הייחודיות של הבי ג'יז בנוף נובעת, בין השאר, מיכולתם של השירים להיות הרבה יותר ממה שהאוזן שומעת. כשהאחים בארי, מוריס ורובין גיב היו בשיאם, זה לא היה רק "פופ" או "דיסקו", אלא עולם מלא בצבעים ובצורות שהצליחו להתגבש ולהיצרב בתודעה. השילוב בין חוש הקצב, יצר ההרפתקנות וכמובן, ההרמוניה הקולית המופלאה, יצר הרבה יותר ממכונת להיטים: זה היה קליידוסקופ מוזיקלי.
אולי בשל כך האלבום החדש של בארי גיב, האח האחרון שעדיין איתנו, מצליח להיות מפתיע ולא מפתיע בו זמנית. ב-Greenfields: The Gibb Brothers' Songbook Vol. 1, גיב מציג מגוון ביצועי קאנטרי לשירים מתוך הרפרטואר של הבי ג'יז ושל קריירת הסולו שלו. לכאורה, קשה למצוא את החוט שמחבר את הז'אנר עם מורשת הפופ והדיסקו של הלהקה. ומצד שני, הקוד האמנותי הפתוח של השירים מלכתחילה מזמין משחקים ופרשנות. ובתוך זה, קאנטרי בהחלט בא בחשבון.
אמנם נבצר מאיתנו לשמוע כיצד Stayin' Alive נשמע בעיבוד לשפת נאשוויל (וחבל), אבל גיב והמפיק דייב קוב אצרו רשימת קטעים שיוכלו לצאת רעננים מהניסוי, וגייסו גם קולקציה מגה-מרשימה של אורחים שיגרמו לאורח להרגיש בבית. אליסון קראוס, למשל, פשוט עוצרת נשימה ב-Too Much Heaven. גם דולי פרטון מלכותית כתמיד ב-Words ושריל קרואו משלימה לא רע את הפלצט המפורסם של גיב ב-How Can You Mend A Broken Heart. אגב, זהו גם שמו של דוקו חדש על הבי ג'יז, ששודר ב-HBO לאחרונה ומעורר עניין רב (הוא עתיד להגיע גם לישראל).
גיב שומר על מידה מדויקת של גרוב ב-'Jive Talkin (עם ג'יי ביוקנן ומירנדה למברט המצוינת), וגם מרצה את חובבי הנוסטלגיה של הסבנטיז בדואט עם אוליביה ניוטון-ג'ון (Rest Your Love on Me). אבל הרגע המצטיין באלבום הוא Words of A Fool, שבו גיב משתף פעולה עם ג'ייסון איזבל האדיר, מהכותבים החשובים באמריקה כיום ומי שמזרים לקאנטרי את הדם הצעיר והרענן שכל סגנון צריך כדי להיות רלוונטי. ב-Words of A Fool, שיר שגיב הקליט באמצע האייטיז ולא יצא רשמית, מורגש עד כמה גיב, שכבר לא צריך להוכיח כלום, מבין את העוצמה שמוקרנת מגרונו של איזבל וניכר שהוא פשוט מפנה לו את הבמה.
למרות שהביצועים מלוטשים וקולו של גיב לא איבד הרבה מהקסם (לאחרונה סיפר שזה בגלל שהוא נמנע מקוקאין), יש להודות שהאלבום מקפיד על מסגרת קשיחה יחסית ונטולת תעוזה של ממש. הדבר נכון הן לבחירת השירים והן לסוג המבצעים. מסקרן היה לראות את גיב הולך עד הסוף ומזמין מישהו כמו ליל נאס אקס (Old Town Road) לביצוע של Night Fever, למשל, ומראה עד כמה ההגדרה של קאנטרי יכולה להיות רחבה ב-2021.
ובכל זאת, קשה שלא להיסחף אחרי הנעימות הגדולה של האלבום, שהוא כמו מפגש בין מכרים רחוקים שלא הבינו למה לא התקרבו זה לזה לפני כן. בימים שמתאפיינים בשקיעות מוקדמות ומצב רוח בהתאם, נדמה שהאפקט המנחם של Greenfields מסוגל לסייע במשימה המסובכת של להישאר בחיים.
