בתקופת השיא של הקורונה, כשימי השבוע איבדו משמעות, למעריצי "הישרדות" האמריקאית נותרה נקודת אור איתנה בימי רביעי. בכל שבוע שודר פרק חדש בעונה ה-40 (!) של התוכנית, שקיבצה יחד 20 זוכים מעונות קודמות לאירוע טלוויזיוני ענק ומרגש. לקורא מהצד זה נשמע אולי מוגזם, אבל עבור הצופים האדוקים של "הישרדות" הייתה זו התגשמות פנטזיה ארוכת שנים. המתמודדים האגדיים של הפורמט חזרו לקרב מדמם וארוך, שבסיומו הוכתר השורד האולטימטיבי שלקח הביתה שני מיליון דולר - הפרס הכי יקר שאי פעם חולק בתוכנית ריאליטי.
מלבד שם המותג, אין הרבה דמיון בין הגרסה הישראלית של "הישרדות", שמשודרת בימים אלה, לזאת האמריקאית. בעוד כאן מרבית המתמודדים עסוקים ב-15 דקות התהילה שלהם ובטוויסטים שבעיקר נועדו למרוח זמן מסך, בגרסת האם המשתתפים באים כדי לשחק. הם מתכננים מהלכים קדימה, לא חוששים לבגוד, לא נעלבים משטויות ואסטרטגיה היא מילת המפתח עבורם.
אחד המתמודדים המרגשים בעונה הנוכחית היה איתן זון, הזוכה הכי ותיק שהשתתף בעונה 40. זון היה בן 27 כשניצח בעונה השלישית, שצולמה באפריקה ב-2001 (ושודרה בזמנו גם בישראל, בערוץ 2), ובהמשך השתתף גם בעונת האולסטאר השמינית. מאז חלפו 16 שנה, שבהן נאלץ לנהל קרב הישרדות בחיים האמיתיים שלו, כשחלה בשני סוגי סרטן נדירים שהציבו אותו בין חיים למוות. זון הוא גם יהודי חובב ישראל, שביקר בארץ כמה פעמים ואפילו השתתף במכביה בשנת 1997 עם נבחרת הכדורגל האמריקנית. בריאיון מיוחד ל-ynet, שהתקיים בסקייפ יומיים לאחר שידור הגמר האיקוני בשבוע שעבר, הוא משתף את סיפורו הייחודי (היזהרו מספוילרים לעונה החדשה שטרם שודרה בישראל).
שחקנים מספרים שהם יושבים ליד הטלפון ומחכים לשיחה שקוראת להם לחזור למשחק. הרגשת שהם הולכים לפנות אליך?
"ידעתי שהם הולכים לעשות עונה של זוכים, אבל לא חשבתי שאני אהיה שם. היו לי המון בעיות בריאותיות אז לא ידעתי אם אני כשיר בכלל. הם התקשרו לפני 18 חודשים, עברתי המון בדיקות רפואיות וגם עברתי עם אשתי לאטלנטה כדי להיכנס לכושר".
אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ למשחק, איך היו הימים הראשונים על האי?
"כשאתה מגיע ל'הישרדות' תמיד יש שוק. עשיתי את התחקיר שלי, הרגשתי מוכן, אבל עדיין הייתי מאוד לחוץ. כל הזמן חשבתי על זה שאני הולך לשחק עם 19 הזוכים הכי טובים בכל הזמנים. הפעם האחרונה ששיחקתי הייתה ב-2004 ולא היו פסלוני חסינות, הדחות מפתיעות, רמזים או דרך לחזור למשחק. כלום. אז ניסיתי לשחק בגרסה המשודרגת הזאת של 'הישרדות' שעובדת בקצב מאוד מהיר".
בתור שחקן שהשתתף בעונות הראשונות, מה ההבדל העיקרי במשחק המעודכן?
"בעבר המשחק היה מבוסס יותר על מערכות יחסים ואתגרי החסינות. עכשיו מעורב בזה הרבה מזל, ויש הרבה יותר שכבות מורכבות. השנה הם הכניסו את מטבעות האש, שזה משהו חדש לגמרי. אז המשחק החדש הוא יותר מהיר, ולאף אחד לא ממש אכפת אם הוא מכיר חברים במהלך המשחק. זה הכול משחק, הכול עסקים, אנחנו יודעים את זה וזה ההבדל הגדול".
העונה התחילה בפברואר האחרון בקול תרועה רמה ואז, ככל שהיא התקדמה, השחקנים הוותיקים והאהובים, אלה שנהנים בקהילת המעריצים ממעמד המזכיר ספורטאי-על, הודחו בזה אחר זה במה שהרגיש כמו טבח אכזרי. וכך הסתיימו דרכיהם של שחקנים אגדיים כמו פרוואטי שלואו, בוסטון רוב, סנדרה דיאז (שזכתה בעבר פעמיים) וגם של זון, שהיה המודח החמישי בעונה. למזלם, בהתאם לחוקי העונה הנוכחית, הם לא נשלחו היישר לווילת המודחים, אלא שהו באדג' (Edge of Extinction), אי נפרד שבו ניתנו להם שתי הזדמנויות לחזור למשחק.
אחרי שכל הוותיקים הודחו, ניסיתם להבין מה קרה?
"התחלנו בחיסרון. הם ליהקו 13 שחקנים חדשים ושבעה שחקנים ותיקים, והייתה הסכמה שצריך להעיף קודם את האולד-סקול. כל שבוע מישהו מאיתנו נשלח לאי ולא יכולנו לעשות שום דבר לגבי זה, כי היינו בנחיתות מספרית".
כולם מדברים על כמה קשה היה באדג'. אני דווקא רוצה לשאול על הרגעים הכיפיים.
"לא היה שם שום דבר כיפי", הוא אומר בנחרצות, אבל אחר כך מוסיף: "כן, יצא לי לבלות עם בוסטון רוב, פרוואטי וטייסון, וזה היה אולי החלק הכיפי ביותר. אבל כל היבט אחר היה נורא. מסגרתי את הרמז של אתגר בולי העץ, כדי שאזכור כמה קשה זה היה".
לא במקרה זון מזכיר את האתגר, שסיפק את אחד הרגעים המרגשים בתולדות התוכנית כולה: באחת המשימות הראשונות באדג', המתמודדים המודחים היו אמורים לאסוף 20 בולי עץ מפסגת הר, כאשר כל פעם מותר להם לקחת רק אחד. זון, שכאמור התמודד בעבר עם מחלת הסרטן, התקשה במשימה ובשלב מסוים גם איבד את ההכרה. כשהוא התאושש הוא החליט להמשיך בכל זאת. ארבע המתמודדות שהיו איתו, ושכבר סיימו את המשימה, החליטו להצטרף אליו למסע הרגלי ולתמוך בו.
מה גרם לך להמשיך? מאיפה שאבת את הכוח?
"הנשים האלו. במשחק הזה, שבו אתה מתחרה על שני מיליון דולר, הייתי בטוח שהנשים האלו יבעטו בי כשאני למטה, אבל במקום זאת הן עשו להפך. הן סחבו אותי בישורת האחרונה".
דיברת הרבה על הסרטן שלך, ועל הצורך להשפיע על אנשים חולים ולהראות להם שיש חיים אחריו. אילו תגובות קיבלת אחרי שהפרק שודר?
"קיבלתי המון תגובות. ההבדל הכי גדול בין המשחק הראשון שלי לעכשיו זה הרשתות החברתיות, כי אז זה לא היה קיים. עבורי זו הייתה מתנה מבורכת, כי יכולתי לראות את התגובה המיידית ולהתחבר למעריצים שפנו אליי. לא חזרתי למשחק כדי לעורר השראה, רציתי לזכות, והסיפור עם הסרטן הוא פשוט חלק ממני. אבל כן, אחרי שהתעלפתי ולא הצלחתי לסיים היה לי חשוב להמשיך. יש בי חלק שרוצה להוכיח שיש חיים אחרי הסרטן, שאתה יכול לחזור מחוויה מסכנת חיים ולפרוח בחיים. עכשיו אני מוכן לשנות את ההגדרה שלי משורד לפורח. אני לא שורד את החיים, אני פורח בחיים".
היו רגעים שחשבת לפרוש מהאדג'?
"לא, אני טיפוס שנכנע בקלות ואני מכבד את המשחק, וכמו בחיים - כשיש לך הזדמנות אתה לוקח אותה. אני קצת משווה את האדג' לסרטן. כשאתה חולה בסרטן אתה נמצא בין חיים ומוות ואולי יש לך סיכוי נוסף, עוד טיפול ניסיוני שיכול להשאיר אותך בחיים. זה אותו הדבר - באדג' אתה במצב של חיים למוות מבחינת המשחק, ויש לך הזדמנות אחת או שתיים לחזור ואתה פשוט חייב לקחת את הסיכון הזה. רציתי להישאר, לראות אם אני יכול לחזור וגם רציתי את כל החוויה. להתחיל ולסיים אותה ולתת 100 אחוז מעצמי".
כשאתה מסתכל אחורה, מה היית עושה אחרת כדי לא להיות מודח?
"אני לא יודע אם הייתי עושה משהו אחר. כשהתחלתי רציתי ליצור ברית עם השחקנים הוותיקים כי הרגשתי איתם בנוח ופגשתי אותם בעבר. אבל גם רציתי לשחק עם החדשים כי הם מכירים את המשחק המודרני, ובגלל זה התחברתי עם אדם קליין, הזוכה היהודי השני ב'הישרדות'. זה לא עבד לי כל כך טוב, אפילו שהוא יהודי (הוא צוחק). הטעות שלי הייתה להתאחד איתו ולא להיות מודע לכך שאני מטרה, כי אני מקושר לוותיקים".
בסופו של דבר מי שניצח את המשחק היה טוני ולאצ'וס, זוכה עונה 28, שלכל הדעות שיחק משחק מבריק, איכותי ומתוחכם. בגמר הוא התמודד מול נטלי אנדרסון (המודחת הראשונה במשחק, שחזרה מהאדג' ישירות לפרק הגמר) ומישל פיצג'רלד. זון נמנה עם ארבעת המתמודדים שנתנו את קולם דווקא לאנדרסון. "היא הייתה כמו קוסמת באדג'. היא זכתה בכל האתגרים, הייתה חברותית ועשתה את המיטב שהייתה יכולה".
אחרי שצפית בתוכנית וראית איך טוני שיחק, היית מצביע לה שוב?
"כן. זו הייתה החלטה לא קלה בזמנו. בתור מעריץ של 'הישרדות' אני מבין ומכבד את המשחק של טוני, ואני חושב שהוא שיחק את המשחק המושלם. מצד שני, בחיים לא דיברתי איתו, לא שיחקתי איתו, לא לחצנו ידיים, אז עבורי לתת למישהו שאני לא מכיר שני מיליון דולר היה קשה. כן חייתי עם נטלי. היא חיסלה אותי ואת כל שאר האנשים שהיו שם והצליחה לחזור למשחק, ואני משחק עם הלב".
מה חשבת על המשחק של טוני?
"הוא היה נהדר. הוא היה טוב בהכל, הוא ניצח באתגרים, יצר קשרים חזקים, עשה מהלכים גדולים והיה מעורב בכל החלטה שם. מה שהכי מעניין זה שכל מי שהגיע לאדג', ורובם הודחו בגללו, לא אמר שום דבר רע עליו. אפילו לא פעם אחת. אז גם להצליח להעיף אנשים וגם לגרום להם לאהוב אותך? זה סימן שאתה שחקן מצוין".
אחד הרגעים המעניינים בעונה היה הנאום של המתמודדת שרה לסינה, שטענה שנשים מקבלות יחס שונה מגברים במשחק. בעבר היו הרבה יותר זוכות - מה אתה חושב שהשתנה בשנים האחרונות?
"זה ברור שיש הטיה מגדרית ב'הישרדות'. ב-15 העונות האחרונות היו רק שלוש זוכות, ושלושתן הגיעו לגמר בעונה הזאת. אז אני לא יודע, אין לי תשובה. אני שמח ששרה דיברה על זה והביאה לתשומת הלב את זה שיש הטייה מגדרית. זה מצער ואני לא יודע למה. מספר שווה של גברים ונשים מתחילים את המשחק, והם אלה שמצביעים, אז לכל אישה וגבר יש בחירה למי להצביע".
יצא לך לבקר בישראל כמה פעמים. מה הקשר שלך למדינה?
"אני מאוד אוהב את ישראל. ביקרתי בה בפעם הראשונה ב-1997, שיחקתי כדורגל בקבוצת ארצות הברית במכבייה והייתה לי חוויה נהדרת. אבל הייתי בחור צעיר - כל מה שעניין אותי היה לשתות ולהתחיל עם בחורות, אז לא ממש התעסקתי בזהות שלי. חזרתי לישראל אחרי שחליתי בסרטן והייתה לי חוויה אחרת לחלוטין, זה ממש שינה אותי. התאהבתי בלהיות יהודי ובמדינה, הבאתי את אשתי, שבזמנו הייתה חברה שלי, ורציתי להראות לה איזה מדהים השבט שלנו. היא אהבה אותנו ואותי, וכשחזרנו מישראל היא החליטה להתגייר ולאמץ אורח חיים יהודי".
איך היהדות שלך מתבטאת ביומיום?
"אנחנו רפורמים. אני עושה הרבה עבודה בקהילה היהודית ואני עוזר לארגונים פילנתרופיים. אנחנו חוגגים את החגים. אני לא חושב שאנחנו ממש דתיים, אבל מבחינה תרבותית זה חלק מאוד גדול בחיים שלנו".
תחזור הנה?
"בטח. אני עושה הרבה עבודה בתחום הקנאביס הרפואי, וישראל היא אחת המדינות המובילות בחקר קנאביס, אז אני מקווה לחזור וללמוד מכם איך לעבוד בשטח הזה".
ומה לגבי "הישרדות"?
"לא. השיחה האחרונה שלי עם ג'ף (המנחה, א"ט) הייתה 'תודה, אבל תמחק את המספר שלי'".
