השבוע לפני 40 שנה יצא לאקרנים סרט בשם "שודדי התיבה האבודה" - לקבוע שהוא הותיר חותם יהיה אנדרסטייטמנט מונומנטלי. הסרט הראשון בסדרת סרטי אינדיאנה ג'ונס לא התגלה רק כסרט ההרפתקאות הגדול בכל הזמנים – קביעה שתתקשו למצוא מי שיתווכח איתכם עליה גם ארבעה עשורים אחרי יציאתו – אלא גם יצירה תרבותית איקונית ונערצת, שאת השפעתה הנמשכת תמצאו בכמות בלתי נתפסת של תכנים ויצירות שיצאו אחריה, הושפעו ממנה וניסו לחקות אותה.
ואין פלא שכך קרה, מאחר ו"שודדי התיבה האבודה" הוא פרי מוחם ומאמציהם של יוצרים שחיו ונשמו קולנוע כל חייהם, שרחשו אהבה בלתי מסויגת לאמנות השביעית, ורקחו מהאובססיה שלהם את אקסטרווגנזת ההרפתקאות הקולנועית האולטימטיבית. בסופו של דבר, מעבר לדמויות הבלתי נשכחות, לקצב המסחרר ולפעלולים המרהיבים, "שודדי התיבה האבודה" הפך לקלאסיקה אלמותית מאחר ומדובר בסרט שנולד מאהבת הקולנוע, ומכיוון שיוצריו - סטיבן ספילברג וג'ורג' לוקאס - הצליחו לתווך את האהבה הזו לצופים. לא היית צריך להיות נער שגדל על סרטי ההרפתקאות של שנות ה-30 וה-40 כדי ליהנות מהסרט הזה שנוצר בצלמם.
(הטריילר המקורי של "שודדי התיבה האבודה")
מי שזקוק להוכחה נוספת בדבר מעמדו של הסרט צריך לדעת שממש לפני כמה ימים החלה העבודה על סרט נוסף בסדרה, חמישי במספר, באנגליה. האריסון פורד בן ה-78 (!) ישוב בו לתפקיד הארכיאולוג וההרפתקן שהקנה לו תהילת עולם, ושהפך למזוהה עמו לא פחות מאשר דמותו של האן סולו בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים". מאחורי המצלמה, עם זאת, צפוי שינוי משמעותי: הפעם, אחרי שביים את כל ארבעת סרטי אינדיאנה ג'ונס עד כה, החליט ספילברג לוותר על הבימוי ולהסתפק בעמדת המפיק. על מלאכת הבימוי הופקד במקומו הבמאי המוצלח ג'יימס מנגולד ("לוגן"), ונסו לדמיין את הבעת פניו כשהוצע לו הג'וב. בקאסט תמצאו, מלבד פורד, גם את פיבי וולר-ברידג' ("פליבאג"), מאדס מיקלסן ("דוקטור סטריינג'", "עוד סיבוב") ובויד הולברוק ("נרקוס"). פרטי העלילה עדיין חסויים, אולם על פי השמועות, הסרט עתיד להתרחש בשנות ה-60 על רקע המרוץ לחלל. הוא צפוי לצאת ב-29 ליולי 2022, בעוד קצת יותר משנה, כן יהי רצון.
ויש עוד פתיתי אינדיאנה ג'ונס שמסתובבים שם בחוץ כרגע ויכולים להעיד על מעמדו התרבותי, כמו המכירה הפומבית שעתידה להתקיים ב-29 לחודש הנוכחי, במסגרתה מוצעת למכירה גם מגבעת הפדורה המפורסמת שלובש אינדי בסרט, בסכום שלפי ההערכות יחוג סביב 250 אלף דולר. לבד מכך, לקראת חגיגות ה-40 מתוכננת גם הפצה מחודשת של הסרט בבתי הקולנוע בארה"ב, בהם יוקרן למשך שבוע ימים, ומארז בלו-ריי חגיגי של ארבעת סרטי אינדיאנה ג'ונס - לראשונה ב-4K צלול כבדולח - שיגיע אל החנויות בשבוע הקרוב. גם 40 שנה אחרי שיצא "שודדי התיבה האבודה", העניין בו עדיין לא פג; המיתוס חי ומשגשג.
אבל איך זה קרה? כיצד בדיוק שעט אינדיאנה ג'ונס לתוך תרבות הפופ, שם קבע את מקומו בנחישות שכזאת? ובכן, את אהבת הקולנוע המידבקת שזועקת מכל פריים של "שודדי התיבה האבודה" כבר ציינו, אבל אולי שווה להיכנס מעט יותר לקולנוע שבו, מכיוון שהנוסטלגיה אולי הוציאה את לוקאס וספילברג לדרך, אבל שליטתו המוחלטת של ספילברג במדיום הקולנועי היא שהפכה את "שודדי התיבה האבודה" למה שהוא. וקודם כל, קצת היסטוריה.
(הטריילר למארז ה-4K החדש של סרטי אינדיאנה ג'ונס)
רגע, האולפן לא רצה את ספילברג כבמאי?
אינדיאנה ג'ונס – או כפי שנקרא במקור, אינדיאנה סמית' – נוצר במוחו של ג'ורג' לוקאס ב-1973, ארבע שנים לפני שהפך למלך הגלקסיה עם "מלחמת הכוכבים" שלו. לוקאס רצה לעשות סרט B בדמות סרטי ההרפתקאות בהם צפה כילד, עם גיבור שהוא פרופסור בקולג' וארכיאולוג נועז בשעות הפנאי שלו. את השם אינדיאנה שאל לוקאס מכלבת ההאסקי מלמוט המשפחתית.
לאחר שבחר לשתף פעולה עם התסריטאי והבמאי פיליפ קאופמן ("הצוות המובחר", "פלישת חוטפי הגופות") הסיפור החל להתעצב. קאופמן שכנע את לוקאס לוותר על אי אלו אפיוני דמות (לוקאס רצה שאינדיאנה יהיה אלכוהוליסט רודף שמלות), והציע את הרעיון של החיפוש אחר ארון הברית כאלמנט המרכזי שיניע את העלילה. אבל לוקאס היה עסוק עם "מלחמת הכוכבים", והפרויקט החדש חיכה ארבע שנים בטרם חזר אליו לוקאס. בשלב הזה, כשהרעיון כבר שם, ניסה לוקאס לשכנע את קאופמן לביים את הסרט, אולם הלו"ז של קאופמן לא אפשר זאת – ובאביב 1977, במהלך חופשה משותפת בהוואי, הציע לוקאס את הפרויקט לידידו הטוב סטיבן ספילברג, שנעתר ברצון, כמי שבעצמו גדל על סרטי ההרפתקאות שהיוו את השראה ללוקאס.
7 צפייה בגלריה
אהבה משותפת לסרטי הז'אנר. ספילברג (ימין) ולוקאס על הסט של "שודדי התיבה האבודה"
(באדיבות yes)
מנקודה זו החלו שנתיים עבודה על התסריט. ספילברג הפקיד את כתיבת התסריט בידיו של לורנס קסדן, תסריטאי צעיר שבהמשך יכתוב עבור לוקאס את "האימפריה מכה שנית" ויהפוך לבמאי מצליח בזכות עצמו. אחרי מספר פגישות עבודה מרוכזות עם לוקאס וספילברג, החל קסדן במלאכה - והמוצר המוגמר שימח את לוקאס וספילברג עד מאוד. נאמן למקורותיו של הרעיון, לוקאס חילק את התסריט שכתב קסדן ל-60 סצנות, ופרש במהלך הסרט שש נקודות של קליף-האנגרים, קרי: רגעים של חיים ומוות מולם מוצא עצמו אינדיאנה. המטרה המוצהרת הייתה לא לתת לצופה לנשום ולגרום לו להישאר מרותק אל מול הסכנה המתמדת האורבת לגיבור.
אולם בנקודה הזו, ספילברג מצא את עצמו במצב בעייתי. אחרי שכבש את הוליווד עם "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי", רשם הבמאי כישלון משמעותי ראשון בדמות קומדיית המלחמה "1941" בכיכוב ג'ון בלושי. העובדה שבכל סרטיו עד לאותה נקודה חרג ספילברג מהתקציב ומלוחות הזמנים תרמה לרתיעה של הוליווד מפניו, והוא התקשה למצוא פרויקט חדש. גם אחרי שנבחר על ידי לוקאס כמי שיביים את "שודדי התיבה האבודה", נדרשו מאמצי שכנוע בכדי שהאולפן המפיק, פרמאונט, יסכים להפקיד את הפרויקט בידיו של ספילברג. אבל לוקאס התעקש, פרמאונט נכנעו, והתנו את הסכמתם בכך שהתקציב של הסרט לא יהיה גבוה מדי ושלא יירשם ולו יום אחד של חריגה מהלו"ז. לוקאס, מצדו, התעקש שלא תהיה התערבות כלשהי של האולפן במהלך הדרך, והבטיח לעצמו ולספילברג אחוזים מהרווחים - עסקה שהתבררה בהמשך כמשתלמת ביותר.
דיזנטריה אהובתי
בדצמבר 1979 החלו ההכנות לסרט. ספילברג, שבדרך כלל העדיף להשקיע שנה בתהליך הפרה-פרודקשן, הסתפק במקרה הזה בחצי שנה בלבד, זאת בשל דרישות האולפן. הוא הטיל על חבורה של ארבעה אמנים ליצור סטוריבורד מפורט של הסרט, כדי לייעל ולזרז את תהליך הצילומים. ארבעת האמנים ניפקו כ-6,000 ציורים, שייצגו כ-80 אחוז מהתסריט. לוקאס וספילברג רצו ללהק לתפקיד הראשי את השחקן טום סלק, אולם לא הצליחו לשחרר אותו מהחוזה שלו עם רשת CBS, שם כיכב בסדרה "מגנום, בלש פרטי". בשלב הזה החל ספילברג לנסות ולשכנע את לוקאס ללהק את האריסון פורד, אולם לוקאס חשש מכך מאחר ורצה לתפקיד שחקן פחות מוכר, בעוד פורד כבר הפך לכוכב בזכות "מלחמת הכוכבים" שלו. אבל ספילברג התעקש, פורד נדלק על התסריט, ו"שודדי התיבה האבודה" מצא את אינדיאנה ג'ונס שלו - שלושה שבועות בלבד לפני מועד תחילת הצילומים. בדיעבד, קשה לדמיין את הסרט עם אינדיאנה ג'ונס אחר.
ביוני 1980 החלו צילומי הסרט באנגליה, צרפת, תוניס והוואי. ספילברג, שכאמור התחייב מול פרמאונט להיות חסכוני וזריז, תקתק את העבודה, והסתפק במקסימום ארבעה טייקים לכל שוט. בתוניס נרשם השלב הקשה ביותר של הצילומים - חום אימתני שיבש את העבודה, וחלק גדול מהצוות חלה בדיזנטריה - כולל הריסון פורד, שגם תחת הנסיבות המאתגרות לא פספס יום עבודה אחד. מצבו הרפואי של פורד הוביל לאחת מהסצנות המפורסמות והאהובות של הסרט, כשלוחם ערבי מאיים מלהטט בחרבו העצומה רגע לפני מה שאמור היה להיות קרב חרבות מרהיב, רק כדי לחטוף בזריזות קליע שיורה בו אינדיאנה ג'ונס המותש. פורד, שהיה מותש וחולה באמת ובתמים, אלתר את הסצנה מאחר ולא היו בו הכוחות לבצע אותה כפי שנכתבה, וכך נולד עוד רגע איקוני. ובינתיים לוקאס, שמלבד תפקידו כמפיק שימש כבמאי-משנה עבור חלק מהסצנות, סבל מכוויות שמש קשות ונפיחות בפניו – וספילברג, מצדו, נאלץ להתאים את שאיפותיו לקשיים ולנסיבות, ולהתפשר בכל הנוגע לימי הצילום, כמות הניצבים וקנה המידה של הסטים והתפאורה.
הסצנה האייקונית מתוך "שודדי התיבה האבודה"
סיבוב ניצחון
ב-12 ליוני 1981, יצא "שודדי התיבה האבודה" למסכים – והשאר היסטוריה. הסרט הפך לשובר הקופות הגדול ביותר של השנה בפער עצום (כמעט 100 מיליון דולר יותר מ"האגם המוזהב", מספר שתיים ברשימה), ובבתי קולנוע מסוימים הוקרן ברציפות למעלה משנה. בטקס פרסי האוסקר זכה ל-11 מועמדויות, מספר שיא לסרט ז'אנרי שכזה, וקטף חמישה פרסים – ארט, עריכה, סאונד, עריכת האפקטים של הסאונד, ואפקטים וויזואליים. הסרט גם הפך לראשון בהיסטוריה שמכר מיליון עותקי VHS. בשל הסכם האחוזים שחתם עם האולפן, ספילברג לקח 22 מיליון דולר מרווחי הסרט. לוקאס, בשם החברה שלו לוקאספילם שהפיקה את הסרט בפועל, ממשיך עד היום לקטוף 50 אחוזים מכל רווחי הסרט מאז.
ההצלחה העצומה של הסרט הולידה שלושה המשכונים עד כה: "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" (1984) שהפך לשובר קופות גדול למרות שאכזב את המעריצים והיה מפחיד וגרוטסקי מדי עבור הקהל הצעיר, "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" (1989) שאיחד את אינדי עם אביו (שון קונרי) והצליח להחזיר עטרה ליושנה, וההמשכון המאוחר "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" (2008) שהפך גם הוא לבלוקבאסטר עצום למרות שאכזב בערך את כולם. ותודה לשיה לה-באף, שגילם את בנו ויורשו המיועד של אינדי והצליח להיות מעצבן אף יותר מהרגיל.
כעת, כאמור, התחילה העבודה על ההמשכון הרביעי של הסדרה – ללא לה-באף, תודה לאל, ולראשונה עם במאי חדש שאולי יפיח רוח חדשה במפרשים. מעבר לכך, במהלך הדרך הניב הזיכיון גם את סדרת הטלוויזיה "אינדיאנה ג'ונס הצעיר" (1992-1993) ומספר משחקי מחשב מצליחים, כולם רק עזרו לחקוק את הזיכיון עמוק בתוך תרבות הפופ. היום, השם אינדיאנה ג'ונס מוכר לפחות כמו מיקי מאוס, האן סולו או קלארק קנט. אז איך בדיוק התחיל כל זה מסרט הרפתקאות צנוע אחד?
הסרט המושלם
ובכן, בואו נחדד את זה: "שודדי התיבה האבודה" איננו סרט צנוע. התקציב שלו אולי היה צנוע, אבל מ-20 מיליון הדולר הללו הצליח ספילברג ליצור סרט עמוס כל טוב, שמקפץ בין לוקיישנים אקזוטיים ומקפל לתוכו שלל ז'אנרים: אקשן, רומנטיקה, קומדיה ואימה, הכול תחת מטריית "סרט הרפתקאות". "שודדי" כמעט ומתפוצץ מרוב מרדפים מותחים, הצלות של הרגע האחרון ועימותים של חיים ומוות. הסכנה אורבת לגיבוריו בכל רגע נתון, והגאונות של ספילברג מתבטאת באופן שבו הוא מתווך את הסכנה הזו לצופים. אפילו ארבעה עשורים אחרי שיצא, קשה לדמיין מישהו צופה ב"שודדי התיבה האבודה" מבלי שאצבעות ידיו ילבינו בלפיתתן את מסעד הכיסא, מבלי שישאג בניצחון כשאינדי מצליח להכניע נאצי מרושע, מבלי שיפרוץ בצחוק כשמריון (קארן אלן הנהדרת) מסיטה בכוח מראה שפוגעת בסנטרו של אינדי (כשבהחלטה מבריקה ספילברג משמיע את יללת הכאב שלו מרחוק, במבט-על על הספינה שבה הם שוהים), ומבלי שיסיט עיניו באימה אל מול הזוועות שטומנת העלילה לנבלים בסיקוונס הסיום המטורלל והתקדימי, עמוס האפקטים המדהימים. פנים נמסות של נאצי, מישהו?
יותר מכל, זהו סרטו של ספילברג - יצירה של במאי בשיא כוחו, שמעצב את סרט הז'אנר המושלם מכוח האהבה המשותפת שלו ושל חברו לוקאס לז'אנר ההרפתקאות ולאפשרויות הגלומות במדיום הקולנועי. הכוח הזה מנוצל פה באופן מיטבי, כי לאורך 115 דקותיו של הסרט, הוא פשוט לא נותן לך לנשום. "שודדי התיבה האבודה" הוא סרט קינטי באורח יוצא דופן, כולו תנועה כמעט בלתי פוסקת, סוחפת ובלתי ניתנת לעצירה.
התסריט המהודק ומכוון-המטרה של קסדן בהחלט מהווה בית ספר לכתיבה חסכונית, אפיוני-דמות יעילים וחתירה ממוקדת למטרה, וכאמור, האריסון פורד פשוט מושלם בתפקיד: מחוספס, קשוח וסרקסטי, גיבור שבכל העת פועל בתחום האפור (הוא שודד קברים, הלכה למעשה) ומפלרטט עם האנטי-גיבור, אבל גם בעל מצפן מוסרי שמוביל אותו לסכן את חייו בעבור אהובתו ובעבור הצדק. אבל ללא המוג'ו והאנרגיה שהביא עמו ספילברג, זה לא היה הסרט שכולנו מכירים ואוהבים. מסצנת הפתיחה המיתית והכה-מצוטטת, שמהווה מעין סרט קצר עצמאי ושבכל סרט אחר הייתה משובצת בסוף כשיאו של הסיפור, דרך המרדף המטורף שבמהלכו אינדי מנסה לעצור משאית שועטת בדרך מדברית (צפו בה שוב, זה פשוט לא ייאמן), ועד לאותו סיקוונס סיום מצמרר – אין דברים כאלה. באמת שאין.
בכל כך הרבה רמות, "שודדי התיבה האבודה" הוא פשוט הסרט המושלם – וייתכן שכבר הסקתם את זה, אבל הוא גם הסרט האהוב ביותר על כותב שורות אלו. להמשכון הרביעי בסדרה, "אינדיאנה ג'ונס 5" כפי שהוא ידוע בשלב זה, מחכה חתיכת משימה אם ברצונו להתקרב אליו, כי להאפיל עליו יהיה בלתי אפשרי. אבל יש למה להמתין, כי לפי השמועות, אחרי ש"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" התעסק עם המלחמה הקרה ושיבץ סובייטים בתפקיד האנטגוניסטים, הסרט החדש עתיד לחזור לאחד מהאלמנטים המוכרים והאהובים ביותר של סרטי אינדיאנה ג'ונס, ולתת לאינדי להפליא מכותיו שוב בנאצים. ולהרביץ לנאצים זו תמיד התחלה טובה.
