זוכרים את משה המבודד מ"העולם הערב"? שהיה מוכר מסקנטייפ במחירי מבצע מופקעים בזמן מלחמת המפרץ הראשונה? אפשר לקרוא לזה תושייה, תגובה מהירה, מענה מהיר לצורכי השוק, או פשוט לקרוא לילד בשמו – חרטוט למטרת רווח מהיר. סרט הדוקו "וירוס הקורונה: הרוצח השקט" ששודר אמש (ה') ב-yes דוקו מבקש לסכם את תופעת הקורונה עד כה נוכח הבהלה העולמית, אבל בפועל נראה כמו סרטי הטלוויזיה של ערוץ !E – הרבה חזרות על אינפורמציה וחומרי ארכיון, קומץ מידע רלוונטי ונימה דרמטית שמחפה על הכל.
"וירוס הקורונה: הרוצח השקט"
(באדיבות yes דוקו)
וירוס הקורונה הגיע לחדשות לראשונה בתחילת ינואר. המהירות שבה הולחם הסרט - ששודר לראשונה באמצע פברואר - ניכרת באיכות שלו. לצד ראיונות מועילים עם מדענים שהתוודעו לנגיף או לפחות שמעו עליו, מילאו יוצרי הסרט זמן אוויר בראיונות עם אזרחים סינים, שמספרים כמה היה להם עצוב שהמשפחה שלהם בווהאן נאלצה להיכנס לבידוד והם נאלצו לבטל את חופשת החג הביתית שלהם. כדי להצדיק את העדר התוכן הממשי נאלצים היוצרים להשקיע במסיח הדעת האולטימטיבי - הפחדה.
"פחות קטלני ויותר מדבק", מסכם אחד המדענים שהתראיין לסרט את ההבדל בין נגיף הקורונה לבין הנגיף הקודם שהצית חרדה בינלאומית דומה, הסארס. ואכן, מהסרט שסוקר את מוצא הנגיף (שווקי חיות הבר של הסינים) ומתעד את כדור השלג שהביא להתפשטות הנגיף בעולם, עולה שכרגע הבעיה העיקרית שמעמידה הקורונה בפני אוכלוסיית העולם היא המשאבים שעומדים לרשות מערכות הבריאות בעולם ושיאפשרו לה להתמודד עם כמות החולים, וזו גם הסיבה העיקרית לבידודים והניסיונות לעצור את ההתפשטות המהירה של הנגיף. אחרי הכל, ועם כל הכבוד להוראה שהוריד ראש הממשלה למדענים למצוא חיסון לקורונה (שני רק לבנט, שנתן פקודה לצה"ל לנצח את החמאס), אנחנו לא סינים שבונים שני בתי חולים בשבועיים. אנחנו יותר בעניין של מסדרונות.
מאחר והנתונים משתנים כל הזמן, הפרטים שמספק הסרט על מצבת החולים עד כה בהכרח לא מעודכנים ועל שאלות מסקרנות יותר כמו איפה עומדים המאמצים למציאת חיסון (זה ייקח כמה חודשים לפחות), אילו בדיקות חושפות את הנגיף, מי הם הנפגעים העיקריים, כמה מהם מצליחים להחלים ומה הסימפטומים של המחלה - הסרט לא נותן מענה. אנחנו חיים באוקיאנוס של מידע, חלק לא קטן ממנו פייק. יום שלא נחתו בווטסאפ שלכם לפחות שלוש הודעות שרשרת שמסבירות לכם איך להילחם בקורונה או לפחות איך לא להתיידד איתו, הוא לא יום. למעשה הקורונה היא דוגמא מצוינת לאופן בו פאניקה עלולה לגרום לנזק גדול לא פחות מהדבר עצמו, ושבעידן שלנו היא מתפשטת הרבה יותר מהר מכל נגיף.
