בכל פעם שאופציית הבחירות אצלנו עומדת על הפרק מגיעים הסקרים, ועמודת המנדטים של הימין נותרת גבוהה כשהייתה, להפתעת השמאל ההולך ופוחת. "למה הם ממשיכים להצביע לליכוד, למרות שהוא רק פוגע בהם?" תוהים אנשי שמאל רבים בכל פעם מחדש. "האם הם חיים בתודעה כוזבת? ואיך נשכנע אותם להשתחרר ממנה? למה הם ממשיכים להצביע לאותן מפלגות פעם אחר פעם למרות שברור ששלטון מרכז שמאל ייטיב איתם?"
ישנם כאלו שיראו בחוסר ההבנה הזו כלפי מצביעי הימין התנשאות, אבל ייתכן מאוד, בדומה למה שטען פרופ' ג'ונתן היידט, שמדובר בכלל בסוג מסוים של בורות. כלומר, חוסר הבנה מוחלט של הצד השני של המפה הפוליטית. היידט, מגדולי חוקרי המוסר כיום ומנהל מעבדה פעילה באוניברסיטת ניו יורק, עוסק בעיקר בפסיכולוגיה של המוסר.
הוא סקר ובדק את מחקרי המוסר שערכו חוקרים רבים, ושם לב לנקודה מעניינת: כמעט כל חוקרי המוסר שקדמו לו, התמקדו במחקריהם במספר מצומצם של ערכים מוסריים, בדגש על ערכים של תרומה לנזקקים, הגנה על חיי האדם ורכוש, וערכים של הוגנות ושל שוויון. מדובר אומנם בערכים בעלי חשיבות עליונה, אבל היידט הוכיח כי המחקר הפסיכולוגי הזניח במשך שנים מכלול שלם של ערכים מוסריים אחרים: נאמנות, סמכות וטהרה. הסיבה להזנחה הזו, לטענתו, היא פשוטה - ונעוצה בהטייה מחקרית: הערכים האלו מאפיינים יותר את הציבור השמרני.
(הרצאה של ג'ונתן היידט)
חשבו על זה רגע. אם יבקשו מכם לדרג את הערכים המוסריים הכי חשובים בעיניכם - אילו ערכים הייתם מכניסים לרשימה? (אתם מוזמנים לבצע את הניסוי הזה על דף, ואולי תגלו דברים מעניינים על עצמכם). היידט הראה שכאשר שואלים שמרנים אילו ערכים מוסריים מנחים אותם, הם נוטים להדגיש את החשיבות של סמכות, של נאמנות לקבוצה, למשפחה ולמדינה - ואת חשיבותו של ערך הטהרה (לדוגמה, צניעות בקרב אנשים דתיים). זאת לעומת ליברלים, שמציינים במקרים כאלה בעיקר ערכים של עזרה לאחר ושל שיוויון. לפי היידט, גם שמרנים מתייחסים לערכים האלו, אבל הם לא מסתפקים בהם.
הנה עוד ניסוי מחשבתי. נסו לחשוב תמורת כמה כסף הייתם מוכנים להפר כל אחד מהערכים שציינתם. זה יכול להיות עשרת אלפים ש"ח או אפילו מיליון יורו. היידט עשה את זה. הוא שאל אנשים, למשל, האם תמורת מיליון שקל היו מוכנים לבעוט בכלב. המחקר שלו גילה שלשמרנים צריך להציע סכום כסף הרבה יותר גבוה כדי להפר את ערך הנאמנות כלפי המדינה שלהם, למשל, מאשר לליברלים - המתמקדים כאמור בערכים אחרים.
אומנם החלוקה לליברלים ולשמרנים בארצות הברית שונה במקצת מהחלוקה לימין ושמאל בארצנו הקטנה, אבל ניתן למצוא מאפיינים רבים דומים בין הפלגים - ונראה שלאחרונה ההשפעה של השמרנות האמריקאית בקרב חוגי הימין בישראל רק הולכת וגוברת.
שמרנים מבינים ליברלים, ליברלים לא מבינים שמרנים
היידט לא עצר שם. הטענה שלו לגבי ההבדלים בין ליברלים ושמרנים רדיקלית אף יותר. הוא קומם עליו אנשי אקדמיה רבים (ליברלים ברובם, כידוע) כשטען ששמרנים מסוגלים להבין ליברלים יותר משליברלים מסוגלים להבין שמרנים. הסיבה לכך היא ששמרנים אוחזים במידה כזו או אחרת בקשת רחבה יותר של ערכים המוסריים, בעוד שליברלים, לעומתם, כלל לא נוטים להתייחס לערכי הנאמנות, הסמכות והטהרה כערכים הקשורים במוסר. לכן, על פי היידט קל יותר לשמרן להבין מה מניע אדם ליברלי, מאשר לאדם ליברלי להבין מה מניע אדם שמרן. ואכן, אפשר לראות כיצד חוסר ההבנה הזה של "מה מניע שמרנים?" מצד אנשי שמאל בא לידי ביטוי כמעט בכל מערכת בחירות, הן בארצות ברית והן בארצנו.
ההיצמדות המוסרית לסמכות ולנאמנות נותנת משנה תוקף לצרכים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, ולא ניתן להתייחס אליהם בביטול, במיוחד בתקופות כמו התקופה הנוכחית - ימי מגפת הקורונה. בעת הזו נוסק הצורך בשייכות, בין אם היא משפחתית, קבוצתית או לאומית, וגם הצורך בסמכות, בין אם זו סמכות מדעית, רוחנית או מנהיגותית. כאשר הצרכים המשמעותיים האלו מקבלים עיגון מוסרי, הדבר מעלה משמעותית את תפקידם ואת הלגיטימציה שלהם גם במרחב הפוליטי והציבורי. הציבור לא נותר לכך אדיש.
כמובן, לצרכים האלה ולעיגון המוסרי שלהם יכולות להיות גם השלכות שליליות. מי שמאמין מאוד בערך הנאמנות לקבוצה או לקהילה, לדוגמה, עלול להעדיף אותו על פני ערך השיוויון כאשר שני הערכים מתנגשים. ואכן, מחקרים מראים ששמרנים מעדיפים את טובת המדינה שלהם, למשל, גם על חשבון טובתן ואפילו משאביהן של מדינות אחרות. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להתעלם כליל מערך הנאמנות הזה, אלא להכיר בו ובחשיבות שלו, לצד המחירים שיכולים להיות לו.
הניסיון לרדד את מגוון הערכים והצרכים האנושיים לכאלו שקשורים רק לחלוקה צודקת ולתרומה או לנזק בחיי אדם וברכוש, הוא מטעה ולעתים אף עלול להזיק. הוא כרוך בחוסר הבנה עמוקה של דבר יסודי: אנשים מצביעים למפלגות מסוימות כי הערכים שהן מציגות הולמות את שלהם ועונות על צרכיהם. מספרים על יהודי כופר אחד שהיה מקפיד מאוד על לימוד גמרא לעומקה. כששאלו אותו למה הוא עושה זאת הוא ענה שהוא רוצה להיות כופר אמיתי, ולא סתם בור ועם הארץ. בסופו של דבר, גם כשמתנגדים למחנה מסוים, כדאי לעשות זאת מתוך היכרות איתו ולא מתוך בורות.
ד"ר יאיר בן דוד הוא מרצה וחוקר בתחום הפסיכולוגיה של המוסר ופסיכולוגיה חברתית, ומחבר הספר "איך להיות טוב - המדריך המקוצר לפסיכולוגיה של המוסר".
