בפאנל מיוחד שהתקיים בתיאטרון הבימה במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", אירח המנחה עידו גרינברג (העומד מאחורי המותג "מיסמס") את גילה אלמגור, עברי לידר ושלומי קוריאט לשיחה נוקבת על תרבות בימי הקורונה ועל האופן שבו ניווטו את חייהם האישיים בשנה הסוערת הזו. צפו:
(צילום: ירון שרון, חגי דקל, הדר יואביאן | הפקה: רז רפאל | עריכה: תמר אברהם)
אלמגור, שהתאלמנה לפני חודשיים מבעלה יעקב אגמון, מספרת כי בסגרים הראשונים מצאה את עצמה מודה למגפה. "היינו שני אנשים מבוגרים שספונים בבית מסביב לשעון, ופתאום יש זמן לשתוק ביחד, לקרוא ולצחוק. אגמון היה מצחיק אותי ותמיד איימתי עליו שאעזוב אותו אם יפסיק. אבל הוא לא הפסיק ולא עזבתי אותו". ובכל זאת, היא אומרת כי הפקרת עולם התרבות על ידי הממשלה הרתיחה את אגמון, אחד מהאנשים הבכירים והחשובים בתיאטרון הישראלי. "הוא כל פעם היה אומר למה לא הופכים שולחנות בעניין הזה".
"בסופו של דבר, אתה מסתכל איך הקהל מגיב", אומר קוריאט על מצב התרבות בישראל, "הייתי קורא טוקבקים של אנשים שאומרים 'מה אתם בוכים, תרבות היא לא הדבר הכי חשוב במדינה'. אני יכול להבין שיש סדר עדיפות של בריאות, כי כולנו רוצים להיות בריאים ושזה יעבור, אבל תנסה לדמיין שאתה קם בבוקר יום אחד ואין במדינה שלך הצגות, הופעות או מוזיקה".
על אף היותם מצליחים ובולטים בתחומם, נראה שהן אלמגור והן קוריאט נאלצו לצאת בשנה האחרונה מאזור הנוחות שלהם ולמצוא אפיקים חדשים להתמקצע בהם. "התקופה הזו איתגרה אותנו לחפש ולהמציא את עצמנו מחדש", אומרת אלמגור, "אני מעבירה הרצאות כל החיים שלי, אבל פתאום מצאתי את עצמי בזום. אבל זה לא פיתרון". לעומתה, קוריאט דווקא פנה לתחום אחר לגמרי - עיצוב פנים. "זה תמיד היה משהו שנורא אהבתי לעשות, אבל אף פעם לא מצאתי לזה פנאי, וכשהגיעה הקורונה החלטתי לנצל את הזמן הזה שאני לא מופיע כדי ללמוד, ותוך כדי הלימודים התחלתי ממש לעבוד בזה". לידר אמנם המשיך לעסוק במוזיקה, אך גם קיבל סוג של חופשת לידה מוארכת עם בנו הקטן אלבי. "לפני שהכול התחיל, היו לי 50 תאריכים של הופעות בחודשיים עם ילד בבית בן שישה חודשים, וידעתי שאהיה פחות בבית, אבל אז ביומיים הכול התבטל", הוא מספר, "זה היה כמו מגדל קלפים שקורס בבת אחת. עכשיו הוא בן שנה וחמישה חודשים, וזה הרבה מאוד זמן להיות יחד. זה איפשר לי להיות אבא באופן אחר".
כאשר השלושה נשאלים איזו עצה היו נותנים לעצמם לפני כשנה על איך לעבור את המשבר הזה, קוריאט עונה: "קודם כל, שים כסף בצד ומהר", ומוסיף כי גם היה אומר לעצמו להוריד רגל מהגז. "זו הייתה תקופה מטורפת ואתה חושב שהכול פרוס בפניך, אבל יש את המשפט שאומר 'לא לעולם חוסן', והנה ההוכחה לזה". "שלומי אמר שים כסף בצד, וממרום גילי אני יכולה להגיד שזו עצה כל כך חשובה", אומרת אלמגור, "משום שאף אחד, במיוחד לא אנשים מצליחים, מתארים שיבוא יום סגריר. ראיתי מסביבי אנשים שהגיעו לפת לחם ומצאתי את עצמי כמו עובדת סוציאלית. דיברתי בטלוויזיה אל ראש הממשלה וחילקתי כסף מזומן לאנשים מתחת לבית שלי. לכן אני אומרת שלאדם, בכל מקצוע, צריכה להיות קופה קטנה ליום סגריר". ועצתו של לידר לעצמו? "תעשה ילד". "אבל את זה הגשמת כבר", צוחק קוריאט.
ורגע לפני סיום הפאנל, אלמגור העלתה במאמר מוסגר כי "כשנוצר המצב הקטסטרופלי הזה, הרבה מדינות נאורות ידעו להעניק לאזרחים שלהן ביטחון כלכלי אלמנטרי - איזשהו סכום כסף שיאפשר לרכוש מזון ותרופות כדי שאדם יוכל יהיה להסתכל על עצמו ולהגיד - 'לא הגעתי לפת לחם. עשיתי צבא והמדינה דואגת לי'". על כך קוריאט הוסיף: "מגיע לנו הדבר הבסיסי הזה של לצאת לעבוד ולפרנס את עצמנו בכבוד. בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה להיות נזקק לכספי המדינה. בינתיים, אני מאחל לעולם התרבות כי נחזור לשגרה מבורכת במגבלות הקיימות ונחזור לעמוד על הבמות ולעשות את הדברים שאנחנו אוהבים לעשות ושהקהל צמא להם".
