העולם השתנה לנו. חו"ל הפך לשם נרדף לבידוד, מסכות הן ממש לא משהו שמדברים עליו רק בפורים, וכשאת עושה יום הולדת לילד על הדשא ליד הבניין - השכנים מזמינים לך משטרה (סיפור אמיתי). ובתוך כל הנאחס הזה, אנחנו משוועים לקצת ביטחון חמים ונעים, משהו קבוע ומנחם. קוראים לזה טלוויזיה. לא סתם כולנו צפינו בממתק מביך כמו "אמילי בפריז" – אנחנו צריכים אסקפיזם, וטלוויזיה הפכה, יותר מתמיד, לדרך מילוט בטוחה. ובימים כאלה, אין כמו החיק המוכר של "האנטומיה של גריי". נכון, זו העונה ה-17, והיא כבר מזמן לא הסדרה הכיפית שהתחלנו איתה. אבל היי – היא שם בשבילנו בחולי ובבריאות, בבינג' וגם בשנייה הזו שגילינו שנגמר לנו במה לצפות.
תזכורת קצרה: העונה הקודמת הסתיימה מוקדם מהצפוי בגלל המגפה, אבל הספקנו לגלות שאלכס קרב עזב לתמיד לטובת אהובתו מהעבר איזי סטיבנס (שילדה את ילדיו מבלי שידע, כמה נוח לכולם), לאמיליה ולינק נולד תינוק, דה לוקה איבד את שפיותו אבל הצליח להציל את ריצ'ארד וובר שסבל מהרעלת שקר כלשהו והחתונה של אוון וטדי בוטלה אחרי שהוא וכל צוות חדר הניתוח שמעו את הסקס שלה עם קוראסיק הקריפ.
העונה הנוכחית, שעלתה אתמול (ב', yes), מתייחסת למציאות כמעט בזמן אמת – הפרק הראשון והכפול מתרחש ברובו באפריל 2020, תוך כדי פלאשבקים לעבר שבו הרופאים לא הסתובבו בחליפות הגנה, והעולם עדיין היה מקום שבו אפשר לעשות סקס בלי בדיקת קורונה בתור פור פליי. ברורה מאוד עמדת יוצרי הסדרה - להבהיר לצופים עד כמה המחלה רצינית ואכזרית ועד כמה קשה למערכת הבריאות להתמודד איתה. אם בגלל מחסור במסכות (זוכרים את זה?) ואם בשל העובדה שרופאים פשוט לא מצליחים להציל חיים.
דעה קצת לא פופולרית: זה לא כל כך מתאים. כלומר, ברור שכסדרת בית חולים, ל"אנטומיה של גריי" אין את הפריבילגיה להתעלם מהקורונה ולהפליג לעולמות הסכרינים המוכרים שלה, אבל בתור סבונייה משעשעת שכוכביה עסוקים בסקס לא פחות מברפואה - המעטפת הרצינית לא הולמת אותה. "האנטומיה של גריי" היא לא סדרת איכות, והיא גם לא ממש יודעת איך להתיימר להיות כזו. מצד שני, יש לה קהל גדול והמסר שלה, בטח בעידן שאחרי טראמפ, הוא חשוב. נקווה שבהמשך היא תמצא איך לשלב בין העולמות בצורה קצת יותר טבעית עבורה.
בסופו של הפרק הכפול מסתתרת הפתעה. אחרי הרבה רגעים של התמודדות עם חיטוי, מסכות וחוסר אונים, ממש בדקות האחרונות, מגיע פתאום רגע גדול - וכאן מסתתר לו ספוילר גדול, אז אם עוד לא צפיתם, זה הזמן להיפרד.
כי הרגע הזה, אין בו שום מציאות ומסרים. הוא כולו מתנה נוסטלגית לצופים המוכים: שובו של דרק שפרד. טוב, הוא לא באמת חזר מהמתים. מרדית' המעולפת רואה אותו בראשה – אי שם על חוף לבן. אנחנו לא יודעים אם נראה אותו מחוץ לחלום הזה או למשך כמה זמן יישאר בתמונה, אבל לרגע אחד הוא שם.
השחקן פטריק דמפסי, האיש מאחורי מקדרימי, נענה לבקשה של אלן פומפיאו (מרדית') ושל השואוראנרית כריסטה ורנוף, שרצו להביא קצת שמחה ואושר לצופים ולא רק קוביד, והסכים להצטלם לסדרה, לראשונה מאז דמותו מתה בתאונת דרכים ב-2015. וכך הסתיים לו הפרק באיחוד רומנטי מהסרטים - קצת טיפשי, אבל כזה שמעלה חיוך על הפנים.
אז בסוף "האנטומיה של גריי" באמת שם בשבילנו. היא אולי לא סדרת איכות. היא אולי גם לא מצחיקה כמו שהייתה בנעוריה, כשכריסטינה יאנג שלטה בחדרי הניתוח. אבל היא מנחמת ומזכירה נשכחות, ומה צריך יותר מזה בחורף שבא עלינו.