בוקר טוב, מרטירים מקולחים שכמוכם. ברכות לרשת ולהפקת "הישרדות" - בעלי הזכויות של התוכנית החליטו להפסיק לגבות מכם את דמי הזיכיון על השימוש בפורמט. הסיבה פשוטה: אי אפשר למצוא שום קשר בינו ובין התוכנית שאתם משדרים. "הישרדות ישראל" התרחקה כל כך מחללית האם שלה שהיא יצאה לחיים חדשים בתור תוכנית אחרת.
תוכנית ש-90 אחוז מזמן המסך שלה מוקדש לאוויר חם ולפעמים גם מצחין; תוכנית שמתענגת על סכסכנות וקיטוב, מביאה דגים מישראל (!) לפיליפינים (!!), משתחווה כל כמה דקות למיץ מעפן; וגרוע מכל, תוכנית שלא מצליחה להתאפק ושולחת בלי הפסקה ידיים לפורמט ובוחשת ובוחשת, כך שבסוף העונה הדבר הראשון שהפורמט הולך לעשות זה להיכנס למקלחת רותחת ולשפשף את עצמו עם סקוץ' כדי להוריד את טביעות האצבע.
עזבו את זה שאתם לא רוצים לדעת איפה הידיים האלה היו קודם, גרועה מכל היא ההתערבות הבלתי פוסקת במשחק - וזה לא משנה כמה זמן מראש המהלכים נקבעו, מצידי תגידו גם שזה נכתב כבר במגילות ים המלח. ולא, לא משנה איזה צד הרוויח מזה בסוף. הורדתם כל כך הרבה הנחתות ושיבושים על המשחק שעיוותם את האמ-אמא שלו. לקחתם משחק חברתי-פסיכולוגי והפכתם אותו לטיסת שוקולד. לנו נשאר לצפות בכם מתעללים בגופה בזמן שייתרתם את כל האסטרטגיה - איך מתמודד יכול לתכנן משהו אם כל רגע גיא יכול לקפוץ מאחורי בקבוק מיץ ולהודיע שבעצם ההפקה תחליט מי יודח? מה הטעם?
זה לא סיכום פרק כי אין מה לסכם. שום דבר לא קורה ואת המעט שקורה אפשר לסכם עם שלושת השינים: שכונה, שכונה, שכונה. מה הטעם לנתח מהלכים שלא מצליחים לצבור תאוצה, כי ההפקה עשתה דיל על ערימת מקלות ועכשיו היא דוחפת אותם בגלגלים של המשחק אחד-אחד? מה הטעם לצפות במשימות שהפכו לדבר הזה שקורה בסוף השיחות האיומות שגיא זוארץ מנהל עם המתמודדים, ושלא פעם ארוכות יותר מהמשימות עצמן? כמה קהה חושים צריך להיות כדי להושיב מול המתמודדים ב"משימת חזרה לאיחוד מהבקתה" (לא, זה הכי ארוך שמצאנו, וזה טוב כי זה תופס הרבה זמן בפרק) את השבט המאוחד? איף.
באמת חשבתי שההדחה של דוד הייתה השיא, אבל אתמול הגיע הפוני החדש של ההפקה, פרי מוחות זדוניים במיוחד: פרישת כל המסרים מהבית על הפרקים הבאים, במקום לרכז אותם בפרק אחד דביק שאפשר להריץ בפאסט פורוורד ולגמור עם זה. כן, חצי פרק שמעתם את אסי בוזגלו זועק "חייאתי" לאשתו - וזה עוד אדם יחסית רהוט ומעניין. אני לא רוצה לדמיין אפילו את השיחות של ליטל או אלה. בואי קורונה, קחי אותי עכשיו.
אין לי ציפיות מהמשחק האסטרטגי העתידי. אולי אני מדברת מפוזיציה, אבל העובדה שג'רבי, קוז'י ועידן במיעוט מול האחרים מייאשת אותי. ואגב, גם אם הם יינצלו הודות לקסמים של ההפקה זה יהיה מייאש רק טיפה פחות, כי המשחק עצמו כבר הוקרב על מזבח חמדנות הרייטינג. אלה עומדים להיות שבועות ארוכים, מרוחים, חסרי מעש ותוחלת, שבהם נצפה בעונה עם כל כך הרבה מחלות רקע, שאני לא אתפלא אם בסוף היא תמצא את עצמה חלק מהסטטיסטיקה, אחרי חודשים ארוכים עם מכונת הנשמה. תודה שהקשבתם, תהיו חזקים.