שלום עולמי ומיגור הרעב - זאת השורה המיוחסת למלכות יופי כשהן נשאלות באשר למשאלות העתידיות שלהן. אז הנה, גם גל גדות, ששיחקה את וונדר וומן בשני סרטים מצליחים, התגלגלה לתפקיד מפיקה, יוצרת ומגישה של סרטי דוקו על נשים מעוררות השראה. בכל שבוע יעלה אחד מששת הפרקים הקצרים (בממוצע 12 דקות כל אחד), בערוץ היוטיוב של נשיונל ג'יאוגרפיק, ואולי באמצעותם תוכל גדות להגשים את המשאלה הפרטית שלה - לנצל את הפלטפורמה הסלבריטאית שהעניקו לה האל הטוב ותעשיית הבידור האמריקנית - לא כדי לחגוג את עצמה, אלא כדי לייצר שינוי חיובי בעולם.
IMPACT עם גל גדות – טריילר
אל תטעו, אני בטוחה שגדות היא אישה חזקה, יצירתית ומלאת אמביציה ותקווה. אני יודעת שהכוונה שלה טובה. יש לה חברת הפקה שהיא הקימה עם בעלה, ירון ורסנו, ויחד הם הפיקו את "אימפקט" (Impact With Gal Gadot) שכל פרק שלה חושף, מהלל ומעצים אישה לא מוכרת - בלרינה צעירה שמלמדת נערות שגדלו בשכונת פשע בריו דה ז'נרו איך לרקוד; בחורה שאיבדה את אחותה התאומה לקורונה ומלמדת אנשים איך להתגבר על טראומות ואובדן באמצעות גלישת גלים; בחורה בת 19 שהמציאה דרך לייצר מים נקיים לאוכלוסיות חלשות בפורטו ריקו; והפרק הראשון בסדרה: אשה אפרו-אמריקנית, מחליקה על הקרח מקצועית בעברה, שהקימה קבוצת החלקה לילדות אפרו-אמריקניות בדטרויט ומשמשת להן מודל לחיקוי. אלו נשים שהייתה להן השפעה חיובית על הקהילה שחיו בה למרות שהתמודדו עם עוני, אפליה, רעב או אסונות טבע, או כמו שגדות מגדירה את זה: "נשים רגילות לחלוטין שעושות דברים עוד יותר רגילים".
אז למה לא לפרגן? אולי זאת הציניות הישראלית שמרימה את ראשה נוכח המתקתקות האמריקנית, אולי זו ההתנגדות האינסטינקטיבית להיגיון המוזר לפיו אם גדות גילמה דמות מעצימת נשים בשני סרטים מצליחים בקולנוע זה רק טבעי שהיא תמשיך לתחזק את המיתוג הזה גם מחוץ לסט הצילומים, מה שאומר שעכשיו היא מעין סמל להעצמה נשית שמקדמת את האג'נדה המתאימה. לא במקרה גדות מופיעה כ"וונדר וומן" במודעות שהוציא הערוץ לקראת עליית הסדרה.
ואולי זה הביטוי שמקבלת האישה המוצגת בפרק הראשון לפחות, אישה שאני משוכנעת שהיא עושה דבר נפלא כשהיא מקדישה מזמנה ונפשה לאוכלוסייה המוחלשת שמקיפה אותה, אבל כל השיח שלה ושל האנשים שסביבה מתמצה בקלישאות ממשפחת "זכרו לאמץ את היופי ותחושת העצמיות שלכן", או "אני רוצה שהן ילמדו לא להסתיר את עצמן כדי להשתלב, את יכולה להיות מי שאת בכל מקום", ושאר תובנות כלליות שלא מצליחות לגרד את פני השטח. הכי מישל אובמה לעניים.
גדות היא ללא ספק כוכבת. היא מצליחה מאוד במקצוע שלה, שהוא משחק הוליוודי וכל הפעילויות הנלוות למקצוע הזה, ועדיין, "אימפקט" נראית כמו מוצר מדבקה בנאלי שמייצר תוכן שאינו שנוי במחלוקת משום בחינה, למעט אולי המגיבים שתהו למה גדות לא בחרה להעצים נשים פלסטיניות במקום אמריקניות. אין לי כמובן ציפיה שגדות, אהובה ומפורסמת ככל שתהיה, תפתור את הבעיה הישראלית-פלסטינית. באותה מידה אין לי שאיפה שהיא תתגלם כ"וונדר וומן" במציאות, אבל אם היא כבר עושה את זה, שלכל הפחות תייצר תוכן מהסוג שמשאיר, ובכן, רושם.
