מזה עידן ועידנים, מאז שידור הפרק הראשון של הסדרה "מסע בין כוכבים" ב-8 בספטמבר 1966 ליתר דיוק, נהוג לנהל רישום מפורט ומסודר של יומן הקפטן. עניין של פרוטוקול - חובת דיווח על פי הפדרציה הבין כוכבית, הידועה בהתמסרותה לבירוקרטיה והירככיה, וברתיעתה מאנרכיה. קפטן קירק, קפטן פיקארד, קפטן סיסקו וקפטן ג'נוויי כולם הקפידו על הכללים האלה בדרך לאיפה שזה לא יהיה אי שם בחלל החיצון, היכן שאף אחד לא הגיע אליו בעבר.
ניהול היומן הייתה אמורה להיות גם חלק משגרת הפיקוד של הדיסקברי, החללית אותה מלווה הסדרה "מסע בין כוכבים: דיסקברי" מאז 2018. ואכן, במהלך שתי העונות הראשונות של השלוחה העדכנית של צי הפדרציה, הצופים חזו בצוות החללית ובעיקר בקצינת המדע שלו, מייקל ברנהאם (סוניקווה מרטין-גרין), בעודם מתמודדים עם אתגרים צבאיים, דיפלומטים ומחקריים שנרשמו בפנינו על המסך הקטן, וגם בתיעוד ביומן. ובכן, תשכחו מכל זה בעונה השלישית.
בניגוד למורשת הקרב של "מסע בין כוכבים" - הכתובה, וזו שבעל פה - העונה השלישית (שמשודרת בימים אלה בנטפליקס) מתרכזת בגיבורה יחידה, אישה שאינה חלק מהכלל, במסע הישרדות בחלל. על כן, אין יותר טעם ביומן. לא בגלל שהקצינה ברנהאם הלא ממושמעת שוב מתכחשת לפרוטוקול ומסרבת פקודה ופועלת על דעת עצמה, אלא פשוט כי הפעם אין לה מפקדים, ואין לה אפילו חללית. לעזאזל, מסתבר שבעונה השלישית גם הפדרציה כולה היא רק זיכרון עמום מן העבר, עם מורשת קרב כתובה ובעל פה. העולם החדש הזה, שגיבשו התסריטאים אלכס קורצמן ומישל פרדייז, ממשיך את המנטרה המוכרת: "לחקור עולמות מוזרים חדשים, לחפש חיים חדשים ותרבויות חדשות, ללכת באומץ לאן שאף אחד אחר לא הלך בעבר". אלא שלפחות בפרק הראשון, זוהי משימה שברנהאם נדרשת אליה בעצמה. כמעט לבד.
לפחות על פי הפרק הראשון של העונה השלישית, "דיסקברי" לוקחת פנייה חדה מהמסלול הרגיל שלה, עד כדי כך שזה נראה כמעט כמו טעות בניווט. בסוף העונה השנייה, ברנהאם לוקחת על עצמה להציל את הדיסקברי כשהיא משגרת את עצמה לתוך חור תולעת שנפער בחלל. בפתח העונה השלישית מתברר כי חור התולעת הזה עיוות את הזמן והמרחב של הסיפור עבור הגיבורה, וגם עבורנו הצופים. למעשה, מדובר באתחול כמעט מוחלט ששולח את ברנהאם לקואורדינטה אקראית באמצע שומקום, אליה היא נפלטת כמעט אלף שנה אחרי אירועי הפרקים האחרונים. בנקודה זו יש להבהיר שברנהאם תפגוש בעתיד את חברי הצוות שלה (ובהם גם הסגן החייזר האהוב סארו, בגילומו של דאג ג'ונס), אולם אלה יתאחדו מחדש לא על גשר החללית כשהם מיירטים עב"ם עוין או מבצעים קפיצת חלל, אלא כקבוצת נוודים על פני כוכב לכת בתולי. הם ינסו לשמר את רוח הפדרציה, אבל יתרכזו בהישרדות של עצמם.
הפרק הראשון מתרכז באתגרים שברנהאם נתקלת בהם כשהיא נוחתת על הכוכב הימה (שנראה ממש כמו איסלנד, היכן שנערכו הצילומים). בדרך להתרסקות על הקרקע, היא מעורבת בתאונה אווירית עם כלי טיס אחר, וחותרת למגע עם הטייס שלו, גבר מסתורי בשם בוק (דיוויד אג'לה), מעין מבריח פורע חוק שעומד להיות הגרסה של "מסע בין כוכבים" לדמות של האן סולו מ"מלחמת הכוכבים". ביחד ולחוד, השניים יוצאים לשיתוף פעולה מקרי שנכפה עליהם. הם חולקים חוסר אמון, אבל גם תלות אחד בשני, וכך מוצאים עצמם נאבקים באנדוריאנים ואוריונים תאבי בצע וחסרי מצפון.
הדמיון להאן סולו הוא רק סממן אחד לקפיצת החלל שמבצעים קורצמן ופרדייז בכיוון הלך הרוח של פרנצ'ייז המד"ב המתחרה שברא ג'ורג' לוקאס. במקום החזון האוטופי של חברה אנושית מאוחדת ומתקדמת של ג'ין רודנברי, בורא היקום של "מסע בין כוכבים", אנחנו מוצאים את עצמנו בעידן של אינדיבידואלים פורעי חוק, מבריחים וארגונים כלכליים מושחתים שמתנהגים כמו ארגוני פשע אלימים. זה מרגיש כמו הכנופייה של ג'אבה דה האט בטטואין או עולם הצללים של "המנדלוריאן" יותר מאשר מחוזות הדמיון של האנטרפרייז וגיבוריה קפטן קירק, ספוק וז'אן לוק פיקארד. האבות המייסדים הובילו את משלחות המחקר מטעם הפדרציה כאנתרופולוגים מול תרבויות זרות תוך תהיות על פוליטיקה ופילוסופיה. בניגוד ל"מלחמת הכוכבים", היקום של רודנברי לא היה משופע בצורות חיים לא תבוניות. ככל שאפשר להתרשם כרגע, העונה הנוכחית פונה דווקא לזואולוגיה ולאקולוגיה ברוח שימור הסביבה, וגם בגלל האקזוטיקה בסגנון "אווטאר".
וכך השליחות בשם האנושות, המדע והטכנולוגיה ובחסות הפדרציה נזנחים בעונה השלישית לטובת הרפתקאות של אינדיבידואלים בשם ההישרדות האישית וגם המצפון. אפשר להגיד שהפעם הגיבורים שלנו עם הרגליים על הקרקע, מחוברים יותר למציאות ואולי גם להעדפות של הקהל הרחב. לאורך השנים היוצרים של סרטי וסדרות "מסע בין כוכבים" התמסרו כל כולם לפסאודו-מדע שהם הגו ויישמו ביקום הדמיוני שלהם. ביותר מדי מקרים לטעמי הם נסמכו על הטכנולוגיה המתקדמת שהמציאו - כמו קפיצות חלל ושיגור מולקולרי - לטובת פתרון בעיות עלילתיות רגשיות, אישיות וגם ופוליטיות. כמה פעמים אפשר להיחלץ ממצב ביש באמצע עימות על החיים ועל המוות באמצעות הסבת המנועים האסטרומכנים לטובת שחלוף הכור המיקרוסולארי בעזרת המצמת האלקטרוסטאבילי החילופי?
מהטרמינולוגיה המפוברקת הזאת יש לא מעט גם בעונה השלישית. כך, למשל, כשבוק נוזף באורחת הלא קרואה שלו ואומר לה בזו הלשון: "אם את יכולה להשיג לי רקליסטילייזר של דליתיום, כי אם אין לך בנמצא בניתיום, ולאף אחד אין, אז לא אוכל לבצע גלישת קוואנטום. תאי הטייכון הסולארים איטיים באופן בלתי נסבל. ושלא נדבר על הטריליתיום. וכל זה אומר שהודות לך אנחנו צריכים עוד דליתיום" - משפט בשפה זרה שהיה לי עוד פחות מובן מהפעם ההיא שהמוסכניק הצבאי ניסה להסביר לי למה הוא משבית רכב בגלל "נזילה מהגרמושקה".
בסך הכול, העונה השלישית של "דיסקברי" נראית כמו הרענון שהסדרה - וככל הנראה הפרנצ'ייז כולו - היו זקוקים לו. פחות בירוקרטיה, ויותר אנשים. פחות האדרה של המדע, ויותר רגשות. פחות אנדרואידים ויותר חיות פרא מוזרות. ויש פה גם פחות אוטופיה עתידית, ויותר היערכות הפקתית תקינה פוליטית בתגובה לדיסטופיה הנוכחית. הפרנצ'ייז תמיד התגאה באופיו המגוון והפרוגרסיבי, וכך גם ב"דיסקברי" עם הצבת אישה שחורה (עם שם של גבר - מייקל) כגיבורה ראשית בצעד שנחשב בחוגים מסוימים כפריצת דרך מהדרג של מינוי קמאלה האריס כמועמדת לסגנית הנשיא. בעונה הנוכחית ישולבו בקאסט גם השחקן בלו דל באריו שמגדיר את עצמו כלא-בינארי מבחינה מגדרית והשחקן הטרנסג'נדר איאן אלכסנדר - עוד מחווה יפה, ויש שיגידו נועזת, של צוות הסדרה השואף לחברה פתוחה ופלורליסטית. או שבעצם גם כאן מדובר בעניין של פרוטוקול, חלק מחובת הייצוג על פי פוליטיקת הזהויות של הוליווד.