יחסי הגומלין בין ז'אנר הריאליטי לסדרות מתוסרטות יצרו כמעט תמיד יצורי כלאיים מעניינים. בין אם אלו "עקרות בית אמיתיות", שעקבה אחרי תלאותיהן של הנשים העשירות ממחוז אורנג' בקליפורניה ושאבה את ההשראה שלה מהדרמה הקומית המצליחה "עקרות בית נואשות", או עשר שנים אחר כך כש-UnREAL עשתה את המסלול ההפוך ותסרטה את אחורי וקדמת הקלעים של הריאליטי "הרווק". הדילוג מתסריט לריאליטי ולהיפך מכניס רובד מודע שנותן לצופה עוד נקודת מבט על המוצר המקורי.
"מצולמים", שהעונה השניה שלה עלתה אתמול (ב') ב-HOT3, קיבלה את התנאים האופטימליים – היא נוצרה כפארודיה על "מחוברים" על ידי אותם אנשים שיצרו את הפורמט המקורי. ניכר היה שמי שהביא לעולם את "מצולמים" הכיר בעל פה את השפה של "מחוברים", את המניירות של האנשים שעמדו מאחורי המצלמות, את הקלישאות, את הניסיונות להתחמק מהקלישאות, וגם נהנה לעקוץ אותן (באהבה!) בינו לבין עצמו. שלישיית "מה קשור" - שלום מיכאלשווילי, אסי ישראלוף וציון ברוך, שכבר הוכיחו את עצמם בנפרד בתפקידים דרמטיים - סוף סוף קיבלו תסריט שמוציא את המיטב שלהם גם כאנסמבל.
העונה השניה של "מצולמים" צולמה בחסות הקורונה, שבהתאמה גם תתפוס מקום בחייהן של הדמויות ותהפוך לאחת הסדרות הראשונות שהמגיפה הפכה לחלק בלתי נפרד מהעלילה שלהן. מבחינה סגנונית היא לוקחת צעד אחד הצידה מהעונה הקודמת. אם העונה הראשונה התבססה בעיקר על הומור והגחכה של הדמויות, גם החמודות ושובות הלב ביניהן (שיר ונטורה של מיכאלשווילי, אני מסתכלת עלייך), בעונה הזאת הכותבים מרשים לעצמם להרפות קצת מהצורך להפוך כל אבן בדרך לדאחקות. חלק מהדמויות רוכבות על נרטיב דרמטי יותר – עידו באבי, למשל, הוא סו שף שמחליט לצאת לחופשת לידה במקום אשתו ורואה איך ההורות קוברת לו את הקריירה.
דמויות חדשות נוספות שמתכתבות ברמה זאת או אחרת עם המציאות הן בני בום (כוכב ילדים משתטה שמכור לכדורים); דודי אליהו, בליין ירושלמי שחוזר בתשובה; סבי בן שמואל, לוחם אש שהוא ואשתו (נועה קולר, למתגעגעים) מנסים להיכנס להריון, ואלון לחמי, מאמן כדורגל, לשעבר בבית"ר ירושלים, שעובר לאמן קבוצה ערבית תחת בעלים ערבי, מעין קריצה לרכישה של בית"ר על ידי דובאי. שתי הדמויות היחידות ששרדו לעונה נוספת הן מני ומשה (ברוך ואורי גבריאל), שמטפחים את הזוגיות החד מינית שלהם, פלוס עסק לניכוי צ'קים, פלוס ילד אתיופי מאומץ.
התסריטאי הראשי, אורי כץ, כבר כתב עבור שלישיית "מה קשור" לסדרות כמו "הישראלים", "אנחנו במפה" ו"עם סגולה", חלקן הצליחו יותר, חלקן פחות. אבל נדמה שהמסגרת שהעניקה לסדרה "מחוברים" סייעה לו ולכותבים הנוספים לדייק את הדמויות והדיאלוגים ולשכלל את העונה הראשונה. נכון, על חלק מהדמויות חלה חובת הוכחה כשיצטרכו להתעלות מעל הגימיק הראשוני – בני בום נעזר בכימיקלים, אוקיי. אלון לחמי מתפרע ומנבל את הפה, בואו נתקדם - אבל הקטעים הדרמטיים הכמעט-נוגים מוכיחים ש"מצולמים" מצליחה להתפתח כמו סדרת האם שלה, להניח מראה מעניינת מול הפורמט ומול הצופה. הבשורה הטובה שהעונה השניה מביאה איתה היא שהיוצרים שלה מסוגלים לקחת אותה עוד קדימה - ושכמו "מחוברים", היא כנראה פה כדי להישאר.