מעט ידוע על חייה של הנערה אווה פיקובה שנרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1943 - לא תמונה ולא בני משפחה שיוכלו לספר עליה. העדות הכמעט בלעדית על חייה היא השיר "הפחד" שכתבה בגיל 12 מחדרה שבבית הילדים בגטו טרזין. לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שחל היום (ב') "יד ושם" מפרסמים קליפ מיוחד בהשתתפות 31 בני נוער מרחבי העולם, ששרים את מילותיה של אווה.
השיר של אווה
אווה מתארת בשיר את מגפת הטיפוס שפקדה את הגטו בחורף 1943, היא כתבה אותו בעודה מתבוננת החוצה מחלון חדרה - תריסר שנים אחר כך הוא הגיע אל המוזיאון היהודי בפראג. לאה גולדברג תרגמה אותו לעברית עם שירים וציורים של ילדים אחרים ששהו בגטו טרזין ואוגדו בספר "אין פרפרים פה" ובשנה שעברה הלחין את "הפחד" המוזיקאי אפי שושני.
בקליפ מופיעים בני נוער משלוש יבשות שהתבקשו לצלם את עצמם ליד חלון, המסמל את החלון שדרכו הביטה אווה כשכתבה את השיר. הקליפ כולל גם תצלום אותנטי של חלון חדרה של אווה, שהגיע אל "יד ושם" מהארכיון של המוזיאון היהודי בפראג. כמו כן, מופיעה בו הצ'לנית דומיניקה הוסקובה, נכדתה של הלגה הוסקובה, שהייתה חברתה ושותפתה לחדר של אווה.
הפרויקט הוא ניסיון נוסף להנגיש יצירות שכתבו ילדים ובני נוער בתקופת השואה כדי להתמודד עם המציאות הקשה שחוו. בשנה שעברה התפרסמה הסדרה "הסטורי של אווה", שהגו היזם מתי כוכבי ובתו מאיה. הסרטונים הקצרים, שהועלו לאינסטגרם במהלך יום השואה, הם עיבוד ליומנה של הנערה אווה היימן בת ה-13 שנרצחה בידי הנאצים. ביממה הראשונה לפרסומם צפו בסרטונים יותר מ-100 מיליון בני אדם.
הפחד
לגטו בא הפחד החדש והאיום
המגפה אשר פשתה בינינו,
המוות הקוצר בחרמשו יום-יום
גדולים וגם קטנים ואין מפלט ממנו.
לב האבות הולם בחרדה.
האם כבשה פניה בידיה –
יד טיפוס נוראה חונקת את ילדה,
גוזל המות חיש את ילדיה.
אני עוד חיה, דופק לבי עדין,
אך חברתי כבר בעולם אחר.
אולי גם טוב יותר. למות
מאין אדע עכשיו מה טוב מה רע יותר?
לא, לא אלי! – אנחנו עוד רוצים לחיות,
אל תדלל כל-כך את שורותינו.
אנחנו עוד צריכים עולם אחר לבנות.
יפה וטוב יותר – רבה עוד מלאכתנו.
