בחודש מרץ האחרון חגגה הדוגמנית והכוכבת ההוליוודית לורה הרייר יום הולדת 30, וקיבלה מתנה מושלמת: תפקיד ראשי בסדרה "הוליווד" שהפיק ריאן מרפי ("גלי", "אימה אמריקאית", "אויבות: בטי וג'ואן"), במסגרת חוזה הענק שלו עם נטפליקס. הסדרה הנוצצת מציעה היסטוריה אלטרנטיבית של בירת הסרטים, והתחבבה על צופי נטפליקס בכל העולם וגם בישראל. הרייר מגלמת את קמיל, שחקנית שחורה שמנסה לשבור את תקרת הזכוכית בהוליווד השמרנית של שנות ה-40, ונתקלת בהתנגדויות ובגילויי גזענות. במקביל, היא גם מנהלת מערכת יחסים עם במאי ממריא ממוצא מעורב - לבן ופיליפיני.
הטריילר של "הוליווד"
(באדיבות נטפליקס)
הרייר, בת לאב שחור ואם לבנה, מספרת כי חוותה גזענות בחייה, ולכן הדמות והרקע שלה אינם זרים לה. "אני חושבת שהדברים שאנו רואים בסדרה עדיין לא נעלמו", אמרה כשנפגשנו במתחם בילוי ותקשורת יוקרתי המשקיף על המרינה של קאן. "יש אשליה שפתרנו את הגזענות ושהיא חלפה מהעולם - אבל זה ממש לא נכון. מובן שהנסיבות היום שונות מאלה של שנות ה-40, אבל העובדה שהיום יש פחות גברים לבנים עטויי גלימות ששורפים צלבים - לא אומרת שהגזענות נעלמה".
במה התבטאה הגזענות שחווית?
"חוויתי ביטויים קטנים ויומיומיים של גזענות. לצערי, זה חלק מהחיים של אדם שאינו לבן. אבל אני חושבת שיש היום יותר מודעות ויותר התנגדות לגזענות, אז אני בהחלט אופטימית. אני מקווה שסרטים וסדרות כמו 'הוליווד' ו'שחור על לבן' ויוצרים כמו ספייק לי שמציפים את הנושאים האלה יובילו לשינוי".
את מעורבת בפוליטיקה?
"אכפת לי מאוד מנושאים שונים, אבל אף פעם לא הובלתי הפגנה או נאמתי בפני קהל. חשוב לי לגלם נשים כמו קמיל או כמו פטריס, הדמות שגילמתי ב'שחור על לבן' - שמנסות לשנות את המצב. במסגרת ההכנות שלי ל'שחור על לבן', ספייק לי הפגיש אותי עם קתלין קליבר, מי שהייתה אחת ממנהיגות הפנתרים השחורים. הסיפורים שלה מדהימים ומטורפים. היא ממש סמל.
"בעבודה על קמיל שאבתי השראה מהשחקנית והזמרת דורותי דנדרידג', שהייתה האדם היחיד שנראה כמוני וזכה באותה תקופה לייצוג שאינו בתפקיד המשרתת. דנדרידג' הייתה השחקנית השחורה הראשונה שהייתה מועמדת לאוסקר בקטגוריית השחקנית, בזכות הופעתה ב'כרמן ג'ונס' ב-1954. בחיים שלה קרתה תפנית טרגית, והיא מעולם לא הגיעה לשיאים שאליהם הייתה אמורה להגיע. עצוב לחשוב על מה שהחמיצה בגלל הגזענות".
4 צפייה בגלריה
"מתי ישאלו גם גברים על שוויון בין המינים?". שחקניות ובמאיות מוחות נגד הדרת נשים בפסטיבל קאן 2018
(צילום: gettyimgaes)
הרייר אומרת שהיה לה מזל שנולדה בתקופה שבה "היו לי דמויות כמו האלי ברי, אנג'לה באסט וניה לונג שיכולתי להעריץ אותן, להתחבר אליהן ולראות את בבואתי בהן. לדנדרידג' ולנה הורן לא היו מודלים כאלה. הן היו אמיצות. רציתי לעשות מחווה לחלוצות בתעשייה דרך הדמות של קמיל".
שמתי לב שאת גם משתמשת באינסטגרם שלך בצורה פוליטית למדי.
"אין לי אסטרטגיה מאחורי תפעול האינסטגרם. יש אנשים שיודעים תמיד לומר את הדבר הנכון, ואני תמיד מתרשמת ממהירות התגובה שלהם. אבל יש דברים שנוגעים בי, שאכפת לי מהם, ואני מרגישה שאני חייבת לדבר עליהם באינסטגרם. למדיה החברתית יש שני צדדים - היא יכולה להיות הדבר היחיד שאתה מתמקד בו, אבל היא גם יכולה לאחד אנשים מכל רחבי העולם ולסייע לקדם מטרות טובות, כמו צעדת הנשים בוושינגטון".
אגב צעדת הנשים, הוליווד השתנתה בשנים האחרונות הודות לתנועות כמו MeToo. לפי הסדרה, באולפנים היה ניצול מיני מזעזע של נשים וגברים.
"יש לי מזל שנכנסתי לתעשייה בתקופה שבה השינויים האלה מתחילים לקרום עור וגידים. הנשים שהגיעו לפניי סללו את הדרך כדי שהמצב יהיה טוב יותר עבור הדור שלי. הדרך עוד ארוכה, אבל אני מקווה שאנחנו בכיוון הנכון. אנחנו הנשים צריכות להמשיך לקחת את העניינים לידינו, לדחוף דברים קדימה ולהתחיל להפיק ולביים. עדיין שואלים אותי הרבה על הפערים בין המינים. ברור שכאישה אני רוצה שהעולם יהיה הוגן - אבל למה שלא תשאלו גם גברים על הנושאים האלה?"
הרייר, ילידת שיקגו, התחילה לדגמן בגיל 17 אחרי שצייד כישרונות, חבר של אימא שלה, הבחין בנתוניה המצודדים. כשסיימה את התיכון, עברה לניו יורק כדי ללמוד אמנות, ובהמשך למדה משחק. "העשרתי את עצמי בבית הספר למשחק כאמנית והרחבתי את האופקים. למדתי שהעיקר הוא ליצור חיבור אותנטי עם אנשים אחרים, ולאו דווקא לעשות משהו מטורף על הסט או להישאר כל הזמן בתוך הדמות. למדתי גם שאת צריכה להיות כנה בעבודה שלך. הכרתי את עצמי טוב יותר וגיליתי מי אני".
לפני שלוש שנים היא פרצה עם "ספיידרמן: השיבה הביתה", שבו גילמה את ליז אלן, בת כיתתו של פיטר פארקר/ספיידרמן ומושא אהבתו. "זאת חוויה מרתקת ושונה להופיע בהפקה של מארוול, עתירת אפקטים ומשתתפים", היא אומרת, ופוצחת בווידוי מפתיע: "כשאני מופיעה בסרט או בסדרה, אני נוהגת לגנוב בסוף הצילומים את התלבושות שלי. ב'ספיידרמן' גנבתי גם את הכיסא שלי שניצב בסט. זה נחמד שכיסא עם השם שלי ושל הדמות מוצג אצלי בבית".
כדוגמנית עבדה הרייר עם מותגים כמו קנזו, אמריקן איגל, אורבן אאוטפיטרס, לוריאל, בולגרי ולואי ויטון, אך שיתוף הפעולה הבולט ביותר שלה היה עם הבמאית סופיה קופולה, במסגרת קמפיין תחתונים לקלווין קליין. "סופיה היא מקור השראה עצום עבורי. היא רגועה מאוד ומצליחה להתחבר אלייך בצורה מדהימה ולהעביר לך מה היא רוצה ממך ומה הרגשות שאת אמורה להביע. זה היה נעים במיוחד לעבוד עם במאית, כי פרסומת לתחתונים זה דבר מבעית. היא הפכה את הקמפיין לסקסי בלי שיהיה מחפיץ בכלל. העיקר מבחינתה לא היה לתת הופעה מול המצלמה, אלא שאהיה אישה אמיתית. כמובן אשמח להופיע בעתיד בסרט שהיא תביים".
אחרי שזכתה לעבוד עם קופולה וספייק לי, עכשיו הגיע תורו של מרפי, בעל מגע הזהב. "אף שחקנית לא תאמר לא למרפי. זו מתנה עצומה לעבוד עם מישהו כמוהו, שנמצא בחזית הקדמה מבחינה טלוויזיונית ומבחינת ייצוג ראוי לדמויות שחורות ולהט"ביות. הוא באמת הרחיב את הגבולות, וזו תקופה ארוכה שהוא יוצר הזדמנויות עבור נשים ובכלל עבור אנשים שאינם לבנים".
