את ימי הסגר הבלתי נגמרים מעביר המאייר והקריקטוריסט זוכה הפרסים, מישל קישקה, בביתו שבירושלים יחד עם אשתו. את זמנו הפנוי הוא מנצל לאיור - בין אם זה לצלילי מוזיקה ישראלית או צרפתית, לשוטטות וצילום ברחובות ירושלים השוממים וגם קצת לקריאה וצפייה בסרטים וטלוויזיה.
קישקה, זוכה אות אביר מסדר האמנויות והספרות הצרפתי ומרצה בבצלאל, תורם לפרויקט ההמלצות לסגר שלנו כמה רעיונות מקוריים להעברת הזמן האינסופי, וגם נותן עצה חשובה לחיים.
המלצות צפייה: "הסדרה האחרונה שראיתי לפני הסגר הראשון ונהניתי ממנה הייתה 'טהרן'. זה מותחן ישראלי איכותי ומלא הפתעות עם משחק נפלא. אהבתי את העובדה שלא עשו דמוניזציה של איראן, בניגוד למה שראש הממשלה עושה לנו שנים על גבי שנים. הרעים רק רעים למחצה, הטובים רק טובים למחצה - כמו בחיים".
"טהרן" - טריילר
(באדיבות כאן)
"אני לא מגדיר את עצמי פריק של סדרות, עם זאת, אני מאוד אוהב קולנוע. ראיתי בשבוע שעבר סרט דוקומנטרי על ישעיהו לייבוביץ'. כל מי שמתחת לגיל 40 בארץ, כלומר רוב האוכלוסייה, לא יודע מי היה האיש. כינו אותו נביא זעם, קצת כדי לנסות להקטין אותו. הוא פשוט ראה נכוחה כל כך הרבה דברים שעד היום אנשים לא רוצים או לא מסוגלים לראות, והוא ביטא במילים חדות, חסרות פחד וחסרות פניות את מה שראה והבין. הסרט מהדהד כמו תזכורת כואבת. לא חייבים להסכים איתו כדי להתרשם מאישיותו יוצאת הדופן".
המלצות האזנה: "הביצועים המחודשים והנפלאים של חמישיית 'זהו זה' לקלאסיקות עבריות עושים לי את זה. עיבודים נהדרים, הרמוניה קולית מצוינת, הגשה מלאת חן ובחירות אקלקטיות של שירים, הכוללות זמר ים תיכוני הקרוי בטעות מזרחי. פסקול פנטסטי בזמן שאני מצייר".
"חוץ מזה, התחברתי בזמן האחרון לאלבום בצרפתית דווקא, של משורר שמדקלם על גבי מוזיקה נהדרת. שמו Grand Corps Malade - 'גוף גדול חולה'. הוא מופיע כשהוא נשען על מקל הליכה וקולו עמוק כמו האוקיינוס. אלבומו החדש מוקדש כולו לנשים, וכולל דואטים עם זמרות מהשורה הראשונה".
המלצות קריאה: "הספר 'מנצחת' של ישי שריד. יש בו תובנות עמוקות על הניגודים הפנימיים של הנפש הישראלית והוא כתוב בשפה מדויקת וחסכונית. אפשר לקרוא בנשימה אחת או במנות קטנות. קראתי לפני שנה גם את 'מפלצת הזיכרון' שלו".
- רוצים לקרוא את הפרק הראשון מתוך "מנצחת"? לחצו כאן
המלצה כללית לסיום - מה אתה עושה כדי להירגע מהמצב? "אני מצייר ומאייר - זה המקצוע והפרנסה שלי. קריקטורות עוקצניות על המצב בארץ ובעולם מרגיעות אותי ומשחררות קצת קיטור. כל בוקר אני עושה התעמלות, בעיקר תרגילי גמישות והליכות בשכונה (ברדיוס המותר) קרי במושבה הגרמנית, קטמון הישנה וטלביה שבירושלים. אני הולך בעיקר לקראת סוף היום, כשהשמש צובעת את הכול בזהב, תמיד מצויד באייפון כדי לצלם את היופי, את השקט, את הריק והרוגע. אני גם עושה קצת עבודות בתוך הבית - צבע פה, בורג שם ואשתי בגינה ובערוגה הקטנה. יש לנו ארבעה נכדים בגילאים שונים שאנחנו משוחחים איתם כל יומיים בווטסאפ, בפייסטיים או בזום - זה מתכון עולמי למילוי בטריות במנות גדושות של מצב רוח טוב. המלצתי: עשו ילדים והם יעשו לכם נכדים".
מחר (ג'), 13 באוקטובר, במסגרת סדרת האירועים לימי הסגר שעורכת מחלקת הספריות בעיריית תל אביב-יפו, יתקיים מפגש זום עם מישל קישקה על הרומן הגרפי האוטוביוגרפי השני שלו "פלאפל עם חריף".
