קו באמצעות שמיכה, קליפות תפוזים ופלסטר, שחזור עבודה של ראובן רובין על ידי צנצנת סוכר, בקבוק של תינוק, בובת נמר ושלט או שחזור "ערימת השחת" של מונה מערימת קוביות לגו, מבולגנת במיוחד.