בוקר טוב, מטריצות אקספוננציאליות שכמוכם. אמש (שבת) נפרדנו מפול, הנינג'ה שהתקשה לצלוח את מסלול המצלמות בבית האח. אכן, כשהוא הבין שהוא טפט הוא התעורר ויצא קצת על אודליה, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. פול בסך הכל היה עוד דייר חתיך שבניגוד לאדם, למשל, שהוא אחלה בחור אבל נאלץ לקושש את זמן המסך שלו בין העצבים של ליאור לשוקולדים של תקווה, לא היה לו סיכוי להפוך לדומיננטי. ממה שהאח הצליח לחלץ ממנו הצטייר בן אדם פאסיבי ומופנם, והציפיה שהמראה החיצוני שלו לבדו יהפוך אותו למנוע רומנטי בבית היתה ילדותית. הבשורה הטובה היא ששלב הדילולים נכנס להילוך מתקדם ופול לא יצטרך להאזין שוב בכפייה לתחנת "קול אודליה" בפול ווליום.
פול מודח מבית "האח הגדול"
(באדיבות רשת)
כבר הבנו שהעונה הזאת היא שעתו היפה של התוכן השיווקי, אבל ישיבת התקציב השבועית הפעם היתה גרועה אפילו מעשר הדקות ההן שבמהלכן תקווה הסבירה לדיירים איך אוכלים טים טאם. בימים בהם העולם מתפלש בחרדה מפני כשל ריאתי, דיירי האח הוכיחו שהם אכן מנותקים, ונלחמו על הסיגריות שלהם כאילו הם נאבקים על קמפיין לניקוטין. מלח ואורז? אוברייטד. חמצן? נצטמצם. נייר טואלט? הצחקתם אותי. ממלכתי תמורת מקלון טבק בוער. אפילו שירלי ואדם הצליחו להסתכסך על הרקע הזה (מה שלא גרם לזוגיות שלהם להיראות אמיתית יותר, אגב). אם האח הגדול רצה ליצור מהומה אמיתית בבית הוא היה צריך להציע לדיירים תמונות תמורת סיגריות, ואז הייתם רואים דילמה אמיתית מה היא. הפתרון, אגב, הוא להדיח את המעשנים. אין בעד מה.
במשימת הקורונה היפהפייה (כמה חבל שרמת הארט כמעט תמיד עומדת ביחס הפוך לרמת המשימה) נאלצנו להסתפק בכדוריות דם לבנות עצלות ומגושמות, היום יותר מתמיד, שכל מה שהצליחו לעשות היה ליפול לתוך פופי-ענק ולקטר. ההישג הגדול שלה היה הענקת תואר פרופסורה לאודליה, האשה שמאמינה שתפקידן של הכדוריות הלבנות הוא להאיר את הגוף. אודליה, שכבר הבטיחה את היעדרה מהחתונה של ליאור ותקווה, תיעדר כנראה גם מהאירועים שינפיקו הצאצאים של יוסי. מקסימום תשיר להם מהמרפסת.
למרבה הצער, צריך הרבה יותר ממטר אחד כדי להפריד בין אודליה לאדם אחר שמעוניין לשמור על שפיות דעתו, ואת זה אני אומרת בלי לטעום מהאוכל שהיא מבשלת אבל עם הרבה כבוד לעובדה שהיא מסעידה קבוצה לא קטנה ועצלנית של דיירים, בימים בהם מסעדות בקושי מצליחות להחזיק את הראש מעל המים. השירה של אודליה אכן בלתי נסבלת והדציבלים באמצעותם היא מתקשרת גורמים לנביחות של ליאור להשמע כמו תיאטרון יפני. כולנו סבון ולפעמים אני מייחלת שהסבון הזה יעביר שטיפה הגונה על הפה של אודליה כדי להיזכר איך נשמע שקט.
ואכן, אודליה הייתה הקש ששבר את גב היוסי אחרי כל כך הרבה ימי פאסון בבית, מה שגרר את הפעם הראשונה ששמעתי מישהו בבית נושא דברי כפירה בסנדק. לא בפניו אומנם, אבל אולי מדובר בתחילתה של מהפכה נפלאה שתנדנד קצת את כיסא הכבוד. מה שלא יהיה, המלצתי לכל הנוגעים בדבר היא למהר, כי כשיפרוץ המעקב החדש אחרי אזרחים נגועים כולנו נהיה ב"האח הגדול" והדיירים לא יעניינו אף אחד.
בשבוע הבא: איך הפך אסיף ליועץ האהבה הנגטיבי בבית, זה שהתפקיד שלו הוא להסביר לזוגות למה הם לא באמת מאוהבים ולמה אין להם סיכוי להחזיק מעמד בחוץ. וגם: האח הגדול מתחלף - הברקה או הגימיק הכי גרוע בתולדות "האח"? הישארו עימנו.
