אחרי שנה קשה ומאתגרת במיוחד לעולם התרבות, פסטיבל ישראל יוצא לדרך ומציין באופן חגיגי 60 שנות פעילות בכל רחבי ירושלים. הפסטיבל ייפתח ב-3 ביוני ויימשך עד ה-19 ביוני, ומחירי הכרטיסים ינועו בין 20 ל-120 שקלים.
כזכור, בשנה שעברה נדחה הפסטיבל מתאריכו המקורי ועבר למתכונת דיגיטלית בחודש ספטמבר. השנה, בפסטיבל ייקחו עשרות אמנים ואמניות ישראלים חלק בשלל מופעים ואירועים, בהם פרויקט הדגל "קשרי רוח" המצדיע ליצירה ישראלית בשדה האמנות המקומי לדורותיו; אירועי "בית, רוח ואירוח" שבמסגרתם שבעה אמנים ושבע משפחות ירושלמיות מזמינים את הקהל להתארח במרחבים המשפחתיים-אמנותיים שיצרו יחד; מופע "חניה ציבורית", שבו חניון תת-קרקעי מוסב לזירת התרחשות שבה שבעה כוריאוגרפים מובילים מעלים יצירות בשיתוף מוזיקאים ורקדנים מהאקדמיה למוסיקה ולמחול שבירושלים; השקת "עגל הזהב" - אלבום המחווה של רע מוכיח לאלבום הבכורה המופתי "אהוד בנאי והפליטים", ועוד. הנה כמה מהאירועים המרכזיים הצפויים:
מופע בכורה חגיגי: "עגל הזהב"
כמעט 35 שנים לאחר יציאת "אהוד בנאי והפליטים" האיקוני, המעבד והמפיק המוזיקלי רע מוכיח חוזר לאלבום הבכורה המופתי של אהוד בנאי - הכולל להיטים כמו "עיר מקלט", "עבודה שחורה", "זמנך עבר" ו"עגל זהב" - עם גרסה מחודשת ונועזת המחברת אותו למציאות של 2021.
במופע החדש, הקרוי "עגל הזהב", מתארחים המבצעות והמבצעים המקוריים, שהקליטו את עצמם שרים את שירי האלבום באופן חופשי ופתוח לאינטרפרטציה, שלאחר מכן עובדו על ידי מוכיח במעבדה האלקטרונית שלו. בהופעת הבכורה של האלבום, שתתקיים בפסטיבל ישראל, ישתתפו ברי סחרוף, קורין אלאל, אפרת בן צור, ערן צור, כפיר בן ליש, וכמובן אורח הכבוד - אהוד בנאי. (19 ביוני, 21:30, אודיטוריום ימק"א, ירושלים)
קשרי רוח
אירוע הדגל של הפסטיבל, המצדיע ליצירה ישראלית לדורותיה, ושבמסגרתו 40 יוצרים ויוצרות מדיסציפלינות שונות יציגו בבכורה יצירות מקור חדשות, המושפעות מ-40 יצירות ישראליות גדולות שנכנסו לקאנון האמנותי המקומי בתחומי המוזיקה, התיאטרון, המחול, השירה, הווידאו-ארט והפרפורמנס. בין היצירות שיוצגו בפסטיבל:
"ניסויים בנישואין פיקטיביים"
שאנן סטריט, סולן להקת הדג נחש, חוזר לסרט "נישואין פיקטיביים" של חיים בוזגלו ויוסי סויה משנת 1988 ומשחזר סצנה קצרה מתוכו, תוך שהוא מבצע אותה על גבי ביט המורכב מהפסקול.
"לנוע לנוע אנה אני נעה"
עבודת סולו של הכוריאוגרפית והרקדנית רנה שינפלד בת ה-82, המאמצת אותיות וסמלים מעבודות הווידאו של האמנית מיכל רובנר ומטמיעה אותם בגופה לכדי עבודת סולו חדשה ותנועתית.
"מסגרת עדינה ללב שבור"
בליווי מוזיקה מקורית חיה של יפעת נץ, הבמאית והשחקנית דליה שימקו חוזרת לשלושה שירים מוקדמים של נתן זך העוסקים בפרידה ושברון לב, המהדהדים את פרידתה האישית של שימקו מבן זוגה ב-11 השנים האחרונות.
"רישומון"
אחרי שנתקל באחת מהגרסאות המשוכפלות לכבשים של מנשה קדישמן, המוזיקאי שלומי שבן יצא להרהר בדמות שהפכה לחותם האמנותי של אחד האמנים המפורסמים בישראל ובשאלה הפוסט-מודרנית הנצחית - מה קורה ליצירת אמנות בעת שכפולה, ומה הקשר בין המקור לזיוף? השיר החדש של שבן נפתח בשאלה "מי רצח את הכבשה של קדישמן" וכל בית בו מעלה סברה אחרת.
Y
יצירת מחול של הרקדנית שרון איל בהשראת עבודות של סיגלית לנדאו. "אני מתחברת לאנשים. מתחברת ליצירה שמזיזה לי משהו בלב", מסבירה לנדאו. "סיגלית עושה לי משהו בלב, התזוזה הזאת היא תנועה אינסופית - העבודות שלה מרגשות וחיות. הבחירה שלי בה באה ממקום עמוק של חיבור ליצירה, לאהבה ולטוטאליות שלה".
"משתה לעת דבר"
בתצלום האייקוני "הסעודה האחרונה" של הצלם עדי נס, שמעתיק את הקומפוזיציה של ציור הקיר "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י, מופיעה קבוצה של חיילי צה"ל בהעמדה מבוימת. תצלום החיילים שצורבים בנפשם רגע אחרון של הנאה בחדר אוכל צבאי לפני היציאה לקרב הוא פרפרזה שיוצר נס על המשתה של ישו הסועד בחגיגיות לפני שהוא נפרד מהעולם. הפרפראזה היוותה מקור השראה לעיבוד שמציג השחקן יחזקאל לזרוב ל"משתה לעת דבר" של אלכסנדר פושקין - יצירה העוסקת גם היא במוות ההולך וקרב.
"הצוענייה והילד"
במשך שנים, נהגו הבמאית נאוה צוקרמן וחברתה השחקנית, הקומיקאית והזמרת, טליה שפירא, ליצור יחד ולהוות השראה זו לזו, עד שהאחרונה הלכה לעולמה ב-1992. כעת, קרוב לשלושה עשורים אחרי, הן נפגשות שוב ב"הצוענייה והילד" - מעין יצירה משותפת המבוססת על סקיצה קצרה בכתב יד שמצא בנה של שפירא באחת ממחברותיה. צוקרמן הבינה מיד כי הצוענייה בסיפור היא שפירא - נוודית נצחית, עוברת אורח בחיים, נפש חופשייה בעולם האוחזת תמיד בכף ידו של בנה. מצוידת בטקסט, צוקרמן מעלה מופע משותף אחרון ומבקשת לעסוק בקונפליקט פנימי שלה, ואולי גם של שפירא, בין אימהוּת ליצירה.
"הטייפ בקצה המסדרון"
המשורר יחזקאל רחמים חוזר בפואמה חדשה אל הפנימייה שבה למד, ואל מסדרון המגורים שבקצהו ניגן טייפ ישן את שיריו של הזמר והיוצר אביהו מדינה, המסמלים עבורו את אמירת ה"כן" לרגש החשוף - תדר שליווה אותו ועיצב אותו כאדם וכיוצר. יצירתו של רחמים תוגש על ידי יקיר ששון, מייסד ההרכב רבע לאפריקה, במופע שמשלב ספוקן וורד ונגינה חיה, שבו הוא שב אל הלכלוך החם של הקסטה, אל המוזיקה הים-תיכונית ואל הפופ הישן.
"הכי יפה בגן"
הבמאי והיוצר גלעד קמחי חוזר ליהודית רביץ, שהייתה חלק מפסקול נעוריו, ואל זיכרון מהופעה שלה בשנת 2000, שם הציגה את השיר "בשביל זה" ואמרה: "לדורותי פרקר היה אומץ לכתוב את המילים של השיר בשנות ה-60 ולי יש אומץ לשיר את המילים האלה רק היום". קצת אחרי אותה הופעה, קמחי יצא מהארון. היצירה "הכי יפה בגן" נוצרה בעקבות מפגש של קמחי עם יוצרים ויוצרות טרנסג'נדרים, והוא רואה בה מסע אל תוך מרכיבים של אנשים שהם "גם וגם וגם" בעולם שמחנך ל"או או". ביצירה יישזרו שיריה של רביץ, שתמיד היו בלב המיינסטרים, עם סיפורים ולבבות של אנשים שנמצאים בשוליים.
"היכן אני נמצאת"
"דולי סיטי" של אורלי קסטל-בלום חולל מהפכה בעולמה של הזמרת רונה קינן כשקראה אותו לראשונה בגיל 12. ב"היכן אני נמצאת" - יצירה שמשלבת קטעי קריאה, שירים מולחנים וקולאז'ים של ווקאל וסאונד - תשייט קינן בעולמות האבסורדיים של שלוש דמויות נשים מספריה של קסטל-בלום: הדוברת מ"היכן אני נמצאת" (1990), לוסיה מ"הרומאן המצרי" (2015) ודולי מ"דולי סיטי" (1992), ותנסה לענות על השאלה שנוכחת תמיד בעומק כתיבתה של קסטל-בלום - היכן אני נמצאת?
"דיבוב ריק"
האמנים ניר סגל ומרים נאה מתחקים אחר "מעיל המדבר", פריט האופנה האיקוני שעוצב על ידי בית האופנה הישראלי משכית. את משכית הקימה רות דיין בחסות הממשלה ב-1954, כפרויקט חברתי שמטרתו להפוך כישורי מלאכה של עולים חדשים למקור פרנסה, תוך ייצור קו אופנה לאומי. "מעיל המדבר" של משכית נושא היסטוריה פוליטית מורכבת, וטומן בחובו שאלות על זהות, מלאכה ואמנות. בעבודת וידיאו מקורית, סגל ונאה טווים למעיל נרטיב אלטרנטיבי שחושף הן את בעלי התפקידים שמפעילים את המנגנון ובו בזמן מופעלים על ידו, והן את המתח שבין יצירה מוגמרת לבין תהליך הייצור שלה.
מחכים לניסים
במופע לכל המשפחה, תזמורת ירושלים מזרח ומערב פוגשת ב"מחכים לניסים", ספר הילדים מאת אתגר קרת ושירה גפן. עלילת הספר מגוללת את סיפורו של לב הקטן, שמתעקש להמשיך ולחכות לחברו ניסים בזמן שחברות וחברים אחרים מזמינים אותו להצטרף לחוויות צבעוניות ויוצאות דופן.
העיבוד הבימתי לספר שייך לסוגת המוזיקה התוכניתית, ותזמורת ירושלים מזרח ומערב ממשיכה להרחיב במסגרתו את מנעד העשייה המוזיקלית שלה ונוגעת בקשת סגנונות רחבה, שנעה בין "קרנבל החיות" של קמיל סן סנס לבין פס הקול של הסרט "חגיגה בסנוקר". לצד התזמורת יופיעו אתגר קרת ושירה גפן, שיגלמו את לב וניסים, וגם אנסמבל רקדניות בהובלתה של מירי לזר. (17 ביוני, 20:30, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים)
בית, רוח ואירוח
שבעה אמניות ואמנים שונים, ששהו אצל שבע משפחות ברחבי ירושלים, רקמו ביחד עם המשפחות פעולות אירוח הקשורות ברוח ובמסורות וטקסי האירוח שלהן. הקהל יוזמן להתארח במרחבים המשפחתיים-אמנותיים שנוצרו ולחוות מקרוב את המגוון האנושי והרוחני שהולידו מפגשים אלה. בהשתתפות האמנים והאמניות: דפנה טלמון, לילך צפרוני, יפית ראובני, נועה רשף, מור לידור, עמנואלה עמיחי, דניאלה זלצר, רותם גרין, שרון גלזברג וההרכב המוסיקלי היללה.
חניה ציבורית
יצירת מחול בחניון התת-קרקעי של יס פלאנט ירושלים, שיהפוך לזירת התרחשות ערה שבה כוריאוגרפים מובילים יעלו יצירות חדשות עם מוזיקאים ורקדנים מהאקדמיה למוסיקה ומחול. הקהל יגיע לחניון ברכבו ומרגע הכניסה יקיף אותו רצף התרחשויות פרפורמטיביות. באירוע יקחו חלק רועי אסף, איציק גלילי, סופיה קרנץ, ראנד טהא, עלמה ליבנה, נטע פולברמכר, נועם פרוכטלנדר ומור שני, כמו גם אנסמבל המחול ומוזיקאים מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. (14-16 ביוני, בשעות 19:00 ו-21:00, חניון יס פלאנט, מרכז שרובר לתרבות, רח' נעמי 4, ירושלים)
