רק אדם אחד בעולם יכול לפתוח משפט ב"תמיד כשאתה אוכל עלוקות", והאדם הזה הוא בר גרילס - הרפתקן, סופר, מנחה שלל תוכניות הרפתקאות והישרדות, וראש התאחדות הצופים הבריטית. הערב (ג') עולה בנטפליקס "אתגר בטבע - הסרט: בלגן בספארי", ספיישל אינטראקטיבי שמהווה המשך לסדרה האינטראקטיבית "אתגר בטבע" שעלתה במרץ 2019. הסדרה - והסרט החדש - מעניקים לצופיהם את ההזדמנות להתלוות לגרילס להרפתקה בטבע, כשבכל צומת שדורש החלטה קריטית – האם לקפוץ לים מהמסוק, או לרדת בנקודה מרוחקת יותר? האם לבחור במסלול הטיפוס על הצוק, או לקחת את הדרך הארוכה והרצופה בנחשים? – הם אלו שבוחרים את הנתיב שגרילס ייקח.
עבור נטפליקס זוהי התנסות נוספת בפורמט החדש ורב הפוטנציאל, המקרב את המדיום הטלוויזיוני לעולמות הגיימינג, אחרי ההתנסויות הראשוניות שהגיעו עם "מראה שחורה: בנדרסנאץ'" ו"קפטן תחתונים והבחיר-או-ראמה המדהימה". "אתגר בטבע" שייכת לזן השני, של "קפטן תחתונים", המיועד לילדים - להבדיל ממסע התעתועים האפל של "מראה שחורה". וגרילס, כפי שהוא מספר שוב ושוב במהלך ריאיון זומי לרגל עליית הספיישל החדש, מתלהב עד מאוד מהקהל החדש שלו, אחרי שנים שבהן עשה לעצמו שם עם תוכניות הישרדות/הרפתקאות לקהל הבוגר יותר - זה שיכול לשאת סצנות שבהן הוא מנשנש לטאות כדי להשיג כמה חלבונים. "בני כמה הילדים שלך?", הוא שואל בפתיחת השיחה בינינו.
בת שמונה ובן ארבע.
"אם הם אוהבים את הסדרה, אז הם הולכים להשתגע לגמרי על הסרט. לקחנו את זה לשלב הבא. ההחלטות, התוצאות, הכול גדול יותר. אבל המטרה תמיד נותרת אותה המטרה: לעזור לצעירים לקבל החלטות נכונות תחת לחץ, לגלות תושייה, להבין מה זה סיכון. הפעם כרכנו את זה סביב נושא שימור הטבע, נושא שקרוב מאוד אליי אישית".
באופן עקבי, הילדים שלי מקבלים את ההחלטות הכי לא נכונות כשהם צופים בסדרה. אני כבר חושד שהם פשוט לא רוצים שזה ייגמר.
"שמע, אני יכול להגיד לך שלפחות בסרט יש מסלול אחד סודי של קבלת החלטות שאם הם ייקחו אותו, זה לא ייגמר טוב עבורם. זה כל מה שאני יכול להגיד. אה, תגיד לילדים שלך לנסות לשמור אותי בחיים אם אפשר".
אדוארד מייקל "בר" גרילס (46) נולד בצפון אירלנד וגדל באי וייט, בנם של חבר הפרלמנט מהמפלגה השמרנית סר מייקל גרילס, וליידי סאלי גרילס, בעצמה בת לחברת הפרלמנט פטרישה פורד. אחרי שהתחנך בכמה מהפנימיות ובתי הספר הטובים במדינה – כולל איטון קולג' האליטיסטי – החל ללמוד באוניברסיטה, ולאחר מכן הצטרף לצבא הבריטי. עוד מילדותו נמשך לספורט אתגרי ולאמנויות לחימה, ובנעוריו למד לטפס על הרים, להשיט מפרשיות וצניחה חופשית, ואף הגיע למעמד של חגורה שחורה דאן 2 בקראטה. כל אלה הובילו אותו לשירות כאיש מילואים בכוחות המיוחדים הבריטיים - ולא סתם, אלא ביחידת הקומנדו הנחשבת מכולן, ה-SAS, שבה שירת במשך שלוש שנים כצנחן, מדריך הישרדות וחובש.
ב-1996, שנתיים אחרי שהתגייס, נפצע גרילס כשמצנחו נפתח רק חלקית במהלך צניחה בדרום אפריקה, בגובה של כ-500 מטרים. הוא שבר שלוש חוליות בעמוד השדרה שלו, והיה קרוב מאוד להיות משותק לכל חייו. 18 חודשים נדרשו עד שסיים את השיקום שלו וחזר לחייו. "לפעמים נדרשת בחיים מכה כדי לגרום לך להבין מה באמת חשוב לך", סיפר בריאיון ל"טלגרף" הבריטי, "עזבתי את בית החולים עם אש בתוכי כדי לחיות את החיים באומץ ועם הכרת תודה. קיבלתי הזדמנות שנייה, וזה לא תמיד קורה".
אחרי שיצא מבית החולים, המשיך גרילס בקריירת ההרפתקנות שלו, שהובילה אותו להישגים רבים. ב-1998 נכנס לספר השיאים של גינס בתור הבריטי הצעיר ביותר שאי פעם העפיל לפסגת הר האוורסט. הוא היה בן 23 בלבד, ועוד לא עברו שנתיים מאז הפציעה הקשה שלו. שנה קודם לכן, היה לבריטי הראשון שהעפיל לפסגת ההר אמא דבלאם הידוע לשמצה - גם הוא ברכס ההימלאיה. וההרפתקאות נמשכו גם לתוך המילניום החדש: ב-2003 גרילס ועוד ארבעה הרפתקנים חצו את צפון האוקיינוס האטלנטי בסירת גומי; ב-2005 חצה את הג'ונגל המקיף את מפל אנחל בוונצואלה - המפל הגבוה בעולם, במצנח ממונע; ב-2007, טס במצנח ממונע מעל לפסגות האוורסט, וב-2008 הוביל חבורה נוספת של הרפתקנים לטיפוס על פסגה באנטארקטיקה, אך שבר במהלך גלישת מצנח על הקרח את כתפו ונאלץ לוותר. ויש עוד ועוד הרפתקאות.
באופן טבעי, המסך הקטן קרץ לגרילס השאפתן, שבמהלך שנות ה-2000 הפציע בפרסומות ובשלל תוכניות אירוח. ב-2005 החל לפתח תוכניות משלו, תחילה מיני-סדרה תיעודית המלווה אותו ואחרים במהלך אימונים במסגרת הליגיון הצרפתי הזר במדבר הסהרה, ובהמשך בתוכנית ההישרדות "אתגר בטבע" שרצה מ-2006 ועד 2011 (והפכה ברבות הימים ל"אתגר בטבע" האינטראקטיבית של נטפליקס). שם הדגים גרילס את כל המאפיינים שיהפכו אותו בהמשך לסופרסטאר הגדול של התחום: פורמט פשוט ואפקטיבי (גרילס "ננטש" במקום מבודד וצריך לחלץ את עצמו), הגשה תכליתית ונגישה, ונכונות ללכת עד הסוף מול המצלמות, גם בסכנות שאליהן גרילס מכניס את עצמו, ובעיקר במה שהוא מוכן להכניס לפה שלו.
מכאן החל רצף של תוכניות וספיישלים עבור הערוצים דיסקברי ונשיונל ג'יאוגרפיק, שהפכו את גרילס לסלב עולמי. עדות למעמדו החדש סיפקה התוכנית "במרחבי הטבע", שהחלה את דרכה ב-NBC אך עברה לנשיונל ג'יאוגרפיק, ובה גרילס לוקח עימו סלבריטאים למסעות הישרדות בטבע - מג'וליה רוברטס, דרך זאק אפרון ועד הנשיא לשעבר ברק אובמה.
אך גם לאחר שהפך לשם שכולם מכירים, נותר גרילס נאמן לעקרונותיו - נוצרי אדוק ומאמין, ראש איחוד הצופים הבריטי כאמור (תואר נחשב בבריטניה, שגרילס - המינוי הצעיר ביותר לתפקיד בהיסטוריה של הצופים בבריטניה - קיבל על עצמו ב-2009), פעיל בשלל ארגוני צדקה ושימור הסביבה והטבע, ואב לשלושה בנים. וייתכן שדווקא זה, החלק האחרון, הוביל אותו לשלב החדש בקריירה שלו - כוכב ילדים.
שינית פאזה.
"תראה, אנחנו עדיין רצים עם התוכניות הרגילות שלנו. יש את התוכנית בנשיונל ג'יאוגרפיק, שבה אנחנו לוקחים לאתגרים כל מיני כוכבים הוליוודיים וספורטאים מפורסמים, שהפכה למרכיב מרכזי שם. אבל היה ממש כיף להגיע לנטפליקס וליצור תוכנית עבור הקהל הצעיר יותר, ו'אתגר בטבע' היא הדרך המושלמת לעשות את זה. לצלם את התוכנית זה כמו לצלם סרט: אתה צריך לתכנן היטב ולבצע כל דבר פעמיים או שלוש. והיא מושלמת לילדים, כי אתה משאיר את כל ההחלטות בידיהם. בכל התוכניות האחרות שלי אני זה שמקבל את ההחלטות, אני זה שמוביל איזה סלבריטי לאנשהו. הכי כיף זה לתת לילדים לקבוע את גורלי. ושוב, יש בתוכנית הזאת את העקרונות: להיות אמיץ ונחוש, להמשיך גם כשיורד גשם וקשה, ולהתייחס בכבוד לסביבה ולטבע".
איך הגיע הרעיון? הוא עלה אחרי ש"מראה שחורה: בנדרסנאץ'" יצא והדגים את הפוטנציאל? או שהשתעשעת עם זה עוד לפני?
"זה הכוח הגדול של נטפליקס, שיש להם את המשאבים והטכנולוגיה לעשות דברים כאלה. הם טבלו את האצבע במים עם 'מראה שחורה' ועם העונה הראשונה של 'אתגר בטבע' - והתגובה הייתה עצומה. 'אתגר בטבע' היה אחד מהתכנים הנצפים ביותר של נטפליקס בחצי השנה הראשונה שלו באוויר. היה מרגש מאוד להיות חלק מזה. זה דבר חדש. החבר'ה מנטפליקס אמרו לי שהם בונים מטוס בעודו באוויר. ועכשיו אני מביט בסרט הזה שעשינו, 'בלגן בספארי', ואני יכול להגיד לך שדבר כזה, בטכנולוגיה הזאת ובשאפתנות הזאת, טרם צולם. כולנו, כל הצוות, היינו כל כך גאים".
הסדרה עלתה בנטפליקס לפני כשנה בתזמון די מדהים - כשכולם תקועים בבית בסגרים ובבידוד, וזו בעצם הדרך היחידה עבור הילדים לצאת להרפתקה בטבע.
"כן, התזמון היה מתאים. התזמון תמיד חשוב. התוכנית יצאה בדיוק כשכולם מסביב לעולם נכנסו לסגר והיו מבודדים. ואתה מחפש משהו שהילדים שלך יוכלו לעשות. והנה משהו שמעצים אותם והוא חינוכי, וההחלטות נשארות בידיהם. אני חושב שכך ייראה העתיד של החינוך: אינטראקטיבי, כשאתה נותן להם לקבל את ההחלטות. יש לי שלושה בנים, וכהורה - כל כך הרבה ממה שאתה רוצה זה ללמד את הילדים לקבל החלטות טובות תחת תנאים של לחץ, ברגעים החשובים, לדעת מתי להיות אמיץ ומתי לרסן את עצמך. אלה הדברים שאנו, המבוגרים, לומדים במהלך חיינו מכישלון, מניסיון. אני בהחלט מרגיש שהתזמון של הסדרה היה נכון, ומקווה שזה עזר, גם אם במעט, למשפחות לעבור את הסגר".
זה לא מייגע לצלם ככה? כל דבר צריך לצלם פעמיים, כדי שיהיו שני אפיקי בחירה?
"זה בהחלט היה מאתגר יותר לצלם מאשר את התוכניות האחרות שלנו. בדרך כלל אנחנו לוקחים חתיכת חבל, כמה מצלמות, אותי ואת האורח, ואנחנו פשוט רצים עם זה. פה זה שונה מאוד. הרבה מהקרדיט מגיע לצוות שמתכנן את הכול, כי יש כל כך הרבה משימות ושבילים, והחלטות ותוצאות. אני בעצמי לא יכול לעקוב אחרי הכול. אני הרבה פחות מסובך. אצלי זה: 'אוקיי, אריה רודף אחריך, יש לך שמונה שניות לצאת מפה, אז זחול מתחת למשאית'".
ולעבוד עם כל החיות האלה? זה לא סיוט?
"זה סיוט. אומרים 'לעולם אל תעבוד עם ילדים וחיות', אבל פה זה נועד לילדים ויש בזה חיות, אז אולי זה רק חצי סיוט. אבל זה לא משנה לי. זה הפרויקט הכי שאפתני שעשיתי, אני מביט בו ואני גאה במה שעשינו".
מזהיר שאני הולך לשאול אותך משהו ששואלים הרבה: מה הדבר הכי דוחה שאי פעם אכלת במהלך ההרפתקאות שלך?
"אכלתי הרבה דברים איומים. זחלים ורימות, תולעים ונחשים, נוזלי קיבה של גמל... אבל מה לעשות, אם אתה רוצה לשרוד בטבע, אתה צריך לאכול, אתה צריך חלבון. שים בצד את התפיסות שאיתן באת, יש דברים קשים שתצטרך לעשות. וגם ב'אתה נגד הטבע' היו כמה דברים דוחים שאכלתי. אני חושב שהגרועים מכולם היו עלוקות ממש גדולות. תמיד כשאתה אוכל עלוקות, אתה מודאג שאולי הן יינעלו איפשהו במורד גרונך ויתחילו למצוץ דם, ואתה תיחנק ממנו".