"שיר אחד", הפודקאסט של תאגיד השידור כאן, נותן בכל פרק הצצה מעמיקה לתהליך היצירה המוזיקלי של שיר נבחר, דרך שיחות עם היוצרים, המפיקים, המבצעים וכל מי שמסביב. לקראת העונה החדשה, שתתחיל מחר (יום שני, ה-17 בפברואר), יוצרי ההסכת נזכרים בגילויים הכי מפתיעים שנתקלו בהם עד כה, בעונה החדשה ובעונות קודמות.
"צל עץ תמר" - קרולינה
עד לאחרונה, איש לא היה בטוח מי כתב את "צל עץ צמר"
כשהשיר "צל עץ תמר" הפך ללהיט רדיו בשנת 2013 בביצוע של קרולינה, רבים ראו בו גרסת כיסוי לזוהר ארגוב. ההצלחה המחודשת של השיר גרמה לרבים להתעניין בשאלה, מי בעצם כתב אותו? בשביל בעלי הזכויות הפוטנציאליים, זו לא הייתה שאלה שנולדה מסקרנות גרידא אלא חידה שהתשובה עליה שווה הרבה כסף - ואף הגיעה לבוררות באקו"ם. בפרק הראשון בעונה החדשה, "שיר אחד" יוצא למסע בין גלגוליו הרבים של השיר, שנולד בסצנת הטנגו של תל אביב בשנות ה-40, עבר דרך הפאבים באילת בשנות ה-70 והסצינה המזרחית של ה-80, וזכה לתהילה מחודשת במשרד הפרסום של סלקום.
את השורה הכי מפורסמת שלו, דודו טסה קיבל במתנה מחבר
אחרי האלבום "לולה", שהיה כישלון מסחרי, דודו טסה לקח צעד אחורה, והעדיף להעביר את הזמן בפאבים ברחבי תל אביב. באותה תקופה, במהלך שיחותיהם הצפופות, חברו הטוב העיתונאי בן זילכה העניק לו שורה במתנה: "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה". המילים האלו השתרבבו לשיר "בסוף מתרגלים להכל", חרכו את הרדיו, הפכו למוטו שאנשים מקעקעים על עצמם מכף רגל ועד ראש - והובילו את דודו טסה לשלב הבא בקריירה שלו.
את חביב גלבי כתבו נשים - אבל תמיד שרו גברים
חביב גלבי הוא שיר תימני עתיק שלא ידוע מתי הוא נכתב. מה שכן ברור הוא שמדובר בשירת נשים תימנית - שירת חול יומיומית, שעברה מאם לבת, מדור לדור. ובכל זאת את כל הגרסאות המוקלטות המוקדמות של השיר ביצעו גברים, כשהמוכרת ביותר היא זו של ציון גולן. הבחירה של A-WA לחדש אותו הייתה חלק ממהלך פמיניסטי של החזרת שירת הנשים לנשים. על הדרך, האחיות תאיר לירון ותגל חיים הצליחו להפוך את פיסת המוזיקה העתיקה ללהיט גרובי.
מיגל היה בכלל אתיופי
במהלך ההתחקות אחר כתיבת "שיר אהבה אינדיאני" (הידוע גם כ"מיגל"), התברר שלעלמה זוהר באמת היה סיפור אהבה מיוחד, אבל השם של הבחור לא היה מיגל והוא לא היה אינדיאני. קוראים לו טמאסגן, היא הכירה אותו במהלך טיול באפריקה ואכן, הם שמרו על קשר טלפוני במשך שנים, כך שהטלפון שמצלצל באמצע הלילה בשיר, והחבר שמתעצבן מהקול שבוקע מהשפופרת, בהחלט מבוססים על סיפור שקרה באמת.
מה זה לעזאזל דנדילייט?
בדרך כלל כשמאור כהן כותב שירים הם נולדים במעין תערובת של ג'יבריש ואנגלית. בשיטה הייחודית הזו הוא כתב גם את הלהיט הכי גדול שלו, "הכי יפה בעולם". אחר כך הוא התאים ללחן מילים בעברית, ונתקע עם המילה היחידה שלא מצא לה תחליף. זה שיר הדנדילייט. "זה ישב כל כך חמוד, הדנדילייט," מאור כהן סיפר בתוכנית, "לפעמים אתה מנסה בשירים לא להפריע לאוזן, ולפעמים אתה דווקא כן צריך להפריע לה במשהו מוזר וקצת מעוות, כדי להעיר אותה. זה עבד".
הרוקרים של שינקין המציאו את "היי פייב"
בזמן שכל החבר'ה סביבו שמעו גראנג' ולבשו פלאנל, שי להב מ"מופע הארנבות של ד"ר קספר" היה בעניין של הפט שופ בויז ומדונה - כל מה שנחשב אז פופ מלוקק. אחרי שהקספרים התפרקו, הוא נמנה עם מקימי להקת הבנים הראשונה והמצליחה בישראל, "היי פייב", וכתב עבורה את "יום מעונן". גם חמי רודנר, אגב, תרם שיר ללהקה, תחת הפסבדונים "נינה שדה". "הוא לא היה מוכן להיות חתום על זה", סיפר שי להב, והוסיף: "אף אחד לא הבין מה אני מתעסק בדבר הזוי כזה. ממש שנאו אותי בשינקין".
ערן צור כתב את "לילות של ירח מלא" על אף אחת
ערן צור ישב בבית קפה וראה בחורה בשולחן הסמוך. זמן מה לאחר מכן, הוא כתב בהשראתה את ההמנון הרומנטי - "בלילות של ירח מלא / רואה אותך לידי / שוכבים על המיטה בחושך / כל החלונות פתוחים [...] כל יש לנו אהבה / היית מאמינה / אחרי כל המדבר הזה / איזנו נחמה". אבל השיר הזה, שנשמע אותנטי וביוגרפי, היה מבוסס על שליש פלרטוט וחצי פנטזיה. מסתבר שגם מזה יכולים לצאת שירי אהבה נצחיים.
הבת של נעמי שמר בחרה את המבצעת של "ירושלים של זהב", על חשבון יהורם גאון
יש המון מה לומר על "ירושלים של זהב" - פרשיית שיר העם הבאסקי, הבית שנוסף לאחר המלחמה והגרסה הסנסציונית של "הצנחן המזמר" מאיר אריאל. אבל אנשי "שיר אחד" הופעתו דווקא מהרגע הקטן שהוביל להולדת השיר הענק. זה היה כשללי, בתה של נעמי שמר, ישבה בחדרה והאזינה לתוכנית רדיו בשם "תשואות ראשונות", מעין "כוכב נולד" של שנות ה-60, ושמעה נערה צעירה שרה בקול פעמונים. היא רצה לקרוא לאימה, שאמרה לה: "כשהיא תסיים לשיר, כתבי את השם שלה על פתק". פיסת הנייר הזו, עם השם "שולי נתן" עליה, נשלפה כשגיל אלדמע הציע שמי שיבצע את "ירושלים של זהב" יהיו יהורם גאון או שושנה דמארי, הכוכבים הגדולים של התקופה. בסוף החיילת האלמונית ניצחה.
דני סנדרסון כתב את "לא יפריד דבר" באנגלית, שנים לפני שכוורת נוסדה
אחד השירים הכי מצליחים בקריירה המאוחרת של דני סנדרסון, "לא יפריד דבר", נכתב בכלל באנגלית ב-1970, אחרי שהשתחרר מלהקת הנח"ל. במשך שנים הוא ניסה לפצח את השיר, ובעיקר לתרגם אותו לעברית. בשנת 1977, ימי "גזוז", הוא אף הקליט סקיצה בביצוע של מזי כהן, שהייתה יכולה להפוך בקלות לחלק מהקאנון של ההרכב. ובכל זאת, סנדרסון חיכה 30 שנים נוספות, לרגע הנכון, שהגיע עם מותה של אישתו, נעמי.
יוצרי "שיר אחד" הם רום אטיק, ניר גורלי, מאיה קוסובר, תומר מולוידזון ואיל שינדלר. ניתן להאזין לתוכנית בכל אפליקציות הפודקאסטים, ובאתר כאן.
