כשהיה בחור צעיר, נעם דובב הבחין בדבר מוזר, שמילא אותו פליאה. את מספר תעודת הזהות שלו אפשר לקרוא משני הכיוונים, בצורה זהה. קוראים לזה פלינדרום. באותה תקופה דובב ראה בכך לא יותר מגימיק, אבל אם מקננת בלבכם ולו טיפה אחת של אמונה מיסטית, אתם עשויים להשתכנע שזה יותר מסתם צירוף מקרים. במרוצת השנים העיסוק בפלינדרום הפך למרכזי בחייו. הוא עצמו, בכל אופן, דווקא אדם רציונלי להפליא.
"כבר בתור נער הייתה לי משיכה למתמטיקה וללוגיקה. נקרא לזה חוקיות נסתרת. חוץ מזה, גם אהבתי מאוד את השפה העברית, ורציתי להשתמש בשפה ספרותית גבוהה בתור נער", הוא אומר. השילוב הזה הוליד תחביב ייחודי, שהלך והשתכלל עם השנים. אם רובנו מסתפקים בפלינדרומים שגורים כמו "ילד כותב בתוך דלי", דובב משקיע את זמנו ביצירת פלינדרומים מקוריים, בהם כאלה שנדמים שהיו שם מאז ומתמיד. הלהיט הכי גדול שלו עד כה הוא "נטול גלוטן", ואל תתווכחו - זה לגמרי שלו. "למיטב ידיעתי ולפי חיפושים שערכתי, אני הראשון שגיליתי את זה. לא ראיתי ברשת או במקומות אחרים אזכור לזה לפני 2012, כשפרסמתי את זה. עם זאת, ייתכן שאנשים אחרים גילו אותו אחרי, באופן ספונטני", הוא אומר, ומוסיף טיעון חזק להגנתו: "כל העניין הזה של 'נטול גלוטן' לא היה קיים עד לעת המודרנית. אני חושב שרק במאה ה-21 זה צבר תאוצה, ובהתחלה בכלל קראו לזה 'ללא גלוטן'".
כעת מוציא דובב את ספרו "הלימת מילה" (הוצאת ברחש), שמאגד שירים פלינדרומיים ואת הסיפור "מות תום", שנחשב לפלינדרום הארוך ביותר שנכתב אי פעם בעברית. החיבור שלו עם עולם השירה לא היה מיידי, והגיע לאחר שנים של פרסום פלינדרומיי בטוויטר ובפייסבוק, בין אם על נושאים אקטואליים, או סתם שנינות. עם הזמן למד להביע עוד ועוד צדדים באישיותו דרך המגבלה הלשונית. זו הייתה תנועה ארוכה, שהחלה כבר בצעירותו. "אני חושב שעשיתי איזשהו מעבר מההיגיון לרגש, מהצד המאוד ריאלי-מתמטי, לצד ההומאני. אבל הנושא הזה של תבניות, משחקי מילים וכפל משמעות תמיד נשאר מאוד חזק אצלי. דברים שקשורים לשעשוע של השפה".
בסוף הדרך, כאמור, נחת בעולם השירה. "זה מעבר שעשיתי לפני שלוש או ארבע שנים, ובשנה-שנתיים האחרונות צבר תאוצה משמעותית. זה פתח לי איזושהי יכולת להביע את עצמי בצורה שלא הייתה קורית אחרת, גם אם הייתי כותב באופן חופשי", הוא מאבחן. "דווקא האילוץ, ששם אותך בסד, מאפשר לך להיות מאוד מדויק. באופן פרדוקסלי, זה דווקא עזר". וכך אפשר למצוא בספר שירים פלינדרומיים על שלל נושאים, מאקטואליה ("הזעם מעזה", "העוצר ברצועה"), דרך ארס-פואטיקה ("הכתיבה בי תכה", "תודעת משורר רושמת עדות"), שירים אישיים ("בצער דר עצב", "יש פן נפשי"), שירי אהבה ותשוקה ("מירב אהבה, אברים", "נתקשחתן ונתחשקתן") ועוד. כל כותרות השירים, אם מישהו פספס, פלינדרומיות גם כן.
"הלימת מילה" מתפקע מרוב סימטריה. אם זה לא היה מפעים, מרשים ומשעשע כל כך, אפשר היה לחשוד באובססיה קלה. שם הספר - פלינדרומי. מספר העמודים - 111 - גם כן. הדבר נכון גם לגבי מספר השירים, מספר הפרקים, ההקדשה ("המען: נעמה", אשתו של דובב) ואפילו המחיר הקטלוגי: 55 שקלים. אם לא די בכך, דובב בחר להשיק את הספר בתאריך פלינדרומי למהדרין: 02/02/2020, בשעה 20:02. ובכל זאת, לא הכל מושלם. דובב בן ה-45 היה שמח להספיק להשיק את ספרו כבר בשנה שעברה, בגיל פלינדרומי. מצד שני, אם היה עושה זאת, היה נאלץ לוותר על הסימטריה של התאריך. עורך הספר, אגב, הוא המשורר והמתכנת ערן הדס, שחתום על פלינדרום אלמותי משלו - "רק פושטק עלוב בולע קטשופ קר".
הקולגות לא יודעים
כשהוא לא כותב נגד כיוון התנועה , דובב נכנס לדמותו המעונבת יותר כמנהל בתחום של רגולציות אבטחת מידע. וכמו פיטר פארקר או קלארק קנט, גם במקרה שלו, רוב הקולגות כלל לא מודעים לעיסוקו האחר. "זה משהו מאוד יוצא דופן, ויש אנשים שלא יודעים איך לעכל את זה או לפרש את זה. לפעמים זה יכול להיראות למישהו כעיסוק תימהוני או משהו כזה מוזר", הוא מודה. אך ברשתות החברתיות, הליברליות בהרבה, הוא כוכב עולה - וגולשים אף שולחים לו פלינדרומים משלהם. "אנשים שמתוודעים לזה דרכי ורוצים להתנסות פשוט שולחים לי, או כותבים לי על הקיר", הוא אומר.
דובב עצמו אינו חי בשלום עם המילה פלינדרום ("כיוון הפוך" ביוונית), מהסיבה הפשוטה שהיא עצמה אינה פלינדרומית - החמצה לכל הדעות. משום כך המציא את המילה "הִפּוכופֹּה" (חיבור של המילים "הפוכו" ו"פה") - מילה אוטולוגית (כלומר, שמתארת את עצמה) בניגוד ל"פלינדרום" ההטרולוגית (שאינה מתארת את עצמה). לדבריו, החידוש שלו זוכה להצלחה גוברת, ומעריציו אף מנסים לקדמו כחלופה עברית מוכרת, דרך האקדמיה ללשון העברית.
כתיבה של שירה פלינדרומית דורשת מיומנות רבה, ודובב פיתח אותה לאורך שנים. אם כתיבה במשקל וחרוז היא אתגר שיכול להוציא רבים מדעתם, מי שאינו בשל לכך וינסה לכתוב שיר פלינדרומי עלול לחוות קצר מוחי של ממש. ובכל זאת, הדרך היחידה היא לנסות. "אני נוטה להסכים שהמגבלה של חרוז ושירה פחות חמורה או תובענית לעומת פלינדרום. עם זאת, אני חושב שבשני המקרים, זה מעבר לנטייה או כישרון טבעי, אלא מיומנות נרכשת, כמו שריר". כך שאם תתאמנו מספיק, גם אתם עשויים לכתוב יום אחד משפטים או שירים מתהפכים שישמעו טבעיים לחלוטין, כמו "הלילה / ישן / אני / בין / אנשי / הלילה" או "רחש / התולעת / עבר / בעת / עלות / השחר".
קושי נוסף נובע מהחלוציות של התחום. בעברית אין ממש על מי להישען, אבל יש בזה גם יתרון. "לפעמים יש לי תחושה שאני לא ממש יוצר או כותב, אלא יותר מגלה, בגלל שבעברית התחום של הפלינדרום - ושירה פלינדרומית בפרט - זה שדה שלא נחרש. אז אני חושב שאני יכול לעשות בו כרצוני", הוא אומר. "ולפעמים אני מרגיש שאני כמו איזושהי תחנת ממסר, שאני קולט מסרים - אבל לא בצד המיסטי", הוא מרגיע, "פשוט יש פלינדרומים שקיימים, ואני רואה אותם. את התבניות את החיבורים". דוגמה אחת לכך היא הצירוף "רואה אור", הנפוץ בעולם המו"לות. מבחינת רובנו - סתם צמד מילים. מבחינת דובב - פלינדרום חדש לאוסף.
הפלינדרום הארוך ביותר בעברית, "מות תום", כולל גם מספר פלינדרומי של מילים (1,111) ואותיות (4,224). על אף הרוח המשחקית, הנושא שלו בכלל לא מצחיק, ואולי באופן מתבקש להפוכופה הכי ארוך בשפת הקודש, הוא עוסק בשואה. באמצעו מופיעה רשימה ארוכה של שמות, ודובב מבטיח שכולם אכן קיימים, גם החריגים שבהם. "הרצף הארוך הזה - 767 שמות בסך הכל - הוא רק פרומיל ממספר הנספים היהודים בשואה. אבל מה שרציתי להבהיר שם זה שהשואה יכולה לחזור, לאו דווקא מול יהודים, ולכן יש גם שמות מהעת החדשה". בעבר נרשמו כמה ניסיונות מוצלחים לעקוף את שיאו, אך דובב שב לשולחן העבודה, האריך את היצירה, וכעת אין באופק מתחרה של ממש. "מאוד חשוב לי שהכמות לא תבוא על חשבון האיכות, ואני רוצה להאמין שאני לא מתפשר בזה", הוא מציין.
גם החיים עצמם הם פלינדרום
גם ברחבי העולם, הספרות הפלינדרומית קיימת מימים ימימה, אך תמיד בשוליים. בין הדמויות המזוהות ביותר עם הז'אנר אפשר לציין את ז'ורז' פרק הצרפתי, שיחד עם החבורה הספרותית אוליפו, הפך את הספרות לגן שעשועים לכל דבר. "הם עשו הרבה ניסויים בשפה, כולל סיפור ארוך שלא כולל את האות הכי נפוצה, e, וכל מיני דברים כאלה. פרק כתב גם סיפור פלינדרומי מאוד ארוך, קצת יותר משלי. בארצות הברית יש כיום מספר מצומצם מאוד של משוררים שכותבים שירה פלינדרומית, ויש גם תחרויות של כתיבה, מעין אליפות עולם. אבל אלה דוגמאות יחסית בודדת".
אם תהיתם, אין בהכרח שפה שבה האמנות הזו קלה יותר מאחרת. העברית למשל נהנית מהאפשרות לגוון בין כתיב מלא וחסר, אך מצד שני, האלפבית העברי כולל פחות אותיות מבשפות אחרות, ועל כן מספר הצירופים האפשריים יורד. ומה בנוגע לתרגום? בפלינדרום הקשר בין תוכן וצורה כל כך הדוק, עד שהמשימה נעשית בלתי אפשרית, אלא אם נוקטים פשרות מרחיקות לכת ברמת התוכן. בכל זאת, דובב מצא דוגמה אחת קצרצה שדווקא עובדת: "כלב, לך" מיתרגם בדיוק ל-Go, dog.
דובב מחפש את ההדדיות והסימטריה לא רק בטקסט, אלא גם במציאות. "בחיים מחוץ לפלינדרום, אני מזהה הרבה אי הלימה. זה בא לידי ביטוי בכל מיני עוולות חברתיות, פוליטיות וכו'. אני מזהה חוסר סימטריה וחוסר צדק בין אנשים ובין קבוצות, וזה משהו שמהווה עבורי צרימה", הוא אומר. "גם ביחסים בין בני אדם, יש מה שנקרא יחסים הדדיים, קח ותן. תחשוב על המילה הפלינדרומית 'נתן' - הרבה פעמים אנשים עוסקים בנתינה, ומרגישים שהם מקבלים חזרה, אפרופו דו כיווניות. יש כל מיני דברים שאתה עושה בחינם, עוזר למישהו, ומקבל סיפוק מאוד גדול, זה תורם גם לך". הוא מציין שיש יחסים של חוסר סימטריה שהם דווקא תקינים – בין הורה לילד למשל – אך אחרים זועקים עוול, כמו יחסי תוקף וקורבן. "אני יכול להגיד שביחסים האישיים שלי, אני מסתכל לפעמים אם אני מקבל כמו שאני נותן, ושזה כן מעסיק אותי". ולמרות שמחקרים מוצאים קשר בין יופי וסימטריה - למשל בכל הנוגע לתווי פנים, הוא מאמין שבמקרים מסוימים דווקא בשבירה יש יופי - "כמו עם סינדי קרופורד והשומה".
כשחושבים על זה, אפילו החיים עצמם הם פלינדרומיים, לא? מעפר באת ואל עפר תשוב?
"ממש, גם אם אתה מסתכל על תקופת הילדות הראשונית לעומת הזקנה: הרבה פעמים זקנים הופכים לסיעודיים או תלויים בסביבה שלהם, והם חסרי אונים כמו ילדים קטנים. גם אוצר המילים שלהם נפגע לפעמים מבעיות קוגניטיביות, שלא לדבר על דמנציה או דברים מהסוג הזה. ואם מסתכלים על זה כך, לי באופן אישי זה עוזר להתמודד עם חרדת המוות, שיש לכל אחד מאיתנו, אני מניח. אם אתה חושב על זה בצורה סימטרית, אחרי שהבן אדם מסיים את החיים שלו, הוא מגיע לאותו מצב כמו לפני שהוא נולד. לא היית קיים, ובמרכאות 'חיית עם זה' כל השנים האלה, שלא היית קיים".
תגיד, אני מוכרח לשאול - מטריד אותך שהשם שלך לא פלינדרומי?
"זו תשובה קצת מורכבת. לא אלך למשרד הפנים ואחשוב על שם פלינדרומי. מה גם שאצטרך כנראה לוותר גם על השם הפרטי וגם על שם המשפחה, אלא אם כן ארצה להיקרא בכינוי כמו של הבעל של מירי בוהדנה, בבו דובב. אז למדתי לחיות עם זה. לא הכל מושלם, לפעמים יש שבירה של הסימטריה. אם זה מטריד אותי? לא כל כך, לא חושב".
ארבעה שירים פלינדרומיים מתוך "הלימת מילה", מאת נעם דובב:
הלימת מילה
בלב הכתיבה
פועמת מילה
הלימה מילאה
אלימה מילה
הלימת מעופה
בי תכה, בלב
הפוכופה
מאות אלף עד תו
כופה מילים
תו אל תו
אות לאות
מילים הפוכות
דע: פלא תואם
נתקשחתן ונתחשקתן
רפרפתן
זמזמתן
נמרחתן
חלחלתן
לבלבתן
נתבלבל
נתלחלח
נתחרמן
נתמזמז
נתפרפר
התמימות, לתומי, מתה
מתמעט
מת מעט
כי ידע לבי
בלעדייך
טעם תם
טעם תם
